נשיא המכון לדמוקרטיה: לתקן את שיטת הממשל
ד"ר אריק כרמון עוקב אחרי מאיר דגן שמבקש לשנות את השיטה ואומר במפורש: "מי שחוששים מהשינוי הם המפלגות החרדיות ליברמן"
מי שעוקב כל השנים בעניין רב אחר ההצעות השונות לשינוי הממשל בישראל, וגם שותף לכמה מהן, הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון.
דוקטור אריק כרמון יחצ
מדוע צריך לשנות את שיטת הממשל במדינת ישראל? מה רע בשיטה הקיימת?
"אני לא חושב שצריך לשנות את שיטת הממשל. שינינו אותה פעם לשיטה קלוקלת, שעם הצלקות וההשלכות שלה אנו חיים עד עצם היום הזה. מאז הקמת המדינה ועד שנת 1996, שבה נכנסה לתוקף שיטת הבחירה הישירה, בכל אחת מממשלות ישראל למפלגה השלטת תמיד היה רוב. ראש הממשלה היה יכול למשול. בישראל יצאו למלחמות, חתמו על הסכמי שלום, קלטו עולים, הצילו את הכלכלה וניהלו מדינה בצורה זורמת. כששינו את השיטה ועברו לחוק הבחירה הישירה, כלומר הצבעה בשני פתקים, קרו שני דברים הרסניים: המפלגות הגדולות התרסקו וצמחו מפלגות סקטוריאליות שיצרו מצב שכדי להגיע לרוב בממשלה, המנצח בבחירות תלוי במפלגות ובאינטרסים של קבוצות קטנות. ללא אינטרס לאומי המשילות בארץ פגועה ופגומה, ולכן צריך לתקן את השיטה אך לא לשנות אותה".
באיזה אופן?
"אנחנו במכון הישראלי לדמוקרטיה הצענו תוכנית בת עשרה פרקים, שמתייחסת לרענון וחידוש של המפלגות. תיקונים בשיטת הבחירות כוללים בעיקר שני דברים: העלאת אחוז החסימה והנהגת שיטת בחירות אזורית-יחסית מעורבת. חלק מהח"כים ייבחרו ברשימה ארצית וחלק באזורים. אלמנט נוסף הוא חיזוק מעמדו של ראש הממשלה. הצענו שראש הממשלה יהיה ראש המפלגה שזכתה בבחירות במספר הקולות הרב ביותר, מה שיחייב איחוד כוחות של מפלגות שונות עוד לפני הבחירות. כמו כן, הצענו לבטל את הפריימריז המושחתים, ובמקומם לאפשר לבוחר לסמן על הפתק בבחירות לכנסת מספר מסוים של ח"כים המועדפים עליו מתוך הרשימה".
מה ההבדל בין ההצעה של פרופ' רייכמן להצעה שלכם?
"למעשה, מרבית ההצעות של פרופ' רייכמן באות מבית היוצר שלנו, והן דומות בעיקרן; למשל העלאת אחוז החסימה לשלושה אחוזים, שיטת בחירות המשלבת בין יחסית לאזורית, ושראש הממשלה יהיה ראש המפלגה הגדולה ביותר. לעומת זאת, אנחנו מתנגדים להצעה של רייכמן שאם ראש הממשלה לא יקבל 40 אחוז מהקולות, יהיה סיבוב שני. זה בעצם אומר: החזרת הבחירה הישירה בדלת האחורית. יש גם הבדלי גישות בינינו לבין רייכמן לגבי אופן הפלת ממשלה בהצבעות אי-אמון, אבל אלה כבר פרטים. בגדול, יש בהחלט מקום שנשתף פעולה יחד".
מי חושש משינוי השיטה? למי זה טוב ולמי זה רע?
"מי שחוששים משינוי השיטה הם המפלגות הסקטוריאליות החרדיות, וגם אביגדור ליברמן. גם המפלגות הערביות עלולות להיפגע מעליית אחוז החסימה, אבל אני מאמין שיוכלו להתגבר על כך אם יתאחדו למפלגה אחת גדולה. זה גם יכול להגדיל את כוחם עד כדי 15 מנדטים. החרדים, לעומת זאת, יאבדו את כוח המיקוח ויפסיקו להיות לשון מאזניים, ולכן נוח להם שהמצב הנוכחי ישרוד לעד. גם מרצ תתנגד משום שתצטרך לוותר על זהותה ולהיבלע בגוף גדול יותר".
סקר מדד הדמוקרטיה מצביע על כמיהה של הציבור בארץ למנהיג חזק. ליברמן הציע בעבר לעבור לממשל נשיאותי. מה דעתך?
"צריך להיזהר מהצעה כזאת כמו מפני אש משום שהיא תוביל ל' פוטיניזציה' של הממשל הישראלי. שיטה נשיאותית מצליחה כיום רק בארה"ב שבה יש חוקה, איזונים ובלמים. ברגע שאתה נותן בחברה שסועה כמו אצלנו כוח לאדם יחיד, אתה מסכן את הדמוקרטיה. יש בשיטה הפרלמנטרית מספיק כלים כדי להגיע לתוצאה רצויה של ממשל יציב וחזק, בלי צורך לעבור לשיטה נשיאותית".
מדינה עם מסורת דמוקרטית לא תגיע כל כך מהר לחורבן
"מברך על המהלך של הצבת דגן בראש הקמפיין" צילום: אמיל סלמן
"אני מאמין שכן. אני מברך על המהלך הזה של הצבת אדם כמו דגן בראש הקמפיין. גם העמותה שלנו נכנסה בשנה האחרונה לשיחות עם מנהיגים בשיעור קומתו של דגן. אני חושב שעל כל הגופים שרוצים לשפר את שיטת הממשל בישראל ללכת יחד ולא לפצל כוחות, לפחות לגבי אותו חלק שעליו מסכימים. אנחנו בהחלט מתכוונים
לפנות לדגן ולפרופ' רייכמן ולקרוא להם לשבת יחד איתנו ועם אחרים, כדי להקים כוח אחד שיוכל להביא את השינוי המיוחל ולתקן את חוליי הממשל בישראל. כרגע המהלך של רייכמן הוא עדיין מהלך בוסר שיש לשכלל אותו ולשלב ידיים כדי להגיע יחדיו להצעה רציונלית ומגובשת, שגם יהיה לה סיכוי לעבור בכנסת".
דגן מתריע ששיטת הממשל הנוכחית היא איום על עתידה של המדינה, ואם לא נשנה אותה אנחנו אבודים. הוא לא מגזים קצת?
"אני עצמי לא משתמש במונחים כאלה. מדינה עם 8 מיליון תושבים ומסורת דמוקרטית כשלנו לא תגיע כל כך מהר לחורבן, אבל שיתוק הממשל שעליו מצביע דגן בהחלט מסוכן ומאיים על יציבות הממשל ועל עתיד הדמוקרטיה בישראל".
מה הסיכויים להעביר בכנסת הנוכחית הצעה לשינוי הממשל?
"כל צד יבוא לכנסת וינסה לשכנע. בסופו של דבר, לא העמותה שלנו ולא העמותה של רייכמן יחליטו, אלא הפרלמנט. אני בהחלט סבור שיש סיכוי למהלך כזה. אני הובלתי בשעתו את הקמפיין לביטול חוק הבחירה הישירה, שהיה אסון למדינה. אמרו לי שאין סיכוי, אבל בסופו של דבר הצלחתי נגד כל הסיכויים. לכן אני מאמין שהסיכוי להצלחה קיים גם כאן".
גיל: 68
מצב משפחתי: נשוי 4
מגורים: סביון
תפקידים קודמים: מרצה להיסטוריה בשלוש אוניברסיטאות, מורה בתיכון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם