"קיללו אותנו, הרעיבו אותנו, השפילו אותנו"
כשנה אחרי אסון הכרמל, צפוי התיק נגד הנערים מעוספיה שנחשדו בהצתה להיסגר. השניים מספרים למעריב על הפחד, ההשפלה והקלון
המשטרה טענה שהשניים עישנו נרגילה ביער ליד ביתם והשליכו את הגחל הבוער לתוך המזבלה. אחרי שחרורם נחקרו השניים כמה פעמים, ובחודש מרס העבירה המשטרה את חומר החקירה לפרקליטות עם ההמלצה להגיש נגדם כתב אישום בגין רשלנות בגרימת שריפה. מאז חלפה למעלה מחצי שנה, וכרגע מסתמן שהמעצר שלווה בסיקור נרחב יסתיים ללא כתב אישום.
אתמול ביקרנו בביתם של השניים בעוספיה. פגשנו שני נערים צעירים שעדיין לא השתחררו מהטראומה של חדר החקירות. בפעם הראשונה מאז המעצר, הם דיברו. הם לא דיברו קודם לכן עם אף גורם אחר מלבד המשטרה ולא התכוונו לעשות זאת גם אתמול, אבל הבשורה על כוונת הפרקליטות לסגור את התיק בעניינם היא שסייעה לנו לשכנע את בני המשפחה ואת הנערים להציג את גרסתם למה שהוביל למעצרם ולחשדות נגדם.
ע' היום בן 15, תלמיד בבית ספר תיכון במגמת תקשורת באחד היישובים הסמוכים למקום מגוריו. ס' היום בן 17, לומד חשמלאות בכיתה י"ב בבית ספר מקצועי בשפרעם. פגשנו אותם בבית סבתם בתיווכה של דודתם, סטודנטית לקרימינולוגיה שליוותה את הנערים בתקופה הקשה הזו, לצד הוריהם, מאז מעצרם ושחרורם ועד היום.
"ממני לא תשמע שום אנחת רווחה", היא אומרת. "אני ידעתי כמוהם שהם לא אשמים. תראה את הילדים האלה, הם נראים לך כמו מי שהבעירו את הכרמל? בקושי מדברים, ילדים טובים עוספיה כמו שאומרים".
ע' וס' נעצרו יומיים לאחר שפרצה השריפה בכרמל. ב-4 בדצמבר, בשעות הצהריים המוקדמות, הגיעו עשרות שוטרים, הוציאו את השניים מביתם בחשד שהבעירו את הכרמל ולקחו אותם לחקירה. על פי החשד, השניים עישנו נרגילה וזרקו את הגחלת הבוערת למזבלה - מה שהביא לשריפה הגדולה ולאסון שבעקבותיו נספו 44 קציני משטרה, כבאים וצוערים של שירות בתי הסוהר.
השניים הובלו לתחנת המשטרה בחיפה ונחקרו בימ"ר חוף. במשך שלושה ימים הם היו
"כשלקחו אותי למעצר, חשבתי שאני לא אצא משם בחיים והתחלתי לבכות. אני ואח שלי לא הבנו מה קרה", מספר ס'. "עוד לפני שיצאנו מהבית לתחנת המשטרה", מוסיף האח הצעיר ע', "הייתי עם חולצת שורט קצרה ומכנסיים קצרים, בלי נעליים. הם שמו עליי אזיקים ברגליים ובידיים. משכו אותי בכוח לתוך הניידת, לא אמרו לי כלום. אחד השוטרים נתן לי מכה, וכששאלתי מה קרה, אמרו לי 'תשתוק מהר'".
ס' מספר כי רק אחרי ששמו אזיקים על הידיים והרגליים של אחיו, "שמעתי את השוטרים צועקים: 'מי זה ס'?' יצאתי מהחדר ואמרתי להם 'אני'. משכו אותי בכוח. אבא שלי ניסה לעזור לי, גם אמא, אבל הם דחפו אותם".
הסבתא ד' סיפרה אתמול: "מחבלים לא לוקחים כמו שלקחו את הילדים האלה. כל הילדים שלי עשו צבא, כל הנכדים יעשו צבא ועושים צבא, אז איך זה יכול להיות שככה יתנהגו אליהם?".
ע' הצעיר ממשיך: "נכנסנו לחדר החקירות ב-11 וחצי בבוקר ועד חצות לא קיבלנו לאכול. גם כשהמשפחה הביאה לנו אוכל, נתנו לנו אותו רק למחרת בבוקר". ס' מוסיף: "החוקרים כל הזמן אמרו לי שאני שרפתי, ואני אשם ואני אחראי. אמרו לי שאח שלי הודה והלשין עליי שאני עשיתי את זה. אמרתי להם שאח שלי לא יגיד את זה כי לא עשיתי כלום. ואז אחרי כמה שעות הם באו אליי ואמרו לי: 'אם לא תספר את האמת ותגיד מה עשית בדיוק, נשים אותך בקישון ולא תצא מבית הסוהר לעולם'. זה היה מפחיד. חשבתי שהולכים להאשים אותי בדבר שלא עשיתי. חשבתי שאין לי שום סיכוי לצאת מהמצב הזה".
כמה ימים לאחר השריפה נערך שחזור של המשטרה. מסתבר כי את השחזור עשה נער אחר לגמרי, גם הוא תושב הכפר, גם הוא נחקר בחשד להצתה, אבל הוא שוחרר מיד. "השחזור הזה יצר את הרושם שכאילו הם הודו, כי הנה הם עשו שחזור, אבל זה היה בכלל מישהו אחר", אמרה אתמול דודתם.
הסיוט של ס' וע' נמשך שלושה ימים. "בלילה נתנו לנו שמיכה דקה, והלילות היו קשים. בכינו בלי הפסקה. היינו בשוק. לא רק שלא עשינו כלום, בחיים לא עישנתי נרגילה. אני לא מעשן נרגילה, ולכן כל הסיפור הזה היה מפחיד. איך בכלל חושבים שאנחנו עשינו את זה", אמר אתמול ע'. לדברי האחים, בחדר החקירות הם סבלו מיחס רע במיוחד. "קיללו אותנו ולא פעם השפילו אותנו", הם מספרים.
שני האחים לא מסוגלים להבין עד היום למה נעצרו. "הסיבה היחידה שהם נעצרו, לדעתי, היא רק בגלל דבר אחד: באותו יום הם לא היו בבית הספר", סיפרה הדודה. "ע' היה עם כאבים ברגל ושכב בבית, וס' חזר יום לפני שפרצה השריפה ב-11 בלילה לאחר שחגג בחגיגה משפחתית, ואז הכל נפל עליהם. אני לא מבינה, אסור לילדים לא להיות בבית ספר יום אחד? מכאן ועד להאשים אותם באשמה כל כך נוראית. מאז הם מלווים על ידי פסיכולוגית, מאז הם בטראומה, וזה מה שכואב לי", היא אומרת כשעיניה דומעות.
כשהם נשאלים איך הם חשים כעת, כשככל הנראה התיק נגדם ייסגר, הם מחייכים לראשונה מאז תחילת הראיון. "בטח שאני שמח", אומר ס'. " אני ידעתי שזה מה שיהיה".
"אני שמח כי לא רק שלא עשיתי את זה, כל אחד יכול לראות מה המרחק מהבית שלי למזבלה", אומר ע'. "אני אפילו לא יודע איפה זה נמצא. זה הכי מרגיז בכל הסיפור הזה. אם היה מישהו בעולם שראה אותנו מעשנים נרגילה ביער - שיקום, שיבוא ויגיד. אין כזה דבר כי לא היינו שם".
עוספיה הוא יישוב קטן. פחות מ-11 אלף תושבים. זהו מקום שבו דבר מעצרם של שני צעירים לא נשמר בסוד. שנה לאחר המעצר מסתובבים שני הצעירים עם אות קלון. "יש לנו כתם", הם אומרים.
עכשיו הם מחכים בכיליון עיניים להודעה הרשמית. "אני בטוחה שזה לא יהיה בגלל שלא ניתן להוכיח, אלא בגלל שהם לא עשו את זה וזה חשוב שכולם יידעו", אומרת הדודה ומדגישה: "אנחנו, כמשפחה שחלקנו עובדים במערכת הביטחון, לא חשבנו לרגע להפריע למהלך החקירה. כאבנו את כאב המשפחות של הנספים. היה לנו צער עמוק, ולכן שיתפנו פעולה עד הרגע האחרון כי ידענו שהם לא אשמים, וחשוב שהצדק ייצא לאור".
מהפרקליטות נמסר אתמול כי טרם התקבלה החלטה סופית בעניין שני הנערים. מהמשטרה נמסר בתגובה לטענות המשפחה והילדים על יחס משפיל: "אין כוונה להתייחס לנושא הזה, אבל די מוזר שעכשיו הם מדברים על יחס לא הוגן. עד עתה הם לא אמרו כלום, והעיתוי של הטענות אולי לא מפתיע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם