שמעון שבס: מאז הרצח אנחנו במדרון חלקלק
16 שנה אחרי רצח יצחק רבין מנכ"ל משרד רה"מ בתקופתו רואה במאבק החברתי ביטוי למורשתו, מדבר על הזיכרון, ותוקף את שר הביטחון ברק
חל פיחות בזיכרון הקולקטיבי של רבין?
"אין ספק שהזמן עושה את שלו ו-16 שנה זה לא כמו היום שאחרי. אבל יצחק היה כל כך דומיננטי ועשה דברים כה מכריעים וחשובים בתחום המדיני ובתחומים אחרים, שהוא עדיין משפיע על חיינו. לכן הזיכרון והמורשת שלו יישארו איתנו להרבה שנים".
מרכז רבין לא ארגן השנה עצרת, לראשונה מאז הרצח. בין השאר הועלה חשש מפני מיעוט משתתפים וטענה שצורת הנצחה זו מיצתה את עצמה וצריך למצוא דרכים אחרות. אתה, לעומת זאת, התגייסת עם מספר חברים כדי לארגן עצרת שנתית. במה חשיבותה של עצרת?
"ההחלטה של מרכז רבין נבעה אך ורק מסיבות כספיות. יצחק נרצח בסיום עצרת שבה קרא להמשך תהליך השלום ולהפסקת האלימות הפוליטית שהתנהלה במקביל. המטרות האלה חשובות גם היום. הרצח חשוב מספיק כדי שנתכנס ערב אחד בשנה בכיכר העיר לזכור את מורשתו של רבין, את שירתו ואת המאבק שהוא ניהל לשמירת הדמוקרטיה.
"השנה נוסף פרק חשוב, שלא היה קודם לכן - המחאה החברתית. רבין בא לציבור ב-92' כעסקת חבילה. הוא אמר:'אני הולך לשנות סדרי עדיפויות בתחום המדיני ובתחום החברתי-כלכלי'. אמר ועשה. הממשלה פעלה בשני המישורים האלה בצורה דומיננטית: הליכה למשא ומתן עם הפלסטינים, הסכם שלום עם ירדן וניסיונות שלא פסקו להתחיל משא ומתן עם סוריה. במקביל, המשק צמח, היו הכנסות, וסדר העדיפות של ההשקעות השתנה - מהשקעות ביהודה ושומרון, שבעיני רבין וממשלתו היו לא נכונות, הופנו תקציבים ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, לתשתיות לאומיות בתחום התחבורה, לשינוי דרמטי בתקציב החינוך, לגידול בתקציב הבריאות, לצמצום פערים".
יש שיאמרו שאתה תופס טרמפ על המחאה החברתית כדי לחזק את הזיכרון.
"מאז ממשלת רבין, שום ממשלה לא פעלה בתחום החברתי והשקיעה כל כך הרבה בנושאים האלה בתוך שלוש שנים. לכן יש לי את כל הזכות לראות במחאה הזאת ביטוי למורשתו ותורתו של יצחק. רבין האמין שאם הולכים למחירים גבוהים ואפשרות של סיכון ביטחוני כדי להשיג שלום, אזי הציבור זכאי לשיפור דרמטי באיכות וברמת החיים ולצדק חברתי. רבין האמין בזה לא כתוצאה מהשקפת עולם סוציאליסטית - אלא משום שהיה סוציאל-דמוקרט אמיתי, שהאמין שהציבור על כל מרכיביו זכאי לחיים יותר טובים".
מה דעתך על התהפוכות בהנהגת מפלגת העבודה? ברק הרי היה בן טיפוחיו של רבין.
"ברק רוצה לחשוב ולספר שהוא בן טיפוחיו של רבין. אבל מפלגת העבודה שהוא עמד בראשה עד לא מזמן היא היום מפלגה אחרת, עם אנשים אחרים, והרבה דברים קשים ורעים קרו בה. זה שתמונתו של רבין מוצבת שם היום, זו טעות. אנשים צריכים להיות ראויים לזה שתהיה אצלם התמונה של יצחק רבין".
האם אתה מבין את שבואל סחוויסחורדר, שהשחית בחודש שעבר את האנדרטה בכיכר רבין בתל אביב כתגובה לשחרור המחבלים שרצחו את הוריו ואחיו, בעסקת שליט?
"אני לא מבין שום פעילות אלימה כלפי הזיכרון הלאומי. המעשה הזה רק מראה שהפצע המוגלתי של רצח רבין עדיין לא נרפא, והחברה בישראל עדיין עוברת סבל גדול מאוד כתוצאה מהרצח. ועדת החקירה שקמה אחרי הרצח עסקה בכשלי האבטחה, אבל היא לא עסקה במרכיבי ההסתה, היא לא
יש כאלה שטוענים שאתם לא מוכנים להודות שטעיתם במסלול שבחרתם.
"במה טעינו, שרצינו שלום עם השכנים שלנו? רצח ראש הממשלה פגע באושיות הדמוקרטיה, קטע תהליך שלום. זה האסון הגדול. קשה לי להגיד את זה, אבל יש לי לפעמים הרגשה שהרוצח השיג את מטרתו".
רבין אמר לא אחת שעדיף לסיים סחיטה טרוריסטית באמצעות השתלטות צבאית. מה הוא היה אומר על שחרור יותר מ-1,000 מחבלים תמורת גלעד שליט?
"רבין עשה גם את זה וגם את זה. בזמן ובמקום שחשב שכוח צבאי מתאים, כמו באנטבה או בניסיון לשחרר את נחשון וקסמן, הוא בחר בכוח צבאי. אבל הוא גם היה שר ביטחון בעסקת ג' יבריל, שבה שוחררו הרבה מחבלים. והיו גם אי הצלחות, כמו השבי של רון ארד. הוא פעל בהתאם לנסיבות. הוא היה פרגמטי, אבל הייתה לו בעניין הזה עמדה עקרונית אחת, עמדה מוסרית ולא פוליטית - שחובה להחזיר את בנינו לארץ".
האם מאז לכתו קם לישראל מנהיג בסדר גודל של יצחק רבין?
"אם אני מסתכל על החיים מאז 95', הרי שאף מנהיג פוליטי לא עשה התקדמות אמיתית במעשה השלום, אף מנהיג לא קידם את מעמדנו בעולם ובנושא החברתי-כלכלי. ישנם תחומים שבהם השתפרנו, למשל בתחום הטכנולוגי. אבל בתחום ההשקעה בשירותים החברתיים, בצדק החברתי, בחינוך, בטיפול בגיל הרך, במשפחות חד הוריות - בכל אלה הלכנו אחורה.
"רבים חשבו שרבין נבחר כי היה "מר ביטחון". רבים חשבו שהוא נבחר כי היה לו ניסיון כראש ממשלה וכרמטכ"ל וכשר ביטחון, וכדאי לתת לו הזדמנות שנייה. אני טוען שהוא נבחר כי אנשים סמכו עליו, כי הוא היה המבוגר האחראי, כי היה ישראלי נטו. הוא היה מתלבט הרבה, אבל גם ידע להחליט. הוא לא היה עושה 'נעשה ונשמע', אלא 'נשמע ונעשה'. הוא בא עם תוכנית - להביא את ישראל למקום אחר בתחום המדיני והחברתי-כלכלי. הוא דיבר עליה לפני הבחירות, הוא הביא אותה לידי ביטוי בקווי היסוד של הממשלה וכל המערכת עבדה כדי להגשים את התוכנית. הוא החליט ורץ קדימה".
חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר, עומד להשתחרר מהכלא. יהיו לשחרור שלו השלכות בזירה הציבורית?
"אני באופן עקרוני לא רוצה להתעסק במשפחה המתועבת הזאת. היא צריכה להיות מחוץ לשיח בישראל".
ישנה תחושה של התפוררות. התהליך עם הפלסטינים מתקדם לשום מקום, אלמנתו של רבין נפטרה, ילדיו התרחקו זה מזו, מרכז רבין בקשיים כספיים, יובל רבין בסכסוך עם הבן של רחל רבין, אחותו האהובה של יצחק. כל אלה פוגמים בטיב ההנצחה?
"החיים עושים את שלהם. יש תקופות יותר טובות ופחות טובות וקורים תהליכים טבעיים. ההתעסקות בחיים של המשפחה היא התעסקות בפיקנטריה. היחסים במשפחה או בסביבה שלה לא רלוונטיים לנושא הזיכרון, ההנצחה, המורשת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם