הצעת חוק: לבטל את עונש המוות בישראל
סיעת מרצ הגישה לכנסת הצעה הקוראת לבטל את עונש המוות, למעט במקרי פשע השמדת עם או בהקשר החוק לעשיית דין בנאצים
ח''כ אילן גילאון צילום ארכיון: יוסי אלוני
יוזמי ההצעה, חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון וניצן הורוביץ, כותבים כי "הזכות לחיים היא הזכות הראשונה במעלה והבסיסית ביותר. הגנה על החיים היא הגנה על התשתית המאפשרת דיון משמעותי בזכויות האדם. הזכות לחיים היא לפיכך, כמעט דבר המובן מאילו".
לדבריהם "אין ספק שהזכות לחיים ולביטחון מפני פגיעה הן תנאי מוקדם להנאה מכל הזכויות האחרות. בהתאם, הוכרו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לחיים וההכרה בערך האדם. הטלת עונש מוות מהווה את הפגיעה החמורה והישירה ביותר בזכות לחיים".
בהצעת החוק הם מציגים שלושה נימוקים עיקריים לביטול מוחלט של עונש המוות בישראל: טיעון תועלתני, לפיו אין בהוצאה להורג מימד הרתעתי כלפי מבצעים עתידיים של עבירות שבגינן עונש זה ניתן. הטיעון השני הוא מוסרי ומהותי - ההתנגדות להמתת אנשים, שכאמור באה לידי ביטוי בחומרה שבה רואים את עבירת הרצח, חייבת לבוא לידי ביטוי גם בהתנגדות לענישה שהיא בעצמה הריגת אנשים בידי המדינה ובחסות החוק.
מה הן העבירות שגוררות עונש מוות?
הטיעון השלישי הוא פרוצדורלי, ועוסק ברשות האחראית על קבלת החלטה כזו. התיקון המוצע עוסק בסמכות הנתונה בידי בתי המשפט בישראל להטיל עונש מוות והוא מצטט מדברים שכתב בנושא זה הרב פרופ' נפתלי רוטנברג שקבע כי "למדינה ניתנה הזכות ליטול חיי אדם כדי להגן על אזרחיה מפני אויב מחוץ ומבית. למערכת הביטחון יש זכות מוסרית, ולכן גם יכולת חוקית, להפעיל אלימות, ואף ליטול חייהם של בני אדם המתכוונים לפגוע בריבונותה של ישראל ובשלום תושביה.
בהתבסס על העקרון המקדש את ערך החיים ומתנגד למתן היתר לבתי המשפט להורות על הריגת אנשים כאמצעי ענישה, מוצע בהצעת החוק לבטל את עונש המוות הקיים כיום בעבירות של בגידה, פגיעה בריבונות המדינה, גרימת מלחמה או סיוע לאויב בשעת מלחמה, וכן את עונש המוות הקיים כיום בחוק השיפוט
הצבאי, התשט"ו–1955.
תחת זאת, מוצע להשאיר את עונש המוות בישראל רק בחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י–1950 ובחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י–1950. כיום, העבירות שבית משפט אזרחי במדינת ישראל יכול להטיל עליהן עונש מוות, שיבוצע בתלייה, הן: בגידה במדינת ישראל בתקופה של פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה (סעיף 96 לחוק העונשין, התשל"ז–1977); פגיעה בריבונותה של ישראל (סעיף 97 לחוק האמור); חרחור מלחמה (סעיף 98 לחוק האמור).
סיוע לאויב במלחמה (סעיף 99 לחוק האמור); עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת (חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י–1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י–1950).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם