דוח: החירות בישראל הולכת מצטמצמת
דוח שנתי של האגודה לזכויות האזרח חושף נתונים קשים על רמיסת חופש הביטוי, איומים של השב"כ על פעילים פוליטיים וניצול של עובדים

הדוח מתייחס בין היתר ל'חוק החרם' המאפשר לנקוט סנקציות כלפי מי שקורא להטיל חרם על מדינת ישראל, ומטרתו העיקרית לאסור על מחאה נגד הכיבוש המתבצעת בדרך של הימנעות מקשרים מסחריים או תרבותיים עם ההתנחלויות.
לטענת האגודה, מדובר בחוק המפלה לרעה את המחזיקים בעמדות פוליטיות מסוימות ופוגע קשות בכלי מחאה בלתי אלים, חוקי ולגיטימי. כמו כן התיקון ל'חוק לשון הרע', שזכה לכינוי 'חוק ההשתקה' ויאפשר לאדם לתבוע פיצוי בלא הוכחת נזק בגובה עד 300 אלף שקל, בניגוד ל-50 אלף שקל כיום.
הדוח מתייחס גם ל'חוק הנכבה' המסמיך את שר האוצר להפחית מתקציבו של גוף המתוקצב או נתמך המציין את יום הקמת המדינה כיום אבל או השולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לטענת האגודה, החוק פוגע קשות בחופש הביטוי הפוליטי, החופש האמנותי ובזכות להפגין. הדוח מתייחס אף ל'חוק המישוש', המאפשר לשוטרים לבצע חיפושים גופניים שרירותיים במקומות בילוי גם אם אין כל חשד כי אדם עבר או עומד לעבור עברה פלילית, שכבר עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
בדוח מוזכרות התנכלויות
בנוסף, הדוח מציין שורה של התנכלויות מצד ראשי רשויות באמצעות גופי אכיפה ליושבי אוהלי מחאה בעריהם, באמצעות פירוק המאהלים, הטלת קנסות על המוחים ואף תלונות במשטרה נגד אזרחים שתלו כרזות מחאה.
הדוח מספר על מקרים בהם זומנו שני פעילים פוליטיים לפגישה בשב"כ שם הופגשו עם אישה בשם 'רונה' שהבהירה להם כי השב"כ מודע לפעולותיהם ואם יפעלו באופן המסכן את המדינה 'הוא ייכנס לתמונה', ולפעיל אחר אמרה כי היא 'רוצה בטובתו ולכן מזהירה אותו שמא יסתבך'.
במקביל, התקבלו דיווחים על מעורבות השב"כ בחקירת ביטויים ימניים כמו הנפת השלטים בידי טירוני חטיבת כפיר בטקס השבעתם בכותל המערבי. לדברי מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד, "במדינה דמוקרטית זכאי כל אדם לקחת חלק בפעילות פוליטית, חברתית וקהילתית כראות עיניו, ואין הוא חייב הסבר ביחס לעמדותיו הפוליטיות או אמונותיו... אם לא עבר על החוק, אין לקרוא אותו לסדר או לנסות הרתיעו באמצעות איום מפורש או מרומז".
בחלק שמתייחס לזכויות החברתיות של האזרחים מציינים מחבריו את מצבו הקשה של מעמד הביניים שכמעט ונעלם ומצבם הגרוע אף יותר של המעמדות הנמוכים בישראל. לטענת האגודה לזכויות האזרח, מעמדות אלה סובלים מנסיגה גוברת של המדינה ממחויבותה לזכויות יסוד של אזרחיה תוך הפרטה הדרגתית של השירותים החברתיים, שהובילה לפערים עצומים באיכות השירותים הניתנים לקבוצות שונות באוכלוסייה.
"שיעור האבטלה הממוצע בישראל נחשב לנמוך בקרב הכלכלות המפותחות בעולם, אולם נתון זה אינו משקף את התמונה המלאה של עולם העבודה בישראל. רבים מהמועסקים עובדים תמורת שכר נמוך ובתנאים נצלניים ואינם נהנים מזכויות סוציאליות המגיעות להם על פי החוק", נכתב בדוח.
בנוסף, הדוח מציין הפרה חוזרת ונשנית של זכויות אסירים בבתי הסוהר ומתקני המעצר, בהם מוחזקים אסירים בצפיפות גבוהה ובתנאי מחייה ירודים, בעיקר אזרחים פלסטינים ואזרחים זרים המוחזקים במעצר תקופות ממושכות ולעיתים לזמן בלתי מוגבל, וחקירות ומעצרים של קטינים פלסטינים וזרים תוך פגיעה חמורה בזכויותיהם.