קצב צריך טיפול דחוף, יותר מבית סוהר
תיק קצב הוכיח שבישראל ישנו שוויון בפני החוק ומערכת משפטית חסרת פניות – מי שצריך בא על עונשו, גם אם מדובר בנשיא לשעבר. פרשנות
זהו יום עצוב, כי טעינו להעמיד בראש המדינה איש נלוז, אנס, שקרן ונוכל, כפי שקבעו (שוב) שלושת שופטי בית המשפט העליון.
אבל זהו גם יום שמח. אירוע מכונן. משפט קצב קבע נורמות חדשות. אחרי פסק הדין מהבוקר ברור לכל נשיא, שר, פוליטיקאי או קצין בכיר כי כללי המשחק השתנו. היום קשה יותר לנצל את המעמד. אין צ'פחות על התחת כמו בעבר, אין יד מתחת לחולצה, אין שיח מעיק על סקס בחדרים סגורים והטרדות מיניות חסרות תגובה.
משפט קצב הציף את הבעיה. בעלי התפקידים מכירים מהיום את מגבלות הכוח שלהם מול העובדות שלהם. הנשים מצדן לא מוכנות לשתוק ויש מי שמוכן להקשיב להן ולהאמין בהן. וכך, כל הניסיונות של פרקליטי האלפיון העליון לערער את אמינותה של א' ממשרד התיירות בחקירות שתי וערב, וכל המאמצים ותרגילי החוקרים הפרטיים שעשו מקורביו להכפיש את שמה עלו בתוהו. א' מהתיירות יצאה מנצחת בכל הערכאות, וקברה עמוק באדמה את כל הגרסאות המפוקפקות וטענות האליבי של קצב.
תיק קצב הוכיח גם שיש בישראל שוויון בפני החוק. יש מערכת משפטית חסרת פניות ומי שצריך בא על עונשו גם אם הוא נשיא מדינה, וגם אם זכה לקבל את כל הפרוטקציות בדרך הארוכה שלו לגזר הדין החמור. במקרה הזה אין לנו לסמוך אלא על דברים שאמר משה קצב עצמו, כאשר כיהן כנשיא המדינה בספטמבר 2006. "מערכת המשפט היא מהמערכות האמינות ביותר. אזרחי המדינה יכולים להיות גאים במערכת המשפטית, ביסודות שלה, באיתנות שלה, בערכיה ובנורמות שהציבה לחברה כולה", כך אמר.
צריך לזכור תמיד שאת המהפכה הגדולה חוללה א' מלשכת הנשיא, צעירה שברירית, היום בת 35, שלא זכתה להיכנס לכתב האישום או אפילו לעסקת הטיעון המפורסמת שנחתמה עם קצב. א' מלשכת הנשיא היא הראשונה שהבינה כי אדם כמו קצב לא ראוי לכבוד רב או ליחס מיוחד, ולכן ניגשה אליו ביולי 2006 ותבעה פיצוי על כך מה שעולל לה. מעניין, אגב, מה היה קורה אילולא תבעה א' פיצוי כספי או שקצב היה מסכים לפצות אותה והעניין לא היה מתגלגל ליועץ המשפטי לממשלה. איפה הוא היה היום, ויותר
היום הסתבר שכל הטענות שהעלו המתלוננות נגד קצב מאז ומעולם היו צודקות. השופטת עדנה ארבל הביאה את העדויות במשפט שפרשו את השיטה של קצב. בית המשפט האמין ל-א' ממשרד התיירות, לא"כ ממשרד התחבורה, ל-נ"א ו-נ"ר, ל-ל' וגם ל-ה'. כל אחת חיזקה את עדותה של השנייה. כל אחת סיפרה על שיטות הצייד והמלכודת של נשיא המדינה לשעבר. הפאזל הרכיב פרופיל של אחד הטיפוסים הנוראיים שידענו כאן. שווה יהיה לעקוב מעתה ואילך אחרי התביעות האזרחיות שמתכננות חלק מהמתלוננות נגד קצב.
אין טעם לחזור על העדויות הגסות, הנוראיות, של כל המתלוננות נגד קצב, ועל התיאורים הפלסטיים בהכרעת הדין. ראוי גם לקחת בחשבון את ההערות הקשות של השופט ג'ובראן נגד הפרסומים בתקשורת לאורך הפרשה. מה שכן, משה קצב צריך טיפול דחוף, יותר מאשר בית סוהר. ההתנהגות המינית שלו כפי שנחשף בחקירות המשטרה, בהכרעת הדין ובפסקי הדין היא בלתי נשלטת. צריך רק לקוות שימצאו לו מסגרת טיפולית או אשפוז גומל ויעיל בכלא מעשיהו.
הטור המלא מחר במוספשבת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם