פנייה לבג"ץ: "תנו לבני להשליך את גופתי לים"
אחרי שביהמ"ש סירב לבקשה קודמת שלו, כי גופתו תשמש מאכל לחיות טרף, שלמה אבני מגבעתיים שוב הגיש עתירה לא שגרתית לבג"ץ
"לא רוצה קבר", אבני צילום ארכיון: יוסי אלוני
אף שעתירתו של אבני נשמעת חריגה למדי, עתירתו הקודמת בנוגע למותו, הייתה אף מוזרה יותר. לפני כשלוש שנים הוא ניהל הליך משפטי ארוך שהגיע לבג"ץ ובו דרש כי כאשר ימות, הוא מצווה כי גופתו תיאכל על ידי חיות טרף ברמת הגולן.
"כל הברואים נועדו לשמש מזון", טען אז. "נועדתי, ככל אדם, לחיות ולהבשיל על חשבון החי והצומח, ובבוא העת למות ולשמש מזון לאותם בעלי חיים וצמחים שבזכותם חייתי". בקשתו נדחתה בנימוק כי רצונו של אבני נסוג מפני העקרונות בדבר תקנת הציבור וכבוד האדם, שכן מעשה שכזה יפגע בזולת שייחשף למחזה המדובר.
אבני, שכפי שכתבו השופטים הפנים "או למצער השלים" עם העובדה שלא ישמש מזון לחיות טורפות לאחר מותו, הגה רעיון חדש - גופתו תושלך לים. במסגרת מימוש הרעיון וכדי לעגן את צוואתו כחוק, פנה שוב לבית המשפט המחוזי וביקש לאפשר לו לעשות כן. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו על הסף בטענה כי דנו כבר בעניינו באותה עתירה קודמת בבג"ץ.
"לא ייגרם כל נזק לציבור"
אבני לא אמר נואש ושוב עתר לבג"ץ. לדבריו, שתי הבקשות שהגיש שונות בתכלית – באחת הוא מושלך לחיות ובשנייה לים ואין ביניהן שום קשר. "אם תושלך גופתי לים לא יגרם כל נזק לציבור או לסביבה", טען. "מכוח חוק כבוד האדם וחירותו אני מבקש שתתנו לי לכבד את אמונתי ואת צוואתי".
על אף הסוגיה הייחודית, דנו שופטי בג"ץ בכובד ראש בבקשתו של אבני ובשאלה האם בית המשפט המחוזי מוסמך עניינית לדון בתביעתו והאם החלטת בית המשפט לפסול את אותה התביעה על הסף מבלי שכלל דן
בה התקבלה כדין.
"צורת הקבורה, או ליתר דיוק אי צורת הקבורה היא היא האינטרס המוגן שאותו מבקש אבני לכבד על פי השקפתו", כתבו בפסק דינם השופטים, "אין בהכרח צורה אחת זהה למשנה".
לדברי השופטים אכן קיים קשר בין שתי הבקשות, אך הן אינן זהות ובג"ץ דן רק בראשונה וזו זכותו של אבני כי בקשתו השנייה, לפיה גופות תושלך לים, תישמע ותקבל מענה בבית המשפט. בהתאם לכך, ביטלו השופטים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי והחזירו לשם את התביעה, שתידון בקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם