הקרב על רוסיה וסין
הסערה לקראת הדוח נעוצה ברצון להעביר מסר לרוסיה וסין: או שיוטלו סנקציות משתקות או שישראל וארה"ב ישקלו פעולה צבאית
טכניקת השיהוי האיראנית הייתה הצלחה, והעולם ניצב עכשיו מול שורת עובדות קשות על תכנית הגרעין של טהרן. בנוסף לכך מאבקי הכוח החריפים בהנהגת איראן מרמזים על ערעור היציבות השלטונית שם.
לכאורה, זהו דוח חשאי. במציאות, הוא יודלף בתוך שניות. מי שמצפה לפרטים חדשים צפוי ככל הנראה להתאכזב. לא משום שפקחי הסוכנות התרשלו. ההפך. מפני שהרוב הודלף. ההדלפות הן עיקשות, מתמשכות, חובקות עולם. מה"גרדיאן" הבריטי עד ל"וושינגטון פוסט", עיתוני המערב מתחרים ביניהם וברור לגמרי שמדובר, כמעט באורח רשמי, בקמפיין הדלפות רחב.
המסע הציבורי הזה יוצר מציאות. סבא"א תעסוק בסבירויות שאיראן התכוונה בעבר לפתח נשק גרעיני, אבל משחקי המילים הללו יתייתרו מול התודעה שנצרבת כעת.
מהי צריבת התודעה? זה כש"הוושינגטון פוסט" קובע כי איראן עשויה להיות במרחק חודשים מראש נפץ גרעיני, ומתאר ברמת פירוט גבוהה את מערכת הנפצים הגרעיניים בראש הנפץ האיראני העתידי, ומוסיף עוד פרטים על השותפות של מדען רוסי בהשגת הידע הנדרש לכך.
זו כותרת מרשימה מאוד, אבל נדרשת קריאה זהירה מאוד של הטקסט: ה"פוסט" מצטט תדרוך שערך דיוויד אולברייט, ראש מכון מחקר וושינגטוני ומומחה סבא"א לשעבר. ההערכה שאיראן מצויה במרחק חודשים מפיתוח פצצה הושמעה על ידי אולברייט בעבר, במובן זה אין דבר חדש בידיעה של אתמול.
מהי מטרת ההדלפות? ליצור מציאות שמובילה באטיות לסנקציות. עמדתן של אירופה ואמריקה ברורה. הן רוצות סנקציות חריפות. אולי לא משמעותיות כמו אלה שישראל דוחפת - שר החוץ ליברמן אומר, בשיחות סגורות, כי הכוונה היא סנקציות מוחלטות בענייני אנרגיה - אבל כאלה שבפירוש ישתקו חלקים של הכלכלה התעשייתית האיראנית. רוסיה וסין, שנשענות בחלקן על מגזר האנרגיה האיראני, נרתעות ממהלכים מהסוג הזה.
במובן מסוים הסערה הדיפלומטית והתקשורתית כולה לקראת הדוח נעוצה ברצון לשכנע שני אנשים בלבד - לאחד קוראים ולדימיר פוטין, לשני הו ג'ינטאו, נשיא סין. בדרך מתוחכמת אך ברורה מועבר מסר לשני האישים האלה, והמסר הוא כזה: יש שתי אפשרויות: או שיוטלו סנקציות משתקות על איראן; או שישראל ו/או ארצות הברית יחושו שהן חייבות לפעול צבאית.
נכון, אם יוטלו סנקציות מגזר האנרגיה ייפגע. אך אם תתבצע מתקפה צבאית, הנזקים יכולים להיות עצומים ומרחיקי לכת יותר. הרוסים, הסינים והאיראנים עשויים לגלות שהמסר הזה הוא בלוף. שבכל מקרה, אין סיכוי למתקפה צבאית. זה משחק ב"חתימה גבוהה" עם משמעויות גלובליות.
יש פה עוד שחקנים. נסיכויות המפרץ למשל לא יכולות לחכות למהלומה צבאית או דיפלומטית על איראן, עד כדי כך שבמסדרונות דיפלומטיים נשאלת השאלה מה יכולות לתת הנסיכויות לרוסים ולסינים בתמורה להסכמתם לסבב סנקציות נוסף. לא קשה לנחש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם