שטייניץ: אין שום פיקוח ובקרה על תקציב הביטחון
בדיון בוועדת חוץ וביטחון מתח שטייניץ ביקורת על חוסר השקיפות של המערכת: "כשר אוצר אינני מכיר ואינני יכול לעקוב אחרי מה שקורה בתקציב הביטחון". הוא הדגיש את הצורך לקצץ ואמר: "אין ספק שמדינות ערב מסביבנו נחלשו צבאית ובוודאי כלכלית". ח"כ מופז: "אי אפשר ששר הביטחון ורה"מ ינהלו התקציב מאחורי גבך"
לדברי שטייניץ, ועדת הכספים של הכנסת מאשרת פעם ברבעון שינויים בתקציב הביטחון וזאת רק לאחר מעשה. "93 אחוזים מהשינויים בתקציב הביטחון לא מאושרים מראש על ידי הכנסת. רק שבעה אחוזים מאושרים מראש", הסביר. "זה מצב חמור שדורש תיקון מבחינה דמוקרטית וגם לטובת מערכת הביטחון לאחר 63 שנים של קיום המדינה". למעשה, משמעות דבריו היא שאין בקרה אזרחית על תקציב הביטחון. הדברים מובאים לאישור אחרי שהתחייבו להם ויצאו לדרך.
שטייניץ תומך בקיצוץ בתקציב הביטחון כדי שניתן יהיה להיענות לדרישות החברתיות וליישם את מסקנות ועדת טרכטנברג, שהמליצה להוריד את התוספות לתקציב הביטחון. מנגד דרש שר הביטחון, אהוד ברק, לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את תקציב המדינה בסכום של כשמונה מיליארד שקלים.
שר האוצר התייחס לשינויים באזור בהקשר הביטחוני ואמר: "המזרח התיכון נמצא כרגע בתקופה סוערת של גידול באי היציבות סביבנו. ויש אולי התגברות של איומים או של נפיצות של טרור בשל אובדן שליטה מסויים במזרח התיכון כולו".
לדבריו, "אין ספק שכל מדינות ערב שמסביבנו נחלשו צבאית ובוודאי כלכלית באופן קשה ביותר כך שלפחות לחמש עד עשר שנים הקרובות יכולתן של מדינות ערב לנהל מרוץ חימוש מואץ מוולנו נפגעה מאוד בגלל הפגיעה הקשה ביכולת הכלכלית. חלקן על סף פשיטת רגל".
בפתח הדיון אמר יו"ר הועדה, ח"כ שאול מופז (קדימה) כי "בעיות התקציב והבעיות החברתיות מחייבות ריסון בביטחון, אך
"אי אפשר ששר הביטחון וראש הממשלה ינהלו את תקציב הביטחון מאחורי גבך", אמר מופז לשטייניץ. "מערכת הביטחון מדברת בקול אחד ומשרד האוצר בקול אחר, ואנחנו מבינים שיש קומבינה. בעיניי יש כאן בעיה של אמינות ושקיפות".
שטייניץ הבהיר: "אין ארוחות חינם, כסף לא גדל על העצים", ואמר שתוספת של עשרות מליארדים לתקציב הביטחון תבוא על חשבון מקומות אחרים: "זה המתח הגדול ביותר הקיים בתקציב המדינה, בלי קשר לשאלה האם נכון לקצץ".
שר האוצר הוסיף כי כבר כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הוא עקב בדאגה רבה אחר הנושא של חוסר הסדרה, השקיפות הבקרה והידיעה של מה באמת קורה בתקציב הביטחון. "לכן זה לא משהו שאני מציג כאן רק כשר אוצר, אלא גם כיו"ר לשעבר של הוועדה לחוץ וביטחון", אמר. "חשבתי שלטובת הוועדה ולטובת מערכת הביטחון וצה"ל חייביים להסדיר את הדברים כמו שמקובל במדינה מתוקנת ששומרת על ביטחונה".
שטייניץ הציג את מתווה דוח ועדת ברודט משנת 2002, ואמר כי מערכת הביטחון לא עומדת במתווה ההתייעלות שהוצב.
הוא הזהיר את חברי ועדת החוץ והביטחון מפני משמעויות פריצת מסגרת תקציב המדינה לצורך הגדלת תקציב הביטחון ואמר: "אנו שומעים דרישה להגדלת מסגרת התקציב הביטחוני. ראינו מדינות באירופה שפרצו את התקציב והגיעו למצב של התמוטטות. התוצאה יכולה להיות גם העלאת מיסים שיכולה לגרום נזק לכלכלה והכבדה על אזרחי ישראל או הגדלה משמעתית של תקציב הביטחון, זה כמעט בלתי נמנע שהיא תבוא על חשבון תקציבי בריאות ורווחה. זה משחק סכום אפס. אחד בא על חשבון השני".
עוד הוסיף שטייניץ: "השתוללות גורמת לירידה בדרוג האשראי, גידול בגרעונות הממשלה ומשבר כלכלי המצריך קיצוץ תקציבי, פגיעה בשירותים והעלאת מיסים. אי אפשר להימלט מזה. אין הוקוס ופוקוס וקסמים בעניין הזה. לכן השיקול צריך להיות מחושב - לקחת בחשבון גם שיקולים אחרים, לרסן מה שצריך לרסן ולפקח על מה שצריך לפקח כדי לאזן צרכים אחרים".
חבר הכנסת אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בדיון בוועדה: "ישראל שגתה כשניסתה להציג את ים המלח כפלא עולמי. הפלא האמיתי שלנו הוא תקציב הביטחון,שגם גדל וגם קטן בו זמנית. משרד הביטחון וצה"ל מונעים בשיטתיות פיקוח פרלמנטרי, מסתירים עובדות, מונעים הופעת קצינים בפני ועדות הכנסת וכך מצליחה לטעון שמקצצים בתקציביה בשעה שהם גדלים למעשה, ולדרוש תוספות בשעה שאינה עומדת ביעדי ההתיעלות".
ח"כ משה (מוץ) מטלון מישראל ביתנו אמר בישיבה: "מערכת הביטחון מחוייבת לשקיפות, לא עולה על הדעת שאישורי תקציב יאושרו בכנסת כגוף מפקח רטרואקטיבית, חובה לעשות ההפרדה בין הצבא לאגפים האזרחיים ולחייבם בהתייעלות אמיתית שאינה למראית עין בלבד".
חבר הכנסת מאיר שטרית (קדימה), אמר: מערכת הביטחון חייבת להתעייל אבל הכסף מהתעיילות חייב להשמר כ"רזברה" עבור מערכת הביטחון ליום סגריר. ח"כ שטרית דרש לסגור את משלחת משרד הביטחון בארצות הברית הכוללת מאות עובדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם