"אני כלב השמירה של הדמוקרטיה"
ח"כ יריב לוין, מי שסוחב על גבו מורשת ימנית נכבדה, מסמן מטרות ופוגע: ביהמ"ש, התקשורת, עמותות השמאל והוא בכלל אוהד הפועל ת"א
בלשכה התעלמו מדרישותיו של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) לדחות את ההצבעה, עד שהוא יגלגל היטב את החוק שמתאים לו, כדי לשלב בוועדה לבחירת שופטים חברים כרצונו.
נשמע מסובך, אבל בחוקי המשילות הללו עוסקים ביום וגם בלילה חברי הכנסת לוין, אלקין, רותם, אילטוב, דנון, אקוניס, חוטובלי ואחרים. הפעם הם רצו ועדה נוחה שתמנה שופטים כלבבם, אבל התוכנית כשלה. לוין התאכזב, אבל לא התעצבן.
הוא עובד בדרך כלל ביסודיות, בנחישות ובקור רוח, ומשום כך הוא נראה קצת יותר מסוכן לאנשים בשמאל, שחרדים לדבריהם לגורל הדמוקרטיה. לוין גם לא מתייאש. "הבחירות הללו היו מחטף. דרשנו שלא יהיו בחירות. נחזיר את זה למצב תקין".
יש ועדה למינוי שופטים שעובדת כאן עשרות שנים. למה לשנות?
"הרכב הוועדה הזו מעוות. יש רוב למשפטנים לעומת נציגי הציבור. הבעיה השנייה היא העדר השקיפות. בוועדה הזו יש דילים, כמו שאתה רואה. יש כל מיני עסקאות. אנחנו לא יודעים מהי השקפת עולמם של החברים בוועדה הזו. שיחשפו לנו את השיקולים שלהם. שיסבירו למה לא נבחרו שופטים בישיבה האחרונה".
אתה בכלל בעד מהלך אחר. הפוליטיקאים בוועדת הכנסת יבחרו את השופטים אחרי שימוע.
"ההצעה הזו נותנת מענה חשוב. ראשית, היא קובעת עיקרון של שקיפות על ידי השימוע הפומבי ומעניקה לפרלמנט זכות וטו על המינויים לעליון".
הפוליטיקאים בכנסת יבחרו את השופטים שיפקחו עליהם?
"השופטים לא ייבחרו על ידי הכנסת, אבל לכנסת תהיה זכות וטו על המינויים. זו הצעה מינימלית. בארצות הברית הנשיא ממנה את השופטים והסנאט מאשר".
בארצות הברית יש חוקה שמעגנת מסגרת ערכים מחייבת. לנו אין חוקה כזו.
"נכון, ולכן השופטים נותנים לעצמם מרחב תמרון בלתי מוגבל להשליט את הערכים שלהם עצמם על כלל החברה. בית המשפט צריך לשקף מגוון רחב של דעות, ואסור שתהיה השתלטות של זרם אחד שינחיל ערכים משלו על כלל הציבור. זהו זרם שמאלי, של אליטה מצומצמת שבסיסה בשכונת רחביה. אין אצלם שום שופט שצמח בעיירות הפיתוח או שבא מקרב העולים מחבר העמים. אין שם דתיים, אין בני עדות המזרח, אין שופטים שבאים מרקע לאומי".
איך זה קשור בפסיקות של בית המשפט?
"קשור ועוד איך. בסוף אנחנו מקבלים תוצר אחיד של פסקי דין. קח את פסק דין קעדאן, שהוא אחד החשובים (פסק דין שניתן במרס 2000 על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין מחייב את המדינה להקצות שטח באגודה השיתופית קציר למשפחת קעדאן הערבית, ש.י.). עקרון הבסיס של הציונות הוא גאולת אדמות, ייהוד הגליל וארץ ישראל. קבוצה של שופטים מחקה את עקרון הבסיס של החברה היהודית וקיבלה החלטה פוסט ציונית".
יש כאלה שרואים בהחלטה תיקון אפליה והגנה דמוקרטית על זכויות המיעוט במדינה.
"בוודאי. אבל אני אומר שדרך הרצון לבנות מדינה יהודית גובר על דרך השוויון המוחלט. השוויון המוחלט הוא מדינת כל אזרחיה שאיננה מדינה יהודית".
אני דווקא זוכר כמה החלטות של בית המשפט העליון בעד מסלול גדר ההפרדה, הגבלות תנועה של הפלסטינים, עונשים קולקטיביים והרחבת התנחלויות.
"הרבה פעמים בית המשפט העליון עיכב את הקמת הגדר, וכך סיכן את ביטחון ישראל. הרבה פעמים בית המשפט העדיף את זכות הקניין של הפלסטינים על פני הזכות שלנו לחיות. בהרבה מקרים בית המשפט כפה הזזה של גדר ההפרדה, כדי לצמצם את הפגיעה בפלסטינים. מנגד, כאשר בימי ההתנתקות לקחו אנשים מבתיהם והשליכו אותם בלי מקום מגורים, בלי חינוך לילדים והכל במהלך בזק, בג"ץ לא התערב".
הממשלה קיבלה החלטה דמוקרטית.
"בסדר, אבל לפתע זכויות הקניין וזכויות האדם לא חשובות בעיני שופטי בית המשפט העליון. זה הסטנדרט הכפול שבו המערכת הזו פועלת. הם רוצים כאן את מדינת כל אזרחיה עם כמה סממנים יהודיים. זה הכל".
בוא נחזור ליום שלישי. ביקשתם לשנות את הרכב הוועדה שבוחרת את השופטים. קבעתם את חוק גרוניס שמאפשר לשופט אשר גרוניס לכהן כנשיא בית המשפט העליון בשלוש השנים הבאות. אני מניח שאתם מתכננים בעתיד את מינויו של השופט נעם סולברג מההתנחלות אלון שבות כנשיא בית המשפט העליון.
"נעם סולברג הוא משפטן מעולה. הוא בא מרקע שלא מקבל ביטוי מספיק בבית המשפט של היום, לכן הוא זכאי להתמנות. האם אני שולל אותו בתור נשיא? לא, אבל בואו נראה איך הוא יעבוד שם, איך יתפקד. מה שחשוב הוא שכלל ההרכב בבית המשפט העליון יהיה מגוון. לא ימני, אבל משקף".
ואת השופטים הללו אתה תבחר בסוף, אחרי שתערוך להם שימוע בוועדת הכנסת ותבדוק מיהם ומה דעותיהם הפוליטית. זו הרי הצעת החוק שהגשת.
"כן, אנחנו ניבחן את דעותיהם, את השקפת העולם הפוליטית והמשפטית שלהם. אין שום קושי בזה. גם נשיא בית המשפט העליון צריך להיבחר כך".
ברור לך ששופטים שמזוהים עם המרכז והשמאל לא יגישו את המועמדות שלהם ולא יעברו שימוע אצלך בוועדת הכנסת.
"תשמע, מינויים לבית המשפט העליון לא נעשים במועד אחד. זה תהליך מדורג. בכל פעם פורשים שופטים. יש הפרשי גילים שיכולים להגיע ל-15 שנה. יש תחלופה גדולה, השלטון מתחלף, ההרכב האנושי משתנה. אם תקיים תהליך כזה לאורך תקופה, יהיו דעות והשקפות שונות למשך זמן ארוך".
השופט אהרן ברק היה צולח את השימוע שלכם, או שהיה נשאר בחוץ?
"אולי כן, ואולי לא. בכל מקרה היינו מאזנים את ההשקפה שלו. ברק בעצמו פסל משפטנים בעלי שיעור קומה כמו רות גביזון, כי היא חשבה אחרת ממנו. הוא רצה את האג'נדה שלו. ברק גילם את הדיקטטורה
ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת רובי ריבלין בעצמם מתנגדים להצעת החוק לשימוע שהעלית. הם מבינים את המשמעות האנטי-דמוקרטית.
"תשמע את מה שנתניהו אמר בסיעת הליכוד ביום שני. מצד אחד, הוא לא ייתן לקדם חוקים שיגרמו נזק לדמוקרטיה. מצד שני, יש ציבורים שמרגישים שהם מחוץ למערכות שונות בשלטון".
אולי זה דאבל סטנדרט.
"לא. זו תפיסה נכונה, אבל יש מחלוקת לגיטימית בתוך סיעת הליכוד".
ריבלין הוא אנטי דמוקרט?
"לא יודע. אני יודע שהוא לא רצה לשלול מחברת הכנסת חנין זועבי את הדרכון הדיפלומטי ואפשר לה להשמיץ אותנו בחוץ לארץ ללא הרף".
השר יוסי פלד סיפר השבוע בכנסת את הבדיחה על הילדה ששואלת את אביה למה יש בשמים רעמים וברקים. "אלוהים כועס על כל השקרנים על כדור הארץ", ענה האב. "ולמה הרעמים והברקים הם בעיקר בלילה?", מקשה הבת. "מכיוון שאז מדפיסים את העיתונים", משיב האב.
לוין אוהב את הבדיחה הזו, מן הסתם. ביום שני אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את התיקון ל"חוק לשון הרע" שהגיש, שזכה כבר לכינויים "חוק ההפחדה" ו"חוק ההשתקה". החוק גרר כבר כנס נזעם של עיתונאים בבית סוקולוב והפגנה אלימה בכיכר הבימה שכותרתה "לא תסתמו לי את הפה".
לוין אומר שמדובר בסיסמאות. הוא בלתי ניתן לשכנוע גם בעניין הזה. החוק שלו קובע שאפשר לתבוע כל כלי תקשורת גם ללא הוכחת נזק, ולתבוע פיצויים עד 300 אלף שקל. אם הכוונה הייתה לפגוע, הסכום יוכפל.
אם לא תהיה תגובה נאותה לידיעה שפורסמה, אפשר יהיה לתבוע עוד מיליון וחצי שקל בלי הוכחת נזק. "מי שקורא ל'חוק לשון הרע' 'חוק השתקה' רק מגחיך את עצמו", מתעקש לוין. "הגיע הזמן להפסיק עם השיטה של הדבקת תוויות".
מה הבעיה שלך עם החוק שקיים היום. כל אדם שנפגע יכול להגיש תביעת דיבה. אם יוכח שנגרם לו נזק, הוא יקבל את הפיצוי שמגיע לו.
"היום יש חופש ביזוי. שמו הטוב של אדם נרמס ברגל גסה. נניח שכותבים על בעל נגרייה שהרהיטים שלו מתפרקים, וזה לא נכון. הוא הולך להליך משפטי שנמשך שנים. העלות גבוהה מאוד. ההליך בסוף לא מכסה את ההוצאות. מצד אחד, אנשים לא מסוגלים לעמוד על הזכויות שלהם; מצד שני, לעיתונאים יש תמריץ שלילי. להעדיף את הסקופ על הדיוק".
ואז אתה יוצא למסע הפחדה ומטיל קנס של 300 אלף שקל על העיתונאי, גם בלי שהוכח נזק.
"זה לא קנס, זה פיצוי. אני לא מפחיד. אני רוצה ליצור איזון נכון. תבדוק ואז תפרסם. מי שלא בודק, ישלם. לכן גם שמנו דגש על נושא התגובה. חייבים לפרסם תגובה באופן נאות. זה שומר על חופש הביטוי ומפחית את הסיכויים לפרסומים לא נכונים".
כתבתי בתום לב שעשית מעשה שטות. לא נגרם לך שום נזק. למה מגיע לך 300 אלף שקל?
"הסכום הוא רק תקרה. תשלם פחות. אם תראה שביקשת תגובה ויש יסוד סביר להניח שהכל נכון, בית המשפט לא יטיל עליך מתן פיצוי".
לפי החוק אני חייב לפרסם תגובה מלאה על כל ידיעה, גם אם מדובר בעשרה עמודים ששולח לי עורך דין?
"הכוונה לתגובה שמביאה את מלוא התוכן הרלוונטי. נחדד את העניין הזה בהכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. התגובה צריכה להיות פרופורציונלית לכתבה, לגופו של הנושא ושלא תכלול בעצמה לשון הרע".
אתה מבין שהחוק שלך הוא גן עדן לבעלי הכוח והממון. זהו סוף עונת התחקירים בעיתונים.
"להפך, זו תחילת עידן תחקירי האמת וסוף פרסומי השקרים. בעלי ההון שולטים בתקשורת. הם בעצמם נהנים מהמצב הקיים. יש להם עוצמה להכפיש אדם בלי לשלם סכום אמיתי. שנית, בעלי ההון סוגרים ביניהם דברים. אם יש תחקירים שלא מוצאים חן בעיני אחד מהם, אפשר להוריד אותו. החוק יעזור לאזרח הפשוט, והוא לא צריך לפחד יותר על שמו הטוב".
זה נראה כאילו הפוליטיקאים הולכים לחסל חשבונות עם העיתונאים או לפחות להגביל את התקשורת. למה שלא תוציאו את עצמכם מחוץ לחוק הזה.
"גם אנשי ציבור צריכים שייכתבו עליהם דברי אמת. אם תהיה אפשרות לכתוב באופן חופשי דברי שקר על אנשי ציבור, אפשר יהיה גם לאיים עליהם כדי שלא יעבירו הצעות חוק מסוימות. אני לא בטוח שרבים מהפוליטיקאים היו עומדים בלחצים כאלה".
יריב לוין, בן 42, סוחב על גבו מורשת ימנית נכבדה, אבל גם ענף משפחתי אדום, שבזכותו הוא אוהד שרוף במיוחד של הפועל תל אביב. מיכאל וקייטי קפלן, הוריה של אמו, גייל, היו אנשי אצ"ל. שניהם היו מנושאי הארון של זאב ז'בוטינסקי, שהובא למנוחות בהר הרצל ביולי 1964.
הדוד של האם, אליהו לנקין, היה מפקד "אלטלנה" בכבודו ובעצמו. אביו, פרופסור אריה לוין, היה איש תנועת העבודה, חתן פרס ישראל בבלשנות. לוין עצמו דובר ערבית רהוטה, ואפילו חיבר מילון עברי-ערבי, שכולל בעיקר מונחי כלכלה.
העמדות הסופר-ימניות (לוין שונא להיקרא קיצוני) הפכו אותו ליקיר המגזרים המיליטנטיים בליכוד. בפריימריז האחרונים הוא היה בראש רשימות המומלצים (או רשימות החיסול) של משה פייגלין, ונבחר למקום ה-21 ברשימה הרבה בזכותו.
גם היום לוין הוא סוג של גיבור. ביום שני הסתובבו בכנסת חברי מרכז הליכוד מבני ברק וסגרו עליו בחיבוקים. "השופטים של העליון שונאים ספרדים, דורסים אותם, הם אשכנזים, אליטיסטים", התריס שלמה אלמגור בהבעה של שאט נפש. "התקשורת שולטת", הוסיף חבר המרכז אהרן גרינשטיין. "יריב בא ונותן לה קצת אופוזיציה. מה יש?".
ואחרי בית המשפט העליון והתקשורת צריך כמובן לרסן גם את ארגוני זכויות האדם שמזוהים עם השמאל. הצעות החוק שהגישו כמה מעמיתיו של לוין בליכוד ובישראל ביתנו אוסרות על ממשלות זרות להעביר כספים לעמותות חברתיות שעוסקות גם בפוליטיקה, ומבקרות את מדיניות הממשלה.
על פי הצעות החוק החדשות גופים פרטיים יכולים לתרום לעמותות מכל סוג שהוא, אולי משום שרוב התורמים הפרטיים תומכים בימין, החל בכנסייה האוונגליסטית ועד איל ההימורים ארווין מוסקוביץ, שמממן את עמותת אלעד.
"צריך לשים סוף להתערבות של מדינות זרות בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל", אומר לוין. "זו פגיעה בריבונות שלנו. מדינה זרה לא יכולה להכתיב החלטות על ידי הזרמת כספים. אסור לתת להם להתערב בשיח הפוליטי כאן".
מה עם כמרים אוונגליסטים שתומכים בתנועת "אם תרצו"?
"זה בסדר. יש גם עמותות מהשמאל שמקבלות כספים מגורמים פרטיים. אין לי בעיה עם זה".
אתה עושה הבחנות שנוחות לך. אפילו נתניהו הקפיא את החוק הזה.
"צריך לעשות הפרדה בין עמותות שעוסקות בחברה ובין כאלה שעוסקות בפוליטיקה. זו סיבת העיכוב של החוק. ישראל צריכה לנקוט את כלי האכיפה שיש לה, כדי לעצור את מי שפועל נגד המדינה באקדמיה, במסחר".
וחוק החרם על מוצרים בהתנחלויות?
"גם הוא היה במקומו. כי הוא מגן על אזרחים שבאים לפגוע בהם ולהפלות בינם ובין אחרים. אל תנהל מאבק כלכלי על הגב של אזרחים שווי זכויות, ואל תנסה לפגוע בהם על רקע הדת, המוצא או מקום המגורים שלהם. זו הבחנה חדה וברורה".
גם אם אתה מתנגד לפעילות ההתנחלות שלהם.
"כן. בשביל זה יש בחירות. אין דבר יותר לא דמוקרטי מאשר לכפות בכוח כלכלי חרם על ציבור אחר".
אתה חושב שצריך למלא את החלטת בג"ץ ולפנות את ההתנחלות מגרון.
"חד משמעית, לא".
סליחה?
"הפעם זו דוגמה לשימוש פסול שנעשה במערכת המשפט כדי לקדם מטרות פוליטיות. ליהודים לא נותנים לבנות כדין. הערבים בונים עשרות אלפי יחידות דיור שלא כדין, והעניין לא מטופל. בסוגיה של מגרון פתאום אין שום דבר מסביב. ייקוב הדין את ההר. הסוגיה הזו ניתנת להסדרה. יש פתרונות משפטיים".
אבל בג"ץ החליט שצריך להרוס.
"אבל בג"ץ גם התעלם מכך שיש בנייה ערבית".
מה זה קשור?
"אי אפשר לנהוג אכיפה סלקטיבית של החוק. זה לא חוקתי".
לכן צריך להפר את החלטת בג"ץ?
"הממשלה צריכה לקבל החלטות מתאימות ולקדם הצעות חוק שהוגשו כדי למנוע את ההרס המיותר".
לחוקק עוד חוק עוקף בג"ץ.
"הרס זה מעשה לא מוסרי ולא יהודי. זו לא דרכו של הליכוד".
ואם יהרסו?
"אין דבר כזה".
אתה מבין מדוע אומרים שאתה מסוכן. בשבילך פסקי דין של בית המשפט העליון לא קיימים.
"לכן צריך ליצור שינוי במערכת המשפט, כדי לקבל פסקי דין שלא מאמצים אג'נדות פוסט-ציוניות. חוץ מזה, הממשלה צריכה למשול ולא להיגרר אחרי בג"ץ. הממשלה צריכה להחליט ולבצע".
אתה קורא לעצמך דמוקרט?
"אני כלב השמירה של הדמוקרטיה. כל ההצעות שלי נועדו לחזק את הפרדת הרשויות, להבטיח שיקוף נאמן של האוכלוסייה, להגן על אנשים ועל שמם הטוב. זה הכי דמוקרטי שיש".
shalom.red@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם