ים המלח: רגעי ההכרעה האמיתיים
האם ממשלת ישראל מתכוונת לטפל ברצינות בהידרדרות ים המלח, או שמא קמפיין המסרונים היה המהלך האחרון שעשתה להצלתו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אחרי חודשים של משא ומתן מתיש, משרד האוצר ומפעלי ים המלח נמצאים כנראה על סף סיכום באשר למימון איסוף המלח מקרקעית הבריכות הדרומיות, פרויקט שיציל את המלונות מהצפה.
אם המספרים - שלפיהם המפעלים יממנו 85 אחוז מעלויות הקציר - מדויקים, והם כנראה לא רחוקים מהמציאות, קרה פה תהליך מעניין: בתחילת הדרך דיברו באוצר על 60 אחוזי מימון מצד המפעלים כיעד סביר, מה קרה מאז? מחאה חברתית שלאחרונה אופנתי לזלזל בה, שר להגנת הסביבה שתבע שחלקם של המפעלים יוגדל משמעותית, וכמובן חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהבהירה מי צריך לשאת בעיקר הנטל. כדי לסבר את האוזן, הפער בין נקודת הפתיחה לנקודת הסיום המשוערת של המשא ומתן עומד על כמיליארד שקל שנחסכו לקופה הציבורית.
מסגרת פעולה בכיוון הנכון
חלוקה הוגנת יותר של הנטל הכספי היא האינטרס של כולנו (כלומר של כל מי ששם משפחתו אינו עופר), אבל היא לבדה לא תציל את ים המלח. כדי להציל אותו יש צורך ביצירת איזון בין הצרכים התעשייתיים לאלה של הטבע. האיזון הזה הופר בעשורים האחרונים ברגל גסה. הזיכיון שניתן למפעלי ים המלח (עוד כשהיו שייכים למדינה), וההחלטה הלאומית לעצור כמעט לחלוטין את זרימת המים מהכנרת לירדן, מחסלים את הים במהירות. כדי לעצור את ההידרדרות, צריך להכניס את פעילות המפעלים לסד של מגבלות נוקשות ולהחזיר חלק מזרימת המים מהכנרת. בלי מהלכים מהותיים כאלה, כל השאר מהווה כוסות רוח לים המוות.
הצעת חוק ברוח זו מונחת כבר כמה שבועות על שולחן ועדת השרים לחקיקה. ההצעה, יוזמה של "אדם, טבע ודין", מוגשת על ידי לא פחות מ-12 חברי כנסת מכל קצוות הבית: מדב חנין ועד משה גפני, מזהבה גלאון
ועד זבולון אורלב. זה פעמיים ההצבעה עליה נדחתה מסיבות עלומות. אולי מדובר בסדר יום עמוס, ואולי - כך חוששים המגישים - בניסיון להמתין עד שתחלוף סערת פלאי עולם, ים המלח יישכח מלב ואפשר יהיה להוריד את ההצעה מהשולחן בלי למשוך אש.
ההצעה, כדרכן של הצעות חוק בשלב הגולמי של חייהן, אינה מושלמת. יש בה סעיפים שאפתניים מדי שיצטרכו לעבור דיון מחודש והגמשה, אבל היא מהווה מסגרת פעולה בכיוון הנכון. שרי התיירות והגנת הסביבה - מיסז'ניקוב וארדן - צפויים לתמוך בה. מעניין כיצד יצביעו עמיתיהם השרים. עוד הזדמנות להצטער על כך שוועדת השרים לחקיקה היא פורום סגור, בלי פרוטוקול, בלי שקיפות ובלי נימוקים. רק את השורה התחתונה אי אפשר יהיה להסתיר: האם ממשלת ישראל מתכוונת לטפל ברצינות בהידרדרות ים המלח או שמא קמפיין המסרונים היה המהלך האחרון שעשתה להצלתו?
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם