ה-OECD: צל"ש למשק המים; ממליץ לעלות מסים
דוח ראשון של הארגון בוחן את המדיניות הסביבתית של ישראל. הדוח מבקר את מחירי המים ואת השימוש בכלי רכב פרטיים. מציע לעלות מסים בתחום הרכב, הדלק ופליטות גזי החממה. התפלת המים והשימוש החוזר במי קולחין, זוכים לציון לשבח
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

במסיבת עיתונאים על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, וסגן מזכ"ל ה-OECD, רינטרו טמאקי, והוגש אמש באופן רשמי לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
הדוח הינו ראשון מבין סדרה של דוחות שצפוי להגיש הארגון בהקשרה של ישראל, משבח את מדיניותה של ישראל בשנים האחרונות – בעיקר בתחום מדיניות המים ואיכות האוויר, אך מדגיש כי בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל עדיין מפגרת בנושאים רבים וכי עליה להגביר את השימוש בכלים כלכליים – על מנת לשפר את ביצועיה בעתיד.
כך למשל, נכתב בדוח, על אף שישראל זוכה לשבחים בתחום התפלת המים והשימוש החוזר במי קולחין לטובת השקיה חקלאית, הרי שהדוח קובע כי מחיר המים אינו משקף את המחיר הסביבתי שגובים מתקני ההתפלה ואת העובדה כי משק המים עדיין מצוי במחסור. לשם כך, ממליץ הדוח להעלות את המסים באופן שישקפו את שני ההיבטים הללו.
בדוח נמתחת ביקורת על ההטבות שמהם נהנים החקלאים בתחום המים. "כ-35% מהשימוש החקלאי במים שפירים ובמים מושבים עודם נתונים לסבסוד צולב על ידי הסקטור הביתי וזוכים לנתח גדול יחסית מהתמיכה הציבורית", נכתב. בהקשר זה, הדוח ממליץ להעלות את היטלי הפקת
זאת ועוד, הדוח קובע כי בין השנים 2000 ל-2008 גדלה פליטת גזי החממה בישראל בחמישה אחוזים וכי למרות מערך ניטור האוויר המרשים שהוקם בישראל ולמרות המאמצים להפחתת הפליטות, הרי שיש לעגן את יעד ההפחתה של ישראל (20% הפחתה עד 2020) בחוק ואף לשקול להטיל מס פחמן.
מחברי הדוח מציינים לשבח גם את ההחלטות האחרונות שקיבלה הממשלה בתחום הצמיחה הירוקה ובתחום מציאת תחליפי נפט לתחבורה – תוכנית שאושרה בעלות של מיליארד וחצי שקלים בחודש ינואר האחרון.
עם זאת, הציבור הישראלי עדיין מעדיף לעשות שימוש ברכבו הפרטי, לפיכך ממליץ הדוח לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על כלי רכב בישראל. בין השאר ממליץ ה-OECD להעלות את המסים על רכבי חברה וכן להעלות את המיסוי על דלק או אגרות כבישים – על מנת לעודד את הציבור לעבור לתחבורה ציבורית.
ישראל אמנם זוכה לשבחים בתחום השיפור בהשקעה הסביבתית – שכן בין השנים 2000-2009 חלה עלייה של 35% בהוצאות הציבוריות על סביבה – אך בהשוואה למדינות אחרות בארגון הרי שזהו רק 0.65% מהתמ"ג - מתחת לממוצע ה-OECD שעמד ב-2009 על 0.8.
גם בתחום הפסולת, זוכה מדיניותו של השר ארדן בשנים האחרונות לשבחים מצד הארגון. בין השאר נכתב כי מדיניות זו הכניסה את ישראל לעידן של ניהול משק פסולת מודרני, והביאה לקיטון בכמות הפסולת. עם זאת, בישראל עדיין משתלם יחסית להטמין את הפסולת בקרקע ולכן ממליץ הארגון לייקר עוד את היטל ההטמנה שנגבה באתרי הפסולת – וכן להעלות את המסים על פינוי פסולת במסגרת תשלומי הארנונה.
על פי הדוח, מצבה של ישראל בכל הנוגע למגוון הביולוגי, ולשטחי הפארקים – עגום למדי. בהקשר זה נכתב כי בישראל של 2011 אין מידע מלא ומקיף לגבי מצבם של משאבי הטבע וכי על המדינה להגביר את השימוש בכלים כלכליים על מנת להגן על מעט הטבע שנותר. כך למשל, שיעור מיני היונקים בישראל המצויים בסכנה עומד על 56% והוא גבוה יחסית למדינות הארגון. ההמלצה: לגבות אגרות חיובים ותשלומים בעבור שירותים אקולוגיים.
"בנוסף", מציינים עורכי הדוח, "רק אחוז אחד מסך הקרקע בישראל מוגדר כפארקים לאומיים ושטחי הפארקים הקיימים קטנים מדי ואינם מאפשרים את התנאים הנדרשים לבתי הגידול של בעלי החיים במקום ובכך פוגעים בהתפתחותם הטבעית".
"הצטרפותנו ל- OECD שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בישראל בעשור הקודם", ציין השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. "הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון, וישראל חייבת לאמץ גישה זהה".
ארדן התייחס להמלצות הארגון באשר לשימוש בכלים הכלכליים ואמר כי "האתגר הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה. כחלק מאסטרטגיה זו אמשיך להוביל את הרחבת השימוש בכללים כלכליים לקביעת מחיר על השימוש במשאבי הטבע ושמחירי המוצרים יגלמו את ניצול משאבי הטבע והציבור יקבל את חלקו".