ביירות: בירת ההומואים ולסביות ממדינות ערב
לרבים מהחברים הקהילה ההומו-לסבית במדינות ערב נמאס מרדיפת השלטונות, והם מצאו מקלט בבירה הלבנונית. "כאן קל לנו"
"פחדתי לבטחוני האישי ולעתיד משפחתי" אמרה לאמרי, בת 39, אשר נכנסה ללבנון עם ויזת תיירת ומנסה כעת להשיג ויזת עבודה שתאפשר לה שהות ממושכת יותר בעיר המקלט שמצאה לה.
לאמרי, ממייסדות ארגון אבונאחס, למען זכויות להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים) באלג'יריה היתה על הכוונת של הרשויות.
היא קיבלה איומים על חייה מקבוצות איסלמיות, וביקורים תכופים למקום עבודה ולבית המשפחה. בסופו של דבר הלחץ עשה את שלו. "גיסי אמר לי,'אם תמותי או תלכי לכלא וזה ייוודע, זה יטיל כתם על כל המשפחה ואני אתגרש מאחותך'", היא מספרת במהלך פגישה בבית קפה במזרח ביירות.
ראנדה לאמרי היא גבוהה, בעלת שער שחור ארוך, מדברת בלחש, וחושפת את שיניה כשהיא מצחקקת. כמו עשרות להט"בים שבורחים ללבנון ממדינות מזרח התיכון, וצפון אפריקה, לאמרי הצטרפה לרשת רחבה של מכרים, שחלקם עוד הכירה משנות הפעילות באלג'יריה.
עם ההגעה ללבנון הגיעה גם ההקלה, מכך שברחה מן הסכנות בבית והיא הסתגלה במהרה לחייה החדשים והחופשיים בלבנון. "החיים כאן יותר טובים מאשר באלג'יר. אם הייתי לובשת בגדי אישה באלג'יר, יכולתי למצוא את עצמי יושבת בכלא החל משלושה חודשים ועד שלוש שנים. כאן אין שום חוקים נגד טרנסקסואלים".
פליטים להט"בים רבים עוזבים את בתיהם תחת לחץ של זמן ולא מספיקים להגיש בקשות לויזה כדי לעבור לחיות באירופה או ארה"ב. וכך לבנון הפכה, עבור רבים מהם, לארץ המקלט היחידה. הסדרי הויזה שם פשוטים יחסתת, את טפסי הבקשה אפשר להגיש אפילו בשדה התעופה בכניסה למדינה, וביירות נהנית מתדמית של עיר מערבית וידידותית ללהט"בים.
"ביירות היא המקום הראשון עליו חושבים, אם לא ניתן להגיע לאירופה או ארה"ב, בעיקר כיוון שיש כאן תשתית חברתית", אומר ראשה מונה, חוקר בארגון זכויות אדם במזרח התיכון וצפון אפריקה.
יש לציין, כי בביירות פועלת כיום העמותה היחידה למען זכויות הקהילה בעולם הערבי, הקרויה "הלם ". בנוסף פועל שם ארגון רפואי, בשם'ריסטרט', המציע ייעוץ פסיכולוגי לפליטים להט"בים שברחו ממדינות ערב.
בעיר יש היצע גדול של ברים, בתי קפה ומועדוני לילה לקהילה. "אני לא חושבת שלבנון התכוונה להפוך להיות מקום ליברלי, כפי שהיא כיום" אומרת לאמרי, שהגיעה לשם לפני שנתיים.
קשה כיום להעריך כמה להט"בים שברחו ממדינות ערב חיים בלבנון. החשש מגירוש מלבנון מונע מהם להירשם כתושבים או כחברים בפעילות של העמותות. משרדי סוכנות הפליטים של האו"ם המשרדים מציינים כי כמה עשרות אנשי פונים אליהם מדי שנה בבקשה לקבלת מעמד פליט מדיני על בסיס נטיותיהם המיניות.
לדברי ארגוני זכויות אדם המספרים הללו הם רק קצה הקרחון וכי המספר האמיתי של הפליטים הלטה"בים החיים בלבנון הוא לפחות פי שלושה.
מפעם לפעם המספרים של הפליטים הלטה"בים בביירות אף מזנקים. הדבר קורה כאשר יש התפתחויות פוליטיות במדינות אחרות, ומספר חברי הקהילה שמחפשים מקלט ובורחים ממדינותיהם גדל. כך, למשל, ב-2009 נערך "מבצע מתוכנן" נגד הומואים בעיראק, מבצע שהונהג על ידי הזרוע הצבאית השיעית ועל ידי סונים באזור מסופוטמיה.
גברים שנחשדו בכך נרדפו ללא הפסק, תוך ניסיון של הכוחות הצבאיים "לנקות" את המוסר ש"הושחת" בשל ההשפעה זרה כתוצאה מנוכחות כוחות ארה"ב שם. ארגוני זכויות אדם דיווחו בעבר על ההתעללויות והעינויים שעברו ההומואים בעיראק: שריפה בחיים, תלייה במקומות ציבוריים, כריתת איברים, כולל סירוס, אונס ועוד.
כתוצאה מאותן רדיפות, ברחו מאות מהם, לביירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם