ממשל אובמה מזועזע מהיחס לנשים בישראל

ארה"ב מודאגת מגל החקיקה האנטי דמוקרטית ומהשחיקה במעמד האישה, שמתבטאת בהפרדה באוטובוסים בי-ם ובמחאה נגד "שירת נשים

בן כספית | 4/12/2011 7:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שני דברים מטריפים בימים אלה את הממשל האמריקאי ביחס לישראל. הראשון הוא הרמזים הישראליים הנמשכים באשר לכוונתה של ישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן אם תוכניתה הגרעינית תימשך, גם אם תצטרך לעשות את זה לבד, גם אם תצטרך לעשות את זה בהפתעה, בלי להודיע מראש לארה"ב.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה
נשיא ארצות הברית ברק אובמה צילום: אי-פי-אי
השני הוא גל החקיקה האנטי-דמוקרטי בישראל, ובמיוחד "חוק העמותות", וגם השחיקה הנמשכת והמתעצמת במעמד האישה בישראל, כפי שבא לידי ביטוי באוטובוסים בירושלים ובהתקוממות של גורמי דת נגד "שירת נשים" בצבא.

אגב, אני לא בטוח מה משני העניינים האלה קודם למה, מבחינת האמריקאים. כי בנושא החקיקה בעניין העמותות והפגיעה במעמד האישה, האמריקאים מתפוצצים ממש.

הם מדברים כפי שלא דיברו עשרות שנים, הם משווים את ישראל לאוטוקרטיות איסלאמיות, הם אומרים שקשה להם להאמין שנשים בירושלים צריכות לנסוע בחלק האחורי של האוטובוס, זה מזכיר להם את רוזה פארקס; ויציאתם של חיילים מאירועים שבהם שרות נשים חיילות, מזכירה להם את איראן.
הרפתקה הרת גורל באיראן

הנוכחים ב"פורום סבן" קיבלו את המסר האמריקאי הזה בחבטה לא צפויה, בין העיניים, באופן שלא הותיר מקום לדמיון. ישראל? זו שאנו מתהדרים בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שמובילה את האזור כולו בשוויון לנשים, בזכויות הפרט, בחופש מוחלט ובהגנה על מיעוטים, ישראל הזו משתנה לאמריקאים מול הפרצוף.

בסוף השבוע הזה, בוושינגטון, בפורום החלפת דעות אינטימי, מעמיק וקרוב כפי שרק "פורום סבן" יכול להיות, התברר לנו שהאמריקאים גם מודאגים. הם גם רותחים ושואלים את עצמם לאן זה הולך מכאן, וגם תוהים אם לא רק המזרח התיכון משתנה ולובש צורה חדשה, מאיימת, אלא גם בת הברית הוותיקה שלהם עוברת תהליך דומה. הישראלים שנכחו באירוע לא ידעו לתת את התשובות הנכונות לשאלות הללו.

ומכאן לאיראן. דבריו של שר ההגנה האמריקאי ליאון

פאנטה באירוע הפתיחה של הפורום ביום שישי (שהיה גם פתוח לתקשורת) היו נדירים בחומרתם. כן, פאנטה השקיע לא מעט אנרגיה גם בהדגשת הידידות, שיתוף הפעולה הביטחוני, האינטרסים המשותפים וכו' וכו', אבל הביקורת שמתח, בעיקר בשלושה נושאים מרכזיים (הכוונה לתקוף באיראן, אי-החזרה למו"מ עם הפלסטינים ואי-הסדרת המשבר מול טורקיה), הייתה תקיפה והיא מהדהדת גם יומיים אחרי.

בשיחות סגורות שהוא מקיים לאחרונה עם גורמים ישראליים מדגיש פאנטה את העובדה שהאמריקאים לא מתכוונים לקבל בשתיקה את התנהגותה של ישראל בעניין האיראני. ההערכה היא כי האמריקאים מחריפים את רמת התבטאויותיהם בעניין בכוונה, ומאותתים לציבור בישראל שגם אם ההנהגה בירושלים מוכנה להיכנס להרפתקה הרת גורל באיראן, אמריקה לא תיגרר בהכרח בעקבותיה.

עידן מסוכן

האמריקאים בעצם אומרים שאם אנחנו רוצים להשתגע, אנחנו מוזמנים לעשות את זה לבד. הם לא יהיו שם בשבילנו כדי לנקות אחרינו. אולי אפילו להפך.

ונקנח בעניין הטורקי. גם כאן הם לא מצליחים להבין אותנו, האמריקאים. מה הבעיה, למה כל כך קשה לנו להביע צער על אובדן חיי אדם, כשמן העבר השני עסקה מופלאה שכזו בעידן מסוכן שכזה? הטורקים רוצים התנצלות ומוכנים בתמורה לחדש את שיתוף הפעולה, לתאם עמדות מול איראן וסוריה ולשכוח את מה שהיה. אין לאמריקאים מושג איך ישראל מרשה לעצמה להמשיך את סרבנותה בנושא, ולמה.

מוקדם יותר, ביום רביעי האחרון, בשיחה אינטימית עם מנהיגים יהודים בניו יורק, סיפר הנשיא אובמה על מחויבותו לישראל, וגם הכה על חטא והודה בכמה טעויות. מישהו שאל אותו מה עם פולארד, ואובמה טען שסוכנות המודיעין ממליצה לא לחון אותו.

כל שנותר זה להצטער שהאמריקאים התבלבלו קצת ובמקום לגלות נחישות מול האייתוללות בנושא הגרעין, הם מגלים אותה מול פולארד, בנושא של צדק והומניות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

עוד ב''פוליטי/מדיני''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים