דין התנועה: חתונה - רומנטיקה בבני עקיבא

התוכנית לשילוב בני נוער מאתיופיה בחברה התגלתה כהצלחה גם בתחום הרומנטי. כ-20 עולים נישאו לבוגרות התנועה והקימו משפחות

עמיחי אתאלי | 21/11/2011 7:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני 18 שנה, עם העלייה הגדולה מאתיופיה במבצע "שלמה", הקימה תנועת הנוער בני עקיבא את תוכנית "השחר" להעצמת בני נוער מהעדה האתיופית. בצד העלייה הדרסטית במספר הצולחים את בחינות הבגרות והמסיימים שירות קרבי מלא בצה"ל, תוכנית "השחר" הביאה עוד הישג אחד לא מתוכנן: כ-20 שידוכים בין חניכים וחניכות יוצאי אתיופיה לבין ילידי וילידות הארץ, שהגיעו עד לחופה והקמת משפחה.

תחיה וישראל אדיס עם הילדים
תחיה וישראל אדיס עם הילדים צילום: יוסי אלוני
מתוקו אלמו עלה בשנת 1992 כשהיה בן שבע, והתיישב עם משפחתו באופקים. הוא ראה מקרים של ניכור והתנשאות מצד ילידי הארץ, אבל את לימודיו בישיבה התיכונית בכפר מימון הוא רואה כתקופה שסייעה לו מאוד להשתלב בחברה הישראלית. "יש לי הרבה חברים שלא הבינו אותם, שהמורה שינתה להם את השם או שהרגישו מנוכרים", הוא אומר. "אני לא חוויתי את זה ככה".

בכיתה ט' התחיל אלמו להדריך בסניף בני עקיבא באשקלון, התנדב למשמר האזרחי ובהמשך הדריך גם בסניף בני עקיבא באופקים. דווקא כשהציעו לו להצטרף כחניך לתוכנית "השחר", סירב .

"המטרה של התוכנית היא לחבר את צעירי העדה לשורשים שלהם, ללמד אותם על ההיסטוריה ומתוך זה לחבר אותם לישראליות וליהדות", אומר עדיאל בר שלום, ראש מחלקת מעורבות חברתית בתנועת בני עקיבא. את אלמו זה לא שכנע. הוא סירב להצטרף לתוכנית בדיוק מהסיבות האלה. "אמרתי:'מה, אני כבר ישראלי'", הוא מספר, "ופתאום אומרים לי'בוא תחזור לתוך העדה'".

דווקא אחרי התיכון, בזמן שלמד בישיבה הגבוהה "שבי חברון", הוא נחשף לשורשי העדה והתחיל להדריך בתוכנית "השחר". לפני כחצי שנה הציע לו חבר מבני עקיבא שיכיר לו את ענת, גם היא מהתנועה. "התנאי שלי היה שכל אחת שאני יוצא איתה חייבת להיות קומונרית בבני עקיבא", סיפר אלמו. "ענת התאימה לקריטריון הזה, אז הסכמתי שנצא, והשאר היסטוריה".

ענת ומתוקו אלמו נישאו לפני חודשיים והם מתגוררים במרכז שפירא, יישוב דתי בשפלה. אחרי שירות של חמש שנים כלוחם וכקצין בצנחנים, אלמו חזר לעבוד בבני עקיבא וכיום הוא רכז הבוגרים של תוכנית "השחר", אותה תוכנית שהוא עצמו סירב להצטרף אליה כנער.
"השידוכים האלה הם דבר שבשגרה כי כולנו עם ישראל"

גם ישראל אדיס, שמקפיד לכנות את עצמו גם בשמו המקורי - סטותאו, זכה בשידוך באמצעות "השחר". הוא ותחיה, בני 27, הכירו כבר בכיתה ט' במסגרת סמינריון של בני עקיבא. אדיס עלה ארצה בגיל שבע וגדל ברחובות.  "הגעתי לבני עקיבא בתיכון", הוא מספר. "ואני אומר, אם לא בני עקיבא, מה הייתי עושה? כל אתיופי שתשאל בגיל שלי, שעבר בבני עקיבא והתמיד, נשאר בן אדם. כולם הלכו למקומות טובים בצבא ונשארו". תחיה גדלה ביישוב בית אל שבבנימין, למדה באולפנה, וכשהדריכה בסניף עולים של בני עקיבא בחדרה, פגשה את אדיס לראשונה.

באמצע השירות שלו בצנחנים הוא שמע על מישהי מהסניף שלו שהתארסה עם בחור תימני מהסניף של תחיה. "תחיה אמרה לה שגם היא רוצה חתן תימני, אז אמרתי לה:'את לא רוצה חתן אתיופי?'" הוא משחזר בחיוך.

כך

התחיל הרומן. משפחתה של תחיה שמחה מאוד כששמעה על החבר החדש, אבל דווקא משפחתו של אדיס התקשתה לקבל את העובדה שהוא יוצא עם בחורה אשכנזיה. האהבה ניצחה, ולפני שלוש שנים וחצי הם נישאו והביאו לעולם את ישי ואיתן, שסייעו למשפחות לגשר על הפערים. מאז שהשתחרר מצה"ל עובד אדיס בפרויקט "זינוק בעלייה", לשילוב עולים מאתיופיה בצה"ל. תחיה היא אמא במשרה מלאה.

"בני עקיבא בשבילי זה הכל", הוא מהלל את התנועה. "התנועה ליוותה אותי, גידלה אותי, ואני חייב לה המון. גם את זה שיש לי אישה נהדרת. בכל פעם שמבקשים ממני לבוא, אני מיד מגיע".
ומה אומרים ה"שדכנים" בתנועה? "בני עקיבא רואה כטבעי את הקשר והאחדות כערך עליון", אומר מזכ"ל התנועה דני הירשברג. "השידוכים האלה הם דבר שבשגרה כי כולנו עם ישראל ".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים