ישראל בוחנת מחדש את יחסה לחמאס
החשש מהתחזקות ארגונים קיצוניים יותר גרם לקהילה הבינ"ל להעניק לגיטימיות לארגון. גורמים בי-ם: "לא מדברים על חמאס כמוקצה"
השבוע צפויה להיערך בקהיר פגישה בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל, כדי לדון על הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית החדשה. זאת בהמשך לשיחות שכבר נעשו בעבר בין אבו מאזן לראש ממשלת חמאס איסמעיל הניה.
סוגיית היחס לחמאס עולה במסגרת דיונים רחבים שמתקיימים ברמות הבכירות בישראל, זאת נוכח הסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית לחמאס והמגעים להקמת ממשלת אחדות פלסטינית ומשמעותם. בדיונים אלה עולות שאלות באשר ליחסי הגומלין שישראל צריכה לקיים עם הממשלה הפלסטינית המאוחדת שתכלול את נציגי חמאס, ואם ישראל תאפשר לחמאס לקחת חלק בבחירות המתוכננות ברשות הפלסטינית באמצע השנה הבאה.
"כבר אין מדברים על שלילה מוחלטת של הסכם הפיוס, על דרישה מהרשות הפלסטינית להתנער מחמאס ועל תפיסת חמאס כמוקצה מבחינה פוליטית", אומרים גורמים בירושלים. "עכשיו נעשה ניסיון לבחון את התנאים שבהם ישראל יכולה לשתף פעולה עם הממשלה הפלסטינית המאוחדת ועם חמאס שלוקח בה חלק".
מהדיונים שהתקיימו לאחרונה במערכת הביטחון וגם במשרד החוץ עולה כי חמאס צובר לגיטימציה בקהילייה הבינלאומית, בין היתר מאחר שלצד חמאס מורגשת פעילותם של ארגונים איסלאמיים קיצוניים יותר בעזה ובמצרים. בניגוד לחמאס, ארגונים אלה ממשיכים במאבק המזוין נגד ישראל, משגרים טילים לשטחה ומתכננים פעולות טרור נגד יעדים ישראליים. חמאס, כפי שעולה מהדיונים, דווקא מתאמץ להשליט סדר ברצועת עזה ולא משגר טילים לעבר ישראל, למעט מקרים בודדים.
סיבה נוספת היא שהתחזקות תנועת האחים המוסלמים מהווה מציאות גרועה יותר מחמאס. המועצה הצבאית העליונה במצרים מנסה לקרב את חמאס על חשבון תנועת האחים המוסלמים. מאמצים אלה נעשים גם בתמיכתם של גורמים בקהילייה הבינלאומית שמעדיפים לראות את המועצה הצבאית במצרים בראשותו של טנטאווי נשארת כגוף השליט במדינה, מאשר את התחזקותם של האחים המוסלמים. כמו כן, נעשות פעולות, לא מעט בסיוע גורמים בקהילייה הבינלאומית, לקרב את חמאס לגורמים המתונים באזור.
"תהליך זה משקף צבירה של לגיטימציה פוליטית של חמאס", מסביר גורם מדיני בירושלים.
במהלך הדיונים עולה השאלה אם ישראל וארה"ב צריכות להמשיך לדרוש מהממשלה הפלסטינית המאוחדת, אם וכאשר תקום, להכיר בשלושת תנאי הקוורטט: נטישת הטרור, הכרה בישראל וקבלת הסכמים קודמים שנחתמו בין ישראל לפלסטינים, ובעיקר
"יש לבדוק את ההנחה אם זה מספיק שממשלה פלסטינית שבה חבר גם חמאס תכיר בישראל או תקבל את הסכמי אוסלו בלבד", אמרו דיפלומטים מערביים במהלך פגישותיהם עם עמיתיהם בירושלים ובקריה בתל אביב. במצרים, המשמשת כשושבינה של הסכם הפיוס בין פת"ח וחמאס, סבורים שישראל וארה"ב עשויות להסכים בסופו של דבר להרבה פחות מקבלה של שלושת תנאי הקוורטט.
"ההערכה היא שמדובר בעמדות פתיחה ישראליות ואמריקאיות שעשויות להתגמש במהלך משא ומתן ושבסופו של דבר אפשר יהיה להכיר בממשלה פלסטינית מאוחדת", אמרו גורמים דיפלומטיים מערביים בשיחות עם עמיתיהם במצרים.
על רקע התפתחויות אלה ביקר השבוע מלך ירדן עבדאללה ברמאללה ונפגש עם אבו מאזן. המלך הביע תמיכה פומבית במאמצי הפלסטינים להגיע לאחדות, אולם בשיחה הסגורה שניהל עם אבו מאזן, הביע חשש גדול מהסכם הפיוס עם חמאס ומהאפשרות שהארגון ישתלט על יהודה ושומרון. זאת בצד הערכות כי נוכח המרד נגד שלטון אסד, ייאלץ חמאס לעזוב את דמשק ולעבור לבירת ירדן, עמאן, בגיבוי של קטאר.
שלשום החליט פורום שרי השמינייה להמשיך לעכב את העברתם של כספי המסים לפלסטינים עד שיתבררו תוצאות הפסגה בין אבו מאזן למשעל בסוף השבוע בקהיר. גם הקונגרס האמריקאי עצר את העברת הכספים לפלסטינים, שנאלצו לבקש כספים מסעודיה. שתי החלטות אלה התקבלו בניגוד לעמדת הממשל האמריקאי בוושינגטון, שאף שלח לאזור את סגן שר החוץ ביל ברנס.
במהלך פגישתו עם אבו מאזן אמר ברנס כי אם הממשלה הפלסטינית המאוחדת לא תקבל את תנאי הקוורטט, תפסיק ארה"ב את העברת הכספים לרשות. ברנס פנה אל נתניהו והבהיר כי על ישראל להעביר את כספי המסים המעוכבים לפלסטינים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם