האפליה בבתי"ס חרדים שוב הגיעה לבג"ץ: עתירה נגד מנהלי תיכונים
כשנתיים אחרי סערת אפליית התלמידות הספרדיות בבית הספר בעמנואל, נדרש בג"ץ להתערב פעם נוספת במדיניות המכסות שנהוגה בתיכונים החרדים. יו"ר עמותת נוער כהלכה יואב ללום, שהגיש גם את העתירה הקודמת, סיפר בהתרגשות על שיחת עידוד מאחת הנערות ואמר בבכי: "אלחם נגד האפליה הגזענית"
בפנייתו לכלי התקשורת פרץ ללום בבכי רגע לפני שנכנס לבית המשפט, אחרי שתיאר שיחה שקיים הבוקר עם אחת מקורבנות האפליה אותה ביקש לעודד ולחזק עוד לפני הגשת העתירה.
ללום דורש להפסיק את האפליה בסמינרים ובמוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן, הוא מבקש להוציא צו על תנאי האוסר על משרד החינוך ועל עיריות ירושלים, בני בני ברק, מודיעין עילית וביתר עלית, לפתוח בהליכי רישום לקראת שנת הלימודים הבאה עד שהעתירה תדון לגופה.
ההקדמה לעתירה נפתחת בציטוט של שיחה בין אם לאחת התלמידות למנהלת מוסד, המסבירה לה כיצד הילדה תוכל ללמוד בסמינר - באמצעות שינוי שם המשפחה מאבוטבול לברקוביץ'. "רציתי לבוא לקראתך", מצוטטת המנהלת. "אנחנו את המכסה של הספרדים גמרנו. לנו הוועדה לא הרשתה לקבל עוד בנות ספרדיות כי הם רצו שנישאר סמינר אשכנזי".
"עניינה של עתירה זו", כתב עו"ד ללום, "באפליה קשה, מחפירה ומבישה של בנות ממוצא מזרחי בהליכי רישום וקבלה לסמינרים החרדיים לבנות ברחבי הארץ, ובמיוחד בסמינרים היוקרתיים המפוקחים על ידי משרד החינוך".
על פי העתירה, בסמינרים אלה מכסות של עד 30% ספרדיות בכל מוסד. "רשת הסמינרים", נכתב, "נשלטת באופן מוחלט על ידי אנשים ממוצא 'אשכנזי' ואלה דואגים לשמר את ההגמוניה של מורשתם בקביעת תכני לימוד, באיוש משרות הניהול וההוראה הבכירות במוסד ובקבלת תלמידות, מיונן וסיווגן".
העתירה מביאה כדוגמה בית ספר יוקרתי שבו באחת הכיתות שתי תלמידות ספרדיות מתוך 43, בכיתה נוספת שש תלמידות מתוך 39 ובאחרת ישנן 16 תלמידות ממוצא ספרדי מתוך 43. "אפשר ולא נאמין למראה עינינו ולמשמע אוזנינו, אך בבית ספר זה מתקיימת הלכה למעשה, הפרדת מעין 'אפרטהייד' בין אשכנזים ומזרחים", אומרים העותרים.
לטענתם, האפליה מתרחשת מזה שנים בידיעת משרד החינוך והרשויות המקומיות וככל הנוגע
"המציאות שבה מופלות תלמידיות ספרדיות לרעה במערכת החינוך החרדית היא מציאות חיה, נושמת ובועטת ואין לעצום עיניים ולהתעלם מקיומה בתקווה שכך היא תיעלם. במקום שהרשויות לא רק שתשמענה קול זעקה, אלא תעשינה מעשה ממש שיהא בו כדי להפסיק את ההפליה הפסולה, או למצער להקטין באופן משמעותי את ממדיה, דומה לעתים כאילו הן עצמן מקבלות את ההפליה כ'גזירת גורל' שיש להשלים עמה ומתך כך חדלות הן מעשיה", נתב בעתירה.
ל-nrg מעריב נודע כי ללום התכוון להגיש את העתירה בתחילת השבוע, אך החליט לבסוף להעבירה לסופו לאור תשומת הלב שהופנתה לכניסתו של משה קצב לכלא.
עמותת "נוער כהלכה" הגישה בעבר את העתירה שקיבלה את הכינוי "בג"ץ עמנואל".עו"ד יואב ללום הפעיל בחודשים האחרונים עורכי דין וחוקרים פרטיים שניסו להתחקות אחר התופעה, ואלה איתרו מקרים רבים שבהם סירבו מנהלי תיכונים חרדיים לקבל בנות ממוצא ספרדי בטענה כי בית הספר מלא ואינו מסוגל להכיל תלמידות נוספות. בבדיקה שנערכה התברר כי במקביל המשיכו מנהלי בתי הספר לקלוט תלמידות ממוצא אשכנזי.
העתירה עלולה לפלג את הרחוב החרדי. אם תתקבל, עשוי הציבור החרדי לקיים הפגנות גדולות ברחובות ולשחזר את אירועי המחאה שהתרחשו לאחר שבג"ץ הורה להפסיק את אפליית התלמידות הספרדיות ביישוב עמנואל.
לפני למעלה משנה החליט בג"ץ שלא להתערב בהחלטת משרד החינוך לקבל את בקשת ההורים החסידיים לאשר להם הקמת המוסד הנפרד בעמנואל. בית הספר שיוקם ישמש את הבנות האשכנזיות ויפעל ללא תקצוב של המדינה בשנת הלימודים הנוכחית.
חודש לפני כן הגיש משרד החינוך הצעת פשרה לסערה שעוררה ההפרדה העדתית בבית הספר "בית יעקב" שבעמנואל. לפי ההצעה, יוקם בית ספר נפרד לבנות המגמה החסידית, אשר ייהווה "מוסד פטור". הורי התלמידות הסכימו להצעה והיא הובאה בפני בג"ץ שאישר אותה.
השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וחנן מלצר קבעו כי אמנם שיטת המשפט בישראל מכירה בזכותם של מגזרי אוכלוסיה שונים, כגון קהילה דתית, לשמור על ייחודיותם ועל סגנונם הדתי והתרבותי, ואולם "הדבר לא משחרר קהילה כזו מחובת כיבוד ערכים חוקתיים של הזכות לשוויון, הזכות לחינוך וכבוד הילד", כתבו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם