הסיכוי שמשה קצב יצליח לערער הוא אפסי
בקשת הפרקליטים לערעור היתה צפויה אך אפשר לומר כבר כעת שלא ירחק היום ויבקשו משפט חוזר ולהוכיח שנגרם לו עיוות דין
ראשית, בית המשפט יכול להאריך את המועד החוקי להגשת בקשה לדיון נוסף רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". למזלו של קצב, אין בוחנים את סיכויי ההצלחה של ההליך או את חשיבותו. בתי המשפט נוטים לראות כ"טעמים מיוחדים" בעיקר נימוקים הנעוצים בנסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל הדין. לפי זה, קשה לראות כיצד אורכו של פסק הדין ייחשב "טעם מיוחד" שיצדיק הארכת המועד. העליון הזהיר מספר פעמים מפני הארכת מועד כדבר שבשגרה, שכן הדבר עלול להרחיק את משפט הצדק יותר מאשר לקרבו.
אם יצלחו את משוכת הסף, יצטרכו הפרקליטים להוכיח שבערעורו של קצב נפסקה הלכה משפטית מיוחדת, הסותרת הלכה קודמת של העליון או שנפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה היא ראויה לדיון נוסף בהרכב שופטים מורחב. צריך גם שבית המשפט יבטא במפורש את כוונתו לקבוע הלכה משפטית חדשה. קביעה עובדתית )כמו בעניין האליבי( או הכרעה במהימנות עדים או באשמת הנאשם, אינן עילה לקיים דיון נוסף.
סקירת 249 עמודי פסק הדין בערעור אינה מגלה כל הלכה חדשה-מפורשת או חבויה. הבקשה לדיון נוסף כנראה תכוון לשאלת חובת
בית המשפט לבחון קו הגנה חלופי )נושא השנוי במחלוקת בקרב שופטי העליון, אלא שהעליון דן בהגנה החלופית לגופה ודחה אותה, ואף בחן אותה לפי הגישה המשפטית המקלה ביותר.
עוד יטענו כי היה מקום לקבוע שהלינץ' התקשורתי בקצב הצדיק גם זיכוי מהעבירות מחמת הגנה מן הצדק, ולא רק הקלה בעונש. ייתכן גם שיטענו כי הגיעה השעה לבחון את האפשרות לבסס הרשעה על ממצאי מהימנות עדה יחידה, אלא שהעליון הדגיש שיש ראיות תומכות לעדותה של א', ובכל מקרה המקום לדיון כזה הוא באקדמיה ובבית המחוקקים, ולא בדיון נוסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם