אלי פיניש התגייס למען הפליטים בסרטון מיוחד
במסגרת התחדשות המאבק נגד הצעת החוק למניעת הסתננות פליטים, קורא כוכב ארץ נהדרת: "לאנשים בלי בית מגיע יחס אנושי"
ועדת הפנים של הכנסת צפויה לדון בחוק בשבוע הבא ולאשר תיקונים מינוריים בעקבות הביקורת הציבורית. בארגונים למען הפליטים ומבקשי המקלט החלו להתכונן למאבק ציבורי בחוק, וגייסו את כוכב "ארץ נהדרת", אלי פיניש, להוביל את הקמפיין נגדו.
לפני כמה חודשים גילו בארגוני זכויות האדם כי יו"ר ועדת הפנים ח"כ אמנון כהן (ש"ס) כינס את הוועדה לדון בסעיפי החוק במהלך פגרת הכנסת, מבלי שחברי הוועדה נכחו בדיון, בו השתתף מלבדו רק ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי). במהלך הדיון אושרו למעלה ממחצית הסעיפים הכלולים בו.
לקראת הדיון הבא בוועדה ביום שני הקרוב, חוזרים ב'מוקד סיוע לעובדים זרים' ובאגודה לזכויות האזרח למאבק הציבורי נגד החוק מעורר המחלוקת. במסגרת המאבק בחוק הדרקוני, כלשונם, גויס כוכב 'ארץ נהדרת', אלי פיניש, להוביל קמפיין שקורא להילחם בהצעת החוק, ומופיע בסרטון שהפיקו הארגונים המסביר את הבעייתיות העולה מהחוק.
בסרטון, המופץ באינטרנט ומתפרסם ב-nrg מעריב לראשונה, פונה פיניש ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו וקורא לו לעצור את החקיקה הקובעת כי כל מי שעובר את הגבול לישראל הוא בהכרח פושע.
"אולי הוא בעצם בורח מפושע, אז למה להתיחס אליו כמו אל פושע? למה לא לבדוק את המקרה שלו ורק אז להחליט איזה מעמד מדיני לתת לו?", שואל פיניש בסרטון. "כי הרי ברור שחלומו של אדם כזה הוא להיות עבריין, אדם שרצחו את אבא שלו, אנסו את אחותו מול עיניו וכשהוא ברח למדבר חטפו אותו, עינו אותו, ברור שאדם כזה רוצה להיות עבריין...", הוא אומר בציניות.
פיניש ממשיך ופונה ישירות לראש הממשלה: "פליטים הם אנשים שחייהם בסכנה, אנשים מסכנים, בלי בית, ומגיע להם יחס אנושי, אי אפשר סתם לזרוק אותם לכלא ולשכוח שהם קיימים".
במוקד סיוע לעובדים זרים ובאגודה לזכויות האזרח טוענים כי הצעת החוק הינה למעשה תיקון לחוק למניעת הסתננות משנת 1954, שנועד במקורו להתמודד עם בעיות ביטחוניות הנובעות מהסתננות גורמים עוינים במצב חירום, כשבזמן חקיקתו לפני למעלה מ-50 שנה החוק התייחס בעיקר לכנופיות הפדאיונים שחדרו לישראל ופגעו ביישוב היהודי בארץ.
הצעת החוק הנוכחית מבטלת את תלותו של החוק בקיומו של מצב חירום בו יועד החוק לפעול בשנות ה-50, אך משאירה בתוקף את ההוראות הפליליות המחמירות בחוק, כלפי הפליטים ומבקשי המקלט וכן כלפי אזרחי המדינה שיסייעו להם.
בהתאם להצעת החוק, אם מסתנן מגיע לישראל ממקום שלפי חוות דעתם של גורמי הביטחון מתבצעת בו פעילות העלולה לסכן את ביטחון ישראל, כגון חבל דארפור בסודן, לא יהיה ניתן לשחרר את המסתנן וילדיו ממעצר גם אם הוא מבקש מקלט, אפילו אם ישנן נסיבות הומניטאריות המצדיקות את שחרורו ואין כל עדות לכך שאי פעם היה מעורב בפעילות ביטחונית.
על פי הצעת החוק, גם המסתננים אם הם ניצולי רצח עם או פליטים שברחו על נפשם למשך שלוש שנים, המדינה תוכל להחזיק אותם למשך תקופה שארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל העומד על 60 ימים, גם אם אין כוונה לגרשם. בנוסף, על פי הצעת החוק מי שיסייע למסתנן או מבקש המקלט, אם בהשכרת דירה, הגשת מזון או משקה, יהיה צפוי לעונש שעלול להגיע עד חמש עשרה שנות מאסר.
במסמך שכתבו עורכי הדין עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ויונתן ברמן מ'מוקד סיוע לעובדים זרים' לוועדת הפנים, כותבים השניים כי "אנו שותפים לדעה לפיה למדינת ישראל הזכות לשמור על גבולותיה, לקבוע כללים ביחס לכניסה אליה ולפקח על הבאים בשעריה, יחד עם זאת, כמדינה שקמה כדי לספק בית לפליטים, כל אמצעי הננקט על ידי המדינה חייב להביא בחשבון את החובה המוסרית והמשפטית שלא לכלוא פליטים ומבקשי מקלט ולא להענישם".
השניים מציינים כי "הצעת החוק תחמיר את מצבם של מבקשי המקלט הקטינים אשר נלווים להוריהם. ההצעה אינה מכירה באיסור לכלוא ילדים, אלא כמוצא אחרון של לית ברירה, אינה קובעת את עקרון טובת הילד כעילת שחרור ואינה מחייבת את גורמי הרווחה בהליך המעצר - ולמעשה מפקירה את הילדים לשירותיות הוראות המעצר הדרקוניות של הצעת החוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם