מטאור פוליטי: עלייתו ונפילתו של קצב
הקריירה של הנשיא לשעבר הייתה מבטיחה: הוא פרץ שוב ושוב את תקרת הזכוכית והפך לסמל עבור תושבי עיירות הפיתוח
אריאל שרון עם קצב - סגר את הדיל עם החרדים צילום: אבי אוחיון, לע''מ
קצב נולד בשנת 1945 באיראן. הוא עלה ארצה בגיל 5 ומשפחתו נקלטה במעברת "שער העלייה", ולאחר מכן עברה למעברת האוהלים בקסטינה, שהפכה לקרית מלאכי. החיים הקשים במעברה נחרתו עמוק בזכרונו של משה.
אחרי השירות הצבאי בחיל הקשר, הוא נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה ולכלכלה. בתקופת לימודיו נשא לאישה את גילה פרדני. באוניברסיטה החל את פעילותו הפוליטית במסגרת תא הסטודנטים של הליכוד. הוא נבחר ליו"ר התא, ובשנת 1969 נבחר לכהן כחבר במרכז הליכוד.
עם סיום לימודיו בגיל 24, קצב שב לקרית מלאכי כשהוא נושא בתואר הסטודנט הראשון שיצא מקרב תושבי עיירת הפיתוח, ובאותה השנה על גלי ההערצה של עיירות הפיתוח, הוא נבחר לראשות המועצה המקומית.
מנחם בגין, קצב היה בן חסותו צילום ארכיון: שמואל רחמני
קצב הצעיר החל לפלס את דרכו בשקט וביסודיות בתוך תנועת החירות כבן חסותו של מנחם בגין. במהפך של 1977, בהיותו בן 33 בלבד, נבחר קצב לראשונה לכנסת, וכיהן כחבר בה במשך 23 שנים ברציפות.
עד מהרה טיפס גם לצמרת הפוליטית: מונה לסגן שר במשרד הבינוי והשיכון. ב1984- מונה לשר הרווחה והיה בכך לשר הצעיר ביותר בממשלה.
מהמעברות לנשיאות
הקריירה שלו לא חדלה מלנסוק. יצחק שמיר מינה אותו לשר תחבורה ובנימין נתניהו מינה אותו בממשלתו הראשונה לשר תיירות ולסגן ראש ממשלה. בשנת 2000, כשנשיא המדינה עזר ויצמן נאלץ לפנות את מקומו, הפתיע קצב את חבריו למפלגה כשהודיע כי הוא מתכוון להתמודד לתפקיד היוקרתי מול מועמד העבודה שמעון פרס. הוא גייס את תמיכתו של יו"ר הליכוד דאז, אריאל שרון, והצליח לסגור דיל עם החרדים.
רבים פקפקו בסיכוייו לנצח את פרס, אבל קצב עשה זאת: הוא הביס את פרס כאשר
קיבל 63 קולות מול יריבו שקיבל רק 54 קולות. ילד המערבות מקרית מלאכי פרץ את תקרת הזכוכית שוב והיה לנשיא השמיני של מדינת ישראל, הנשיא הראשון מקרב יוצאי עדות המזרח.
ואז החלה הנפילה הגדולה. במערכת הפוליטית ובתקשורת התרוצצו שמועות על מעלליו של הנשיא השמיני, שהחלו עוד בתקופת היותו שר תחבורה. הפרשה התפוצצה בקול גדול ביוני 2006 כשקצב עשה את טעות חייו והתלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על ניסיון סחיטה מצד עובדת שעבדה במשרדו.
פרס, רבים פקפקו בסיכויי קצב לנצח אותו צילום: אדי ישראל
עד מהרה הפך קצב ממאשים לנאשם בעקבות תלונות שהחלו לזרום מנשים שעבדו במחיצתו. בינואר 2006 הוכתה המדינה בהלם בשעה שמזוז פרסם את טיוטת כתב האישום נגד קצב שבה הואשם גם באונס.
אחר כך הגיע השימוע, הסדר הטיעון שהתפוצץ, כתב האישום, גזר הדין הקשה והערעור שנדחה. בין לבין יזכרו מסיבות העיתונאים ההזויות שהפכו למופעי אימים של קצב נגד התקשורת ונגד המתלוננות, ותזכר גם מסיבת העיתונאים של א' שתיארה כיצד קצב שלה את אבר מינו ותקף אותה מינית. היום, כשבריחי הכלא יסגרו עליו, תגיע הקריירה של קצב לסיומה המשפיל והאזרח מס. 1 יהפוך לאסיר מן המניין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם