
סוף החלום? הצלילה החופשית של הרמן קיין
סדרת פליטות פה ותלונות על הטרדה מינית שמו, כנראה, קץ לסיכויים של הרמן קיין להיות המועמד הרפובליקני. ניוט גינגריץ' עולה בסקרים
"תנו להרמן קיין להיות הרמן קיין", זה היה המוטו שנשמע לא פעם מפיו של המועמד עצמו, שניסה להפוך את חוסר ניסיונו הפוליטי וסגנונו הבוטה ליתרון על פני יריביו, הפוליטיקאים הממוסדים.

כששאלו אותו אם הוא ניאו-שמרן, הוא אמר שהוא לא מכיר את המושג; כשחטף אש על קריאתו להציב גדר חשמלית בגבול עם מקסיקו, הסביר שבסך הכל התבדח; כששאלו אותו אם הוא בעד זכות השיבה לפלסטינים, אמר שהוא לא יודע במה מדובר; ואחרי שספג ביקורות על הצהרתו שלא ימנה מוסלמי לתפקיד בממשל, הוא הסביר שלא באמת התכוון למה שאמר.
אך השבועיים האחרונים, מתברר, היו כבר יותר מדי, גם עבור מי שבמשך חודשיים עמד בראש אחד הקמפיינים הכי מקוריים ומוזרים שידעה ארצות הברית. זה התחיל בדיווח על הסדרים כספיים שהושגו בסוף שנות ה-90 עם שתי נשים שעבדו תחת קיין באיגוד המסעדות האמריקאי והתלוננו שהטריד אותן מינית, נמשך בדיווחים על תלונה שלישית, והגיע לשיאו במסיבת העיתונאים של מתלוננת רביעית שסיפרה כיצד ביקשה מקיין שיסייע לה לקבל עבודה, והוא בתגובה ניסה בכוח לגעת באיבר מינה.
קיין, מצדו, עשה כל טעות אפשרית בניסיונו לכבות את השריפה הגדולה, כשפעם אחר פעם הוא משנה גרסאות. בהתחלה טען כי לא ידוע לו במה מדובר, אחר כך הדגיש כי לא ידוע לו על שום הסדר כספי, ורק בסוף הודה כי היה מודע להסכם הפרישה הנדיב שקיבלו הנשים שהתלוננו נגדו, אך לא הבין במה מדובר.

אתמול כבר הגיע הסרטון, שגם במונחיו של הרמן קיין עבר כל גבול. האירוע המביך התרחש במהלך פגישה שערך קיין עם עורכי העיתון "מילווקי ג'ורנל סנטינל", שביקשו לדעת את עמדתו בנוגע למדיניות אובמה בלוב. לכאורה שאלה פשוטה.
"אוקיי, לוב", אמר קיין, ואחר כך עצר ובמשך שניות ארוכות ניסה להבין במה מדובר. "הנשיא אובמה תמך בהתקוממות בלוב, נכון? " הוא שאל את עורכי העיתון ואז הסביר: "אני בסך הכל רוצה לוודא שאנחנו מדברים על אותו נושא לפני שאני ממשיך".
אלא שהפארסה לא עצרה שם. במשך שניות ארוכות ניסה קיין להיזכר, כך נראה, בתשובה שלמד בעל-פה, בלי להבין במה מדובר. "הנשיא אובמה קרא לסילוקו של קדאפי, כן?" הוא המשיך. "זה מסתובב לי בראש", הוא הסביר כשעיניו מפלבלות במבוכה בחלל החדר בשעה שהוא מנסה לחלץ תשובה לנושא שהעסיק את העולם כולו בחודשים האחרונים.
מי שמרוויח מכל הסיפור הוא יו"ר בית הנבחרים בשנות ה-90, ניוט גינגריץ' (68), שבאחרונה מסתמן כאיום העיקרי על המועמד המוביל, מיט רומני. גינ גריץ' הוא היפוכו הגמור של קיין. פוליטיקאי ממולח שעסק בפעילות פוליטית כל חייו, ולא פחות חשוב - הוא מומחה לענייני ממשל ומדיניות חוץ.
בעקבות כך מעידים סקרים אחרונים על עלייה עקבית במעמדו. לפי סקר אחרון של רשת סי-אן-אן, הוא מטפס כעת למקום השני עם 22 אחוזי תמיכה, שני אחוזים בלבד מאחורי רומני. קיין, לעומת זאת, יורד למקום השלישי עם 14 אחוז בלבד. השאלה היא אם גינגריץ' יצליח להחזיק מעמד כחלופה הרצינית ביותר למיט רומני או שיקרוס כמו שאר הכוכבים לרגע של המפלגה הרפובליקנית בחודשים האחרונים.