אכזבה: ים המלח לא נבחר לאחד מפלאי עולם הטבע
לאחר שלוש שנים של תחרות לא נבחר ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם הטבע החדשים. ולמרות זאת, המקום הנמוך בעולם, שצד אחד שלו מתייבש והצד שני מאיים להציף את המלונות, זכה לתהודה בינלאומית שאולי תביא להצלתו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
על ייחודו של ים המלח אין צורך להכביר מילים. למרות שלא זכה, הבחירה בו לתחרות בשורה אחת עם הגרנד קניון ואתרי טבע ונוף יוצאי דופן אחרים אומרת דרשני. בישראל מקווים כי למרות שלא נבחר, ההד התקשורתי של התחרות תעזור להגדיל את המודעות העולמית לים, תעלה משמעותית את מספר התיירים שיגיעו למקום ותעזור להציל את הים שהולך ונעלם.
"אני מודה לכל מי שהתגייס, סייע והצביע עבור ים המלח", אמר בתגובה לתוצאות שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב. "למרות שלא זכינו בתואר, בזכות הקמפיין המרשים למעלה מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם נחשפו לים המלח ולמדינת ישראל והצביעו בעדה. מדובר בהישג תדמיתי אדיר לישראל שאת פירותיו נראה בשנים הקרובות ואשר יביא להשקעה בשיקומו ופיתוחו של ים המלח". "ים המלח זכה השנה האחרונה לתשומת לב חסרת תקדים בישראל ואני מקווה שהאהדה הזאת תסייע להצלת ים המלח המאבד כל שנה כמטר מהחוף שלו ונסוג לאחור", אמרה גם מרב אילון, מקיבוץ עין גדי.
הרישום של ים המלח לתחרות התחיל ביוזמה מקומית של מועצה אזורית קטנה, והתנפח לממדים של משימה לאומית, עם סלבריטאים, שרים וראש ממשלה שמאיצים בעם לשלוח אסמסים. אפילו הצלם ספנסר טוניק התגייס ובספטמבר האחרון צילם בים המלח תמונה יחד אלף ישראלים שהסכימו להשיל את בגדיהם.
ים המלח. בכל זאת, הפלא שלנו
צילום: שאטרסטוק
האגן הצפוני, הוא ים המלח, משתרע על שטח של כ-650 קמ"ר ועומקו בשיא כ-420 מטרים. מפלסו של האגן הצפוני החל לרדת דרמטית החל משנות השישים של המאה הקודמת ומאז תהליך הנסיגה נמצא במגמת האצה. מפלס הים רושם, בממוצע, ירידה של מטר אחד בשנה. התוצאה הישירה והבלתי נמנעת היא התכווצות שטח הפנים של האגם, חשיפת שטחים גדולים של בוץ והיווצרות בולענים.
ים המלח, השבוע. כתבת: מיכל הוכברג; צילום: יוגב אטיאס; עריכה: גלעד לוסטיג
מה גורם לירידת המפלס? שלוש סיבות מרכזיות: הפסקת הזרמת המים מנהר הירדן (שזרימתו עד אמצע המאה שעברה נאמדה בלמעלה ממיליארד קוב בשנה); מפעלי הפוספטים בישראל וירדן ששואבים את חומרי הגלם; ואידוי המים הטבעי.בניגוד לאגן הצפוני, בו מפלס המים יורד, באגן הדרומי המפלס עולה בקצב של 20 סנטימטר לשנה בממוצע ועלול, אם לא תינקט
פעולה מתאימה, לסכן את קו המלונות. האגן הדרומי הנו למעשה בריכות תעשייתיות רדודות, בהן עומק המים הממוצע הנו כשני מטרים, המשמשות את מפעלי הים המלח החל משנות השלושים של המאה שעברה.
מה הפתרונות? יש המדברים על תעלת הימים (שתזרים מים מים סוף לים המלח) שתציל את האגן הצפוני, חלק מארגוני הסביבה סבורים שמדובר ברעיון פחות מוצלח ומבקשים לבחון אופציות אחרים. באגן הדרומי, הפתרון ידוע: קציר מלח, שיאסוף את המלח מהקרקעית ויציל את קו המלונות. תוך מספר שבועות צפוי להסתיים המשא ומתן בין המדינה למפעלי ים המלח על מימון הקציר.
נותרה, אם כך, התקווה שגם עצם ההתמודדות של ים המלח בתחרות תביא תועלת, וההזנחה ארוכת השנים תתחלף בסדרת פעולות שתציל את פלא העולם שלנו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם