לתת לטבע לפעול: תכירו, הווטרינרית ההומאופתית
במקום לדחוף לחיות סטרואידים, הווטרינרית ד"ר רונית אבוטבול מעדיפה להכיר את בעל החיים ואת סביבתו ולטפל בו ברפואה הומאופתית. בילדות חלמה לדבר עם חיות, כיום היא מקשיבה להן
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מאז החליפה אבוטבול את האריות ביורקשייר טרייר – גזע הכלבים האהוב עליה. את הראשון קיבלה מהוריה כשהייתה בת 13. הנוכחי, העונה לשם גָדי, מתרוצץ אחריה חופשי לגמרי ומתלווה אליה לאורך היום.
"העבודה שלי כווטרינרית היא לגשר בין החיה לבעלים שלה", מסבירה אבוטבול בין טיפול לטיפול. "לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו לא מטפלים רק בחיות. כשבעל חיים מגיע חולה, הוא מגיע כחלק ממבנה של בית מסוים, של משפחה וסביבה – אנחנו צריכים להתייחס לכל אלה יחד. הקשר בין הבעלים לחיה משמעותי. הן סופגות מאיתנו את אורח החיים, את הקשיים האישיים ואת המחלות – מי שמע בעבר על השמנת יתר, סוכר גבוה ותאים סרטניים בחיות? חוץ מזה, קל לנו לשקוע בטיפול ולשכוח שבסופו של דבר אנשים מכניסים חיה הביתה כדי להיות מאושרים איתה".
את לימודי הווטרינריה סיימה אבוטבול (51) בטולוז שבצרפת. ההחלטה ללמוד במקביל הומאופתיה הגיעה בשנה השנייה ללימודי הווטרינריה הקונבנציונלית. מפגש מקרי הוביל אותה להרצאה הראשונה בנושא. "אפילו לא ידעתי מה זו רפואה אלטרנטיבית, אבל כבר אחרי השעה הראשונה הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות", נזכרת אבוטבול. "זו הייתה השפה שלי, הגישה הזו נראתה לי כדבר הכי הגיוני בעולם".
בסיום לימודיה היא נסעה לשליחות בהונדורס במסגרת ארגון "וטרינרים ללא גבולות", שם העמיקה אל תוך הג'ונגלים לשישה חודשים וטיפלה בחיות בר. כשחזרה לארץ הקימה וניהלה את מרפאת "אדם וחיה" במרכז תל אביב, מרפאה אקולוגית שסיפקה טיפולים בבעלי חיים ברפואה משולבת במשך למעלה מ~14 שנה. לפני כשנה
"החלטתי להיות יותר נגישה", היא מסבירה את השינוי, "לא להישאר במקום קבוע, אלא לתת גם לבעלים מחוץ למרכז להיחשף לרפואה שונה. אם אני מרצה ומייעצת לווטרינרים בארץ ובכנסים בחו"ל, או מגיעה לטיפולים – נוצרת אפשרות רחבה יותר לרפואה משולבת, בין שזו חשיפה למוצר פשוט, כמו אבקה צמחית לטיפול באבן שן, ובין שזה טיפול הומאופתי מלא".
היום היא משתפת פעולה עם מרפאות שונות כרופאה מומחית, ומגיעה לביקורי בית בכל רחבי הארץ. יתרה מכך, בשנים האחרונות מתקשרים עוד ועוד בעלי חיות מחו"ל ומוכנים לקבל טיפול בהתכתבות ובסקייפ, ובלבד שד"ר אבוטבול תטפל בחיה היקרה להם.
אילו מקרים מגיעים אליך?
"המקרים מגוונים מאוד, אולם רובם הם מקרים כרוניים ומורכבים שלא נמצא להם טיפול, והבעלים מיואשים כמובן. פעם, כשהיה מתקשר אליי אדם ואומר לי: 'את ההזדמנות האחרונה שלי', הייתי נלחצת. היום לא רק התרגלתי, אלא הבנתי שמצד אחד זה אומר שהבעלים מוכנים לעשות הכל עבור החיה, ומצד שני הם מוכנים ללכת איתי בדרך שלי".
היא מספרת על בעלים שמתקשרים נלהבים כבר לאחר הטיפול הראשון: "לי ברור שאני לא קוסמת", היא אומרת בצנעה, "לפעמים הבעלים צריכים מישהו שיכול להגיד שהכול יהיה בסדר".
את עקרונות הרפואה ההומאופתית כתב עוד במאה השמונה עשרה רופא גרמני בשם סמואל האנמן, והוא נחשב עד היום לאבי ההומאופתיה. "הומאופתיה היא לא שיטה טבעית נוספת, אלא גישה שונה לחלוטין למחלה ולריפוי", מסבירה אבוטבול. "הומאופתיה היא רפואה הוליסטית, שמתבוננת בחולה כמכלול שלם ורואה במחלה הפרת איזון. המטרה בתהליך הריפוי היא להשיב את המטופל לאיזון.
חוסר איזון יכול לגרום למערכת להגיב יותר מדיי – אלה המחלות האוטואימוניות, האלרגיות והסרטן - או לא להגיב מספיק, ולאפשר בכך לגורם חיצוני לתקוף את הגוף. אדם מאוזן לא יחלה בשפעת גם אם יעמוד במרכז בית החולים. לעומתו, אדם שהמערכת החיסונית שלו איננה מאוזנת יחלה גם מטיול בגינה. אני לא חולה כי 'נתקלתי' בווירוס, אלא כי אפשרתי לו לעקוף את החסימות שלי. בניגוד לרפואה המוכרת לנו, בהומאופתיה הגורם למחלה הוא אנחנו פנימה ולא הגורם החיצוני".
מהי בעצם תרופה הומאופתית?
"משמעות המילה הומאופתיה היא 'ריפוי באמצעות הדומה'. הכוונה היא שכל חומר הגורם לתופעות מסוימות באדם בריא, יביא להיעלמות אותן תופעות באדם חולה כשהוא מדולל. תרופה בשם 'אפיס' למשל מופקת מדילול של החומר הנמצא בעוקץ של דבורה. בתרופה הזו אני אשתמש כשכלב או חתול יגיעו עם תסמינים דומים לאלה של עקיצת דבורה – נפיחות, אדמומיות ובצקת על העור - או אפילו בדלקת גרון. החומרים כמובן מדוללים מאוד ואין בהם סכנה".
נוסף לכך, מסבירה רופאת החיות, לכל תרופה יש "אופי", וצריך להתאים אותה לאפיון האישי של החולה. "כאן מגיע התפקיד של הבעלים", היא מספרת. "הם לומדים לראות את החיה שלהם, לעקוב אחריה ולהבין אותה. לפעמים אנשים מרגישים שהם ממש רואים את הכלב המבוגר שלהם בפעם הראשונה. בניגוד לרפואה קונבנציונלית, שם תרופה אחת נרשמת לכולם, בהומאופתיה כל חולה יקבל את התרופה האישית שלו, גם אם שניים יגיעו עם אותה מחלה".
כיצד מתבצע תהליך הטיפול בחיה?
"לאחר שקיבלתי היסטוריה רפואית, אני מבצעת בדיקה ראשונית לחיה ומשוחחת עם הבעלים. אם יש צורך בטיפול הומאופתי, הבעלים מתבקשים למלא טפסים שהם מפרטים בהם את אופי החיה, התנהגויות ייחודיות, סדר היום שלה והתסמינים – אפילו אם הכלב מגרד יותר באוזן הימנית מאשר בזו השמאלית. לרוב אני מגיעה גם לביקור בית. יש ערך מוסף חשוב לביקור, כי החיה היא חלק מסביבת המחיה שלה ואני צריכה להבין אותה ואת היחסים עם בני הבית. לפעמים גם שינויים קטנים, כמו שינוי המיקום של כלי האוכל, יכולים להיות התחלה. לאחר שיש לי את כל הפרטים אני ממפה את התסמינים וההתנהגות ומתאימה תרופה. מתחילת הטיפול מתבצע מעקב צמוד, בדיווחים טלפונים או בפגישות המשך. אני מלווה את הבעלים לכל אורך הטיפול".
ד"ר אבוטבול מתארת מקרים קשים של חיות מחמד שסובלות ממחלות כרוניות, וטופלו שנים בכמויות גדולות של סטרואידים או אנטיביוטיקה. "כשמגיעה חיה שהייתה בכל מקום, וניסו עליה כל טיפול – לפעמים צריך להפסיק לעשות ולתת לגוף להתחזק", היא אומרת. "לרוב הבעלים זקוקים למישהו שייתן להם ביטחון, ויגיד שזה בסדר לעצור ולא לעשות שום דבר לתקופה מסוימת. בכל זאת, דווקא במקרים הקשים, אפילו אלה שאין לנו מושג מה יש לחיה, ההומאופתיה מסוגלת להביא תוצאות. התרופה ההומאופתית מעודדת איזון, האיזון הזה יגרום למערכת החיסונית להתגבר על הסימפטומים. אסטמה או דלקת חניכיים – זה לא משנה; הקשר בין החיה לתרופה הוא זה שקובע".
מה הקושי שבעבודה עם בעלים שניסו כבר הכל?
"במקרים כאלה לפעמים חלק ניכר מהעבודה מתרכז בשחרור הבעלים מהפחד. החיה נתונה בתוך הפחד של הבעלים שלה. אני משתדלת לחזק אצלם את הרצון שהחיה תבריא, במקום שיפחדו מההפך. הגיע אליי חתול שהיה חודשיים עם קטטר בשלפוחית השתן, החלק הכי קשה בטיפול היה לשכנע את הבעלים לאפשר לי להוציא את הקטטר. מרגע שזה קרה, החתול כבר היה מאושר".
למה לדעתך דווקא הומאופתיה מצליחה להפיח תקווה במצבים כרוניים?
"כי הגישה של ההומאופתיה הולכת עם המקרה, עם המחלה והתסמינים. אנחנו לא מתנגדים בכוח ומחדירים טיפול, אלא מקבלים את החולי. אנחנו לא מתמקדים בהתנגדות לגוף הזר, אלא מנסים לעשות את האיזון מבפנים. זו הסתכלות שונה לחלוטין".
כשהרכב של אבוטבול נכנס לחנייה בבניין שהיא מתגוררת בו מתקבצים סביבו כל חתולי הגינה, וכבר לפני שהיא מתיישבת על הספסל הוא נהפך לדחוק. הכלב וארבעה חתולים מתמודדים על תשומת הלב שלה, וחתול נוסף עומד וממתין בסבלנות למקום משלו. "בסופו של דבר אני שואפת לחזק את הקשר בין האדם לחיה שלו", היא מסבירה. "כשהייתי קטנה רציתי להיות ד"ר דוליטל ולדבר עם חיות, היום אני מסתפקת בלהקשיב להן. כשחתול עם בעיות בדרכי השתן מתעקש להראות לי שהוא נכנס לארגז החול – זה לא במקרה. זה קורה כל הזמן, כי אני מאפשרת להם לתקשר. הם יודעים הכי טוב מה מפריע להם, אנחנו אלה שלא תמיד מבינים אותם".
מדוע נוצר צורך במרפאות הווטרינריות לרפואה ההומאופתית?
"המרפאות בארץ מצוידות מעולה, יש בהן את כל הידע והמכשור הקונבנציונלי לאבחון. עם זאת, הווטרינרים והבעלים מרגישים את הצורך ביותר מזה. ברפואה משולבת אנחנו נהנים מכל האפשרויות, יש לנו את כל הכלים להפעיל שיקול דעת אם יש צורך באנטיביוטיקה או בתרופה טבעית. הצורך הוא אפילו במוצרי מדף פשוטים, כמו תוספי מזון. המטרה היא שהווטרינר והבעלים יהיו מודעים לכל הכלים שניתן לטפל בהם".
מגיעים אלייך גם בעלים שמחפשים דרך טיפול אחרת למקרים שאינם אקוטיים?
"כמובן. עם השנים המודעות גוברת. הומאופתיה היא לא רפואת 'גלגל הצלה', אלא שינוי של אורח החיים – התאמת הסביבה לחיה, הקשבה לחיה, שימוש במזון מתאים ובתוספי מזון. הומאופתיה הולכת עם הטבע, עם יחסי הגומלין שבין החולה לסביבה. אנחנו משתמשים בחומרים שנמצאים בסביבה הטבעית של החולה כדי לרפא. הגענו כל כך רחוק ברפואה הקונבנציונלית שעכשיו אפשר לעצור ולהבין את הטבע, והחיות שלנו הן החלק שמקשר אותנו אליו".
מה באשר לפן הכלכלי של הטיפול בהומאופתיה?
"אנשים חושבים שרפואה טבעית בהכרח תהיה יקרה יותר, וזה לא תמיד נכון. רפואה טבעית יכולה להיות שווה לכל נפש. בעלים נדהמים לגלות שתרופות הומאופתיות הן מוצר לא יקר בכלל".
איך את מסבירה את מקרי ההצלחה בטיפול בהומאופתיה הווטרינרית?
"הכול נמצא בטבע, השאלה היא מה אנחנו רואים ומאיזו זווית. הדברים לא נוצרו כשגילינו אותם, הם היו שם קודם, אנחנו רק נתקלנו בהם. אף אחד לא המציא את ההומאופתיה, אנחנו רק גילינו אותה. התרופות בה מגיעות מהחיים שסביבנו ולכן הומאופתיה היא פשוטה, כי הטבע פשוט. אני רק נותנת לטבע לעשות את שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם