זוכה מרצח לאחר שישב בכלא ארבע שנים
העליון קיבל את הערעור של חמד זינאתי על הרשעתו, בו טען שהעדות המרכזית נגדו נגבתה בלחץ של מדובב, וזיכה אותו מחמת הספק

זוכה לאחר שישב בכלא ארבע שנים. צילום ארכיון: יגאל לוי
מקרה הרצח אירע בשנת 2007, אז נמצאה גופתו של יוסף עלי ברכבו, סמוך לקיבוץ געתון, שמבדיקה פתולוגית, שהתבצעה לאחר מכן, עלה כי נחנק למוות. עוויד וזינאתי הואשמו אז בבית המשפט המחוזי בחיפה, הורשעו ונידונו למאסרי עולם.
על ההרשעה ערער עורך דינו של זינאתי, עו"ד יואב ספיר והסנגור הראשי והעו"ד משה סרגוביץ' לבית המשפט העליון שם טענו שזינאתי הורשע על סמך ההודאה של בדווי וכי מדובר בהודאה שקרית שנלקחה ממנו בלחץ באמצעות מדובב שהוכנס לתאו.
על פי הכרעת הדין, בין אשתו של הנרצח לבין עוויד התנהל קשר רומנטי וזינאתי שכר חוקרים פרטיים שיעקבו אחרי עוויד כדי לסחוט ממנו כספים. אם לא, איים, יעביר את החומר שגילה לבני משפחתו של הנרצח.
התנהלות המדובב הביאה לזיכויו של זינאתי
כאמל עוויד נעצר שלושה חודשים לאחר הרצח ולאחר מכן נעצר אדם נוסף שעזר לו במסגרת עסקיו סלאח בדווי. בדווי סיפר למדובב שהוכנס לתאו כי מי שרצח את עלי היו למעשה עוויד וזינאתי.
המדובב שהוציא מבדווי את ההודאה, "אילץ" אותו "להפיל את זינאתי", כך לפי טענות הערעור, והיא אחת הסיבות העיקריות שהובילו את השופט סלים ג'ובראן, יחד עם השופטים אדמונד לוי ודנציגר לזכות אותו מחמת הספק. התנהלות
המדובב, כתבו השופטים, "מטילה צל כבד על קבילתה של ההודאה כולה וזאת מחשש כי מדובר בהודאת שווא".
עוד עלה כי אחד הדיסקים ועליו חומר ראיות הלך לאיבוד. השופט מתח על כך ביקורת חמורה ואמר: "זה מצב ברור בו יוצרת המדינה במחדלה קושי ראייתי להוכיח את טענות המערערים. בנוסף הקשרו של הדיבוב והחקירה לפני ואחרי התיעוד האבוד מעלים חשש ממשי כי נפל פגם מהותי להתנהלותם של גורמי החקירה".