חוסר ודאות והפגנות ענק: לאן הולכת מצרים?
המפגינים האמינו שהצבא בצד שלהם. הם סמכו על ההנהגה שנשבעה, ביום שאחרי, לסייע להפוך את מצרים לדמוקרטית. אך עם הזמן התגברו הספקות
זו הייתה הפעם הראשונה שבה נפגשו הגנרלים בלי שנשיא מצרים הוותיק יהיה נוכח. בתום דיונים ארוכים פרסם הצבא הודעה רשמית בעלת כותרת מפתיעה "כרוז מס' 1", שנועדה לבשר על תחילתו של עידן חדש. ריח של הפיכה עמד באוויר.
"המועצה העליונה של הכוחות המזוינים מביעה תמיכה בדרישות הלגיטימיות של העם", לשון ההודעה, "המועצה תתכנס באופן קבוע כדי לנקוט את הצעדים הנדרשים להגנה על המולדת". למחרת , 11 בפברואר, הודיע חוסני מובארק כי הוא פורש מתפקידו.
מובארק יצא לגלות בשארם א-שייח, עד אשר נעצר והועמד לדין. סגנו, עומר סולימאן, אשר קיבל את מלוא סמכויות הנשיא, נעלם מהעין. ניהול ענייני המדינה הועבר במלואו למועצה העליונה של הצבא, אל הגנרלים.
מיד לאחר פרישתו של מובארק הודיעה הנהגת הצבא כי היא לוקחת את השלטון לידיה, באופן זמני. "נפקח בתקופת הביניים, כדי להבטיח את העברת הכוח לידי ממשלה אזרחית, שתיבחר על ידי העם", נכתב בכרוז מס' 4, שפורסם ב-12 בפברואר.
המועצה הצבאית פיזרה את הפרלמנט, הקפיאה את החוקה והתחייבה כי בחירות חדשות, לרבות בחירות לנשיאות, יתקיימו בתוך חצי שנה. כמו כן הבטיחו ראשי הצבא לבטל את חוקי החירום. בניסיון לייצב את המצב, שלח הצבא מסר מרגיע גם לישראל ולמדינות המערב.
"מצרים מחויבת לכל ההסכמים והאמנות האזורים והבינלאומיים שעליהם היא חתמה", נכתב באחת ההודעות הראשונות מטעמו. הרחוב המצרי, תנועות המחאה והמפלגות הפוליטיות אימצו בחום את ההנהגה הצבאית. המפגינים האמינו שהצבא נמצא בצד שלהם.
הם סמכו על ההנהגה שנשבעה, ביום שאחרי, לסייע להפוך את מצרים לדמוקרטית. אך ככל שחלף הזמן התגברו הספקות: האם המועצה העליונה אכן מתכוונת לעמוד בהבטחותיה, או שמא הגנרלים ביצעו הפיכה שקטה, מתוך כוונה להחליף את מובארק?
סקרים שפורסמו לאחרונה מראים שרמת האמון בצבא המצרי עדיין גבוהה, אולם היא נמצאת במגמה ברורה של שחיקה וירידה. סקר שערך מרכז אהראם ללימודים אסטרטגיים ופורסם
על פי הסקר, 88 אחוז מאמינים שהצבא יעביר את השלטון לידי ממשלה אזרחית, לעומת 99 אחוז בחודש אוגוסט. גם רמת האמון בקיום בחירות חופשיות ירדה בארבעה אחוזים. עם זאת, סקר שביצע פרופ' שיבלי תלחמי מאוניברסיטת מרילנד, מראה כי רמת האמון בצבא נמוכה יותר.
על פי הסקר, 43 אחוז מהמצרים סבורים שראשי הצבא פועלים לעיכוב ואף לביטול מוחלט של הישגי המהפכה. רק 21 אחוז סבורים שהצבא פועל כדי לקדם את ערכי המהפכה. "העם המצרי מתוסכל, כי השלטון עדיין לא הועבר לרשות אזרחית", הסביר השבוע תלחמי את ממצאי הסקר בראיון לסי-אן-אן, "הם מאמינים שהצבא מנסה לשמור על השלטון.
"בנוסף, חלק מתיקוני החוקה מעניקים לצבא את היכולת לקבל החלטות בכל מה שקשור לממסד הביטחוני, דבר שמציב את הצבא מעל הממשלה. הדברים האלה מדאיגים את הציבור".
הסקרים הללו פורסמו לפני אירועי השבוע האחרון, שגבו את חייהם של קרוב ל-40 מפגינים. אלו האירועים הקשים ביותר, האלימים ביותר, מאז נפילת מובארק. לראשונה השוו המפגינים באופן ישיר בין השלטון הצבאי ובין המשטר הקודם.
הם השוו את ראש המועצה העליונה של הצבא, הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי, לנשיא מובארק וקראו לו להסתלק. הקריאות הללו היוו איתות אזהרה לראשי הצבא, שמנסים, בינתיים ללא ההצלחה, לשוב ולזכות בתמיכת הציבור.
"אי אפשר להשוות בין הצבא למשטר הקודם", אמר הגנרל מוחמד עסאר, חבר המועצה העליונה של הצבא, "אנחנו לא ממשיכי דרכו של המשטר הקודם. אנחנו לא מבקשים את השלטון ולא כיסאות. קיבלנו על עצמנו את האחריות מתוך שליחות לאומית, כדי להגן על המולדת. ההשוואה למשטר הקודם פוגעת בנו". עסאר הביע צער על ההרוגים והסביר כי הסיבה לכך שטנטאווי התמהמה עד אשר דיבר אל העם נובעת מכך שמפקד הצבא ממעט להופיע בתקשורת, לכן היה צריך די זמן להכין את נאומו.
ספק אם טנטאווי צפה את האירועים האלה. במשך שנים הוא עמד לצדו של מובארק, כיהן כשר הגנה נאמן וממושמע. כאשר החלו ההפגנות, הוא הפתיע את כולם ודחק את מובארק החוצה. טנטאווי "מחק" את תפקידו כשר הגנה והזכיר כי הוא גם ראש המועצה העליונה של הצבא.
הוא מינה את הרמטכ"ל, סאמי ענאן, לסגנו וצירף עוד 18 גנרלים למועצה: מפקד חיל האוויר, מפקד חיל הים, מפקדי הפיקודים הצבאיים וראשי האגפים המרכזיים. אך התנהלותה של ההנהגה הצבאית בימים האחרונים מעידה על המבוכה שבה היא שרויה, בעיקר בגלל הצורך לקבל החלטות קשות.
המועצה העליונה של הצבא מגלה, כפי שאמר טנטאווי בנאומו ביום שלישי, ש"ניהול ענייני המדינה אינו דבר קל". הקושי נובע מהתנגשות רצונות: מצד אחד, ראשי הצבא, שרוצים לשמור על מעמדם האוטונומי. מצד שני, צעירי המהפכה, שרוצים דמוקרטיה אמיתית, בכל מחיר.
בניגוד להאשמות מצד תנועות המחאה המצריות, המועצה הצבאית אינה רוצה לשמר את אחיזתה בשלטון, לפחות לא באופן ישיר. יתרה מכך, הגנרלים היו שמחים לקבל ממשלה אזרחית, שתישא על כתפיה את כל צרות המדינה. אבטלה? אינפלציה? סכסוכים דתיים? עניינים אלה יהיו באחריות הממשלה, שתטפל בעיקר בנושאי הפנים ולא ניתן יהיה להאשים בהם את טנטאווי וחבריו.
הצבא ישמר את כוחו ואת עצמאותו, ימשיך לקבל החלטות בסוגיות אסטרטגיות של חוץ וביטחון, וכך לא יאבד את הפופולריות שלו.
הנהגת הצבא הימרה על כך שרוב הציבור יעדיף דמוקרטיה לא מושלמת, טובה בהרבה משלטון מובארק, בתמורה ליציבות ולשיפור המצב הכלכלי. לשם כך, התחייבה המועצה העליונה כי אף אחד מחבריה לא יתמודד בבחירות לנשיאות.
כמו כן, הוחלט כי מיליון וחצי חיילים ואנשי ביטחון לא יוכלו להצביע בבחירות. הצבא שאף למצב שבו מוקמת ממשלה עצמאית לכאורה, אך בעלת יכולת מוגבלת לבצע מהלכים אסטרטגיים. זוהי בעצם המתכונת של טורקיה, טרום ארדואן, שאפשרה לצבא להדיח ממשלות ולשלוט במערכת הפוליטית.
מתוך הרצון הזה נולד "מסמך עקרונות היסוד לחוקה", שפורסם לאחרונה על ידי סגן ראש הממשלה, ד"ר עלי סלמי. המסמך עורר את זעמם של הכוחות הפוליטיים ובראשם המחנה האיסלאמיסטי, מאחר שהפקיד בידי הצבא סמכויות נרחבות.
כך למשל, סעיף 9 במסמך קובע כי תפקידו של הצבא "להגן על המדינה, על ביטחונה ועל שלמותה הטריטוריאלית, ולהגן על הלגיטימציה החוקתית שלה". החלק האחרון, אשר מורה לצבא להגן על חוקתה של מצרים, נתפס כפתח שיאפשר לגנרלים להתערב בשורה של נושאים פוליטיים, ובראשם השאלה האם מצרים תישאר מדינה חילונית או תתבסס על החוק האיסלאמי.
סעיף אחר הבהיר כי המועצה העליונה של הצבא תהיה האחראית היחידה לכל ענייני הצבא, כולל תקצובו. בנוסף, מוטל סייג על כוחו של הנשיא העתידי, שאמור להיות מפקדו של הצבא. "הנשיא מוסמך להכריז מלחמה, לאחר קבלת אישור מהמועצה העליונה של הצבא ומהפרלמנט", קבע מסמך סלמי.
הניסיון להציב את המועצה העליונה בראש הפירמידה הפוליטית הרתיח את הכוחות הפוליטיים, ובראשם האחים המוסלמים. בניגוד לציפיות, עד לאחרונה התקיימה ברית לא כתובה בין האחים ובין הנהגת הצבא, שראתה בארגון האיסלאמי שותף זמני לדרך. הצבא העריך שהאחים המוסלמים ירצו לבסס את כוחם הפוליטי ויאפשרו לצבא לעסוק בענייניו.
ואכן, בכל החודשים האחרונים שמר הארגון האיסלאמי על כבוד הצבא. בחודש מאי, כאשר מפגינים צעקו סיסמאות נגד טנטאווי, מיהר מוחמד בדיע, מנהיג האחים המוסלמים, לדבר בזכות הצבא ומפקדיו ושיבח את תפקידם.
אך החשש מפני מחטף מצד הנהגת הצבא, לצד הקשבה לרחוב הזועם, הביאו לשינוי מדיניות בעמדת האחים המוסלמים. הד"ר מוחמד בלתגי, מראשי מפלגת "החירות והצדק" של האחים המוסלמים, האשים השבוע את הצבא באחריות להמשך האלימות והקטל. הוא לא היסס למתוח ביקורת ישירה על טנטאווי, דבר שעד לאחרונה נחשב לטאבו מוחלט.
"ציפיתי להתנצלות מהירה ולהתחייבות להגן על זכות ההמונים להפגין באופן לא אלים". הוא אמר והוסיף שתאריך הבחירות לנשיאות הושג בזכות דם השאהידים. עם זאת, גם האחים המוסלמים, ממש כמו הנהגת הצבא, נמצאים כעת במלכוד. יותר מכל, רוצים האחים המוסלמים להתחיל את תהליך הבחירות לפרלמנט כדי לקבל אישור רשמי לכוחם.
הם רואים את הסקרים, שמנבאים להם 40-35 אחוז, ויודעים שכל עיכוב בבחירות יסייע ליריביהם להתארגן. כרגע האחים הם המאורגנים והחזקים ביותר, לכן זה הזמן להכות בברזל. מסיבה זו מיקדו האחים המוסלמים את דרישתם בבחירות לנשיאות, שנקבעו לחודש יוני 2012, והבהירו כי לא יסכימו לדחות את הבחירות לפרלמנט, שצפויות להיפתח ביום שני הקרוב.
משמעות הדבר היא כי שני כוחות מרכזיים - הצבא והאחים המוסלמים - רוצים לקיים בחירות כבר בשבוע הבא, אך מפולת השלגים של השבוע האחרון מאיימת, בראש ובראשונה, על מהלכן התקין של הבחירות הללו. התרחיש הזה עלול להכניס את מצרים לתקופה ארוכה של חוסר ודאות והפגנות ענק. האיסלאמיסטים, אשר צפויים לרשום הישג גדול בבחירות הללו, כבר הבהירו כי לא ישלימו עם עיכוב או ביטול הבחירות.
אם הצבא והמשטרה ימשיכו לדכא את המפגינים, כפי שעשו בימים האחרונים, מספר ההרוגים צפוי להאמיר במהירות. המשך ההפגנות ועלייה בכמות הנפגעים יכולים להביא לדמורליזציה ולעריקות בשורות הצבא.
אחד הגורמים שהניעו את הגנרלים לתמוך במפגינים, על חשבון מובארק, היה החשש שהצבא יתפורר. נכון לעכשיו, המועצה העליונה של הצבא עדיין זוכה לפופולריות ואמינות, גם אם זו נמצאת במגמת ירידה. אך אם טנטאווי יהפוך ל"תואם מובארק" בעיני המפגינים, נחזה שוב בעימותים אלימים, תוך שימוש באש בחיה, דבר שעלול להוביל לפיצול בתוך שורות הצבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם