ביטוח צד ג'
הם משלמים מאות אלפי שקלים במהלך חייהם לביטוח לאומי, אבל הכסף הזה לא יחזור אליהם כשהמצוקה בפתח. הוא ילך לאחרים
תיק 09797 נמנה באותה תקופה עם החצי העשיר בציבור, זה שמעביר סכומי עתק מצטברים לקופת הביטוח הממלכתי כדי לממן את החצי השני, העני, שידו אינה משגת אך צרכיו המרובים.
כשנה לאחר שפרש לפנסיה עבר האיש תאונת דרכים קשה שהותירה אותו עם פגיעה צווארית שהתפתחה לניוון שרירים. מצוקה נשימתית חייבה אותו להתחבר לשארית חייו למכונת הנשמה, חמצן, זונדה וקטטר. עוד לפני שהפך לתיק עם מספר, ניצבו בפני משפחתו שתי אפשרויות: או להעביר אותו למוסד סיעודי, שם יסיים את חייו בחרפה ובבדידות אבל בעלות נמוכה יחסית, או להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסירות.
הזכות לחיים סיעודיים בבית כוללת מזון מיוחד, תרופות, חיתולים, זוג פיליפינים לשתי משמרות סביב השעון (משרד הבריאות אינו מאשר לחולה מונשם להישאר בלילה ללא השגחה של אח צמוד), ובסך הכל כ-30 אלף שקל בחודש.
המשפחה פנתה, אפוא, אל המוסד לביטוח לאומי וביקשה לקבל קצבת סיעוד. אמנם מדובר ב-2,500 שקל , אבל במצבה הדחוק, כשהחסכונות מתכלים במהירות, גם זה משהו. אלא שהמוסד בדק וגילה שכעובד חברת החשמל לשעבר, החולה מקבל פנסיה בשיעור העולה על המשכורת הממוצעת במשק. במצב כזה, אמרו למשפחה, נשללת הזכות לקצבת סיעוד.
הסיפור הזה הוא דוגמה לאחד העיוותים המקוממים ביותר במוסד לביטוח לאומי, מערכת מסורבלת ומורכבת שמטרתה להיטיב, אבל דרכה רצופה כשלים ואטימות. חוק הסיעוד שלה קובע שגם אם יחיד שילם כל חייו עשרות
על פי אותו חוק, יחיד המשתכר מעל 8,307 שקל מפנסיה או מכל הכנסה אחרת, יהיה זכאי ל-50 אחוז קצבה - כ-1,250 שקל בחודש. איתרע מזלו והוא מקבל פנסיה של יותר מ-12 אלף שקל בחודש - גם אם עלויות הסיעוד שלו כפולות ומכופלות, הוא לא יהיה זכאי לקצבה כלל. ובמילים אחרות, המדינה אומרת למשפחתו של אדם שהפך סיעודי בערוב ימיו: כשהחסכונות שלכם יסתיימו, תזרקו אותו למוסד.
הרעיון העומד מאחורי הביטוח הלאומי הוא יפה, סוציאלי, מסתמך על ערך הערבות ההדדית. החוק המונע מאוכלוסייה הולכת וגדלה לקבל בחזרה חלקיק זעיר מהאחוזים שהפרישה כל חייה הוא ההפך מזה, ובגדר שערורייה. "מה זה ביטוח לאומי? עשירים משלמים לעניים", מבאר חיים פיטוסי, דובר המוסד לביטוח לאומי. "הכסף שהאוכלוסייה מעבירה בכל חודש הוא לא פרמיה, אלא סוג של תרומה לארגון סוציאלי שהמשמעות שלו היא סולידריות חברתית".
וככזה, במילים אחרות, תמיד יהיו בו מבוטחים שלא שילמו כלום כל חייהם ויקבלו קצבאות נאות, ואחרים ששילמו כל חייהם ולא יקבלו כלום.
חוסר הצדק כה צורם בחוק היבש, האכזר הזה, שאפילו במוסד לביטוח הלאומי הבינו שיש לשנותו ומהר. בחודשים האחרונים פועלת המנכ"לית אסתר דומיניסיני לקדם תיקון לחוק הסיעוד שיאפשר, במסגרת תקציבי טרכטנברג, הרחבה לזכאים גם אם הכנסתם ממקור אחר מסייעת לשלם את חלק מעלויות הטיפול בבית.
יש לקוות שפעילותה תישא פרי וחוק הסיעוד יתוקן. לא רק בגלל המוסר והצדק. לא רק בגלל ההיגיון וההגינות. אלא בעיקר בגלל הכרת הטוב וההבנה שמי ששילם כל חייו עבור עוגה שלמה, ראוי לקבל בבוא יומו לפחות כמה פירורים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם