קואופרטיב חלם: מסע תקלות עם רב-קו

מאז המצאת הרב-קו דבר אחד ידוע: מוצאם של קברניטי התחבורה בעיר פולנית עתירה ביהודים בעלי חוכמה מפותלת

ענבל גפני | 10/12/2011 11:47

תגיות: תחבורה ציבורית,רב -קו

בילדותי אהבתי לקרוא על מעלליהם של חכמי חלם, אותם יהודים פיקחים שידעו להפוך כל בעיה קטנה לבלגן גדול. כשגיליתי שהוריו של אבי הם ילידי אותה חלם אגדית החיבה נתעצמה, והרהרתי רבות בשאלה האם יש אמת באותן מעשיות על חוכמתם המופלגת של תושבי העיר.

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

למרבה השמחה, בשבועות האחרונים גיליתי כי לא רק שחכמי חלם (או לפחות גלגוליהם) חיים וקיימים - הם אפילו נמצאים ממש כאן, בעיר הקודש, ירושלים. וכראוי לחכמים מחוכמים שכמותם, הם קיבלו לידיהם תפקיד נכבד במיוחד: ניהול החברה האמונה על התחבורה הציבורית בעיר, ובחלקים נרחבים בשאר הארץ.

רב-קו. כרטיס הנסיעה של ישראל? צילום: זמן ירושלים

ההבנה שחכמי חלם הידועים יושבים בהנהלת חברות התחבורה הציבורית לא הגיעה בבת אחת; היא נבנתה בכמה מקרים שאירעו לי מאז כניסתו של כרטיס הרב-קו לחיינו. תחילת הסיפור הייתה לפני כחודש, עת ניגשתי לחדש את כרטיס הרב-קו שהיה ברשותי כדי לקבל את הנחת הסטודנט המגיעה לי. אמנם היה ברשותי כרטיס, אולם ב"חלם" סברו כי שמחתי תיפגם במשהו אם לא אקבל כרטיס חדש, וכך זכיתי בכרטיס בתולי שלא היה בו זכר לנסיעות שהוטענו על הכרטיס הקודם. כדי לקבל זיכוי על אותן נסיעות אבודות נשלחתי לדלפק אחר, אולם לאחר עמידה ממושכת בתור טענה הפקידה שעמדה שם כי אוכל לקבל מענה רק ברציף שלישי, שהיה סגור באותה העת.

לא נתתי לתקרית הקטנה להעיב

על חגיגיות המעמד והמשכתי בדרכי. לאחר המתנה בת 40 דקות עליתי לאוטובוס עירוני והושטתי לנהג את הכרטיס כדי להטעינו בכרטיסייה. אולם אז התברר כי "החברה" אינה מתואמת עם ממשלת חלם, והמכונה סירבה להכיר בקיומה של כרטיסייה מוזלת. הנהג, שכנראה אינו חלמאי מקורי, האשים את ראשי החברה בחוסר בינה יתרה, וסיפר כי הוא וחבריו מקללים את יום הולדתו של הכרטיס החכם. יומיים לאחר מכן, כשכבר הצלחתי לקנות כרטיסייה, נהג אחר שאינו מזדהה עם מורשת חלם גילה לי שאחד מחבריו למקצוע ביקש לשפר את מאזן הרווח של החברה, ולכן לא הוסיף לרב-קו שלי אפשרות לקבל כרטיס מעבר חופשי ל-90 דקות כנהוג ואילץ אותי לשלם גם על נסיעות רצופות.

אין מערכת אוטומטית

בשלב זה התקלות נראו כמו בעיות אקראיות בתחילת הפעלתה של מערכת חדשה, אולם במהרה התברר כי המוחות הגדולים שמאחורי התכנית מסוגלים להרבה יותר מכך. בנסיעה העירונית הראשונה שלי בתל אביב ביקשתי מהנהג להוסיף לרב-קו שלי כרטיסייה מתאימה לעיר, אולם כשירדתי מהאוטובוס גיליתי שהוא הגדיל ראש וחייב אותי בנסיעה בין-עירונית.

כך התבהרו שני עניינים עקרוניים: ראשית, בחברות האוטובוסים מאמינים כי מותר האדם מן המכונה, לכן הם הותירו את המלאכה הסבוכה של זיהוי הכרטיסייה המתאימה לכל נסיעה בידי הנהגים, ולא דאגו למערכת אוטומטית. שנית, גם מרבית נהגי החברה מוצאם כנראה באותה עיר מפורסמת, שכן כבר בחודש הראשון להפעלת הכרטיס הם הבינו שלא כדאי להוגיע את מוחם בקודים מבלבלים, וכל הנסיעות, על מחיריהן השונים, חד הן עבורם.

עוד נוכחתי שב"חלם" סבורים כי הקשר האישי עם הנהג עומד מעל הכול: המערכת החדשה מחייבת השתהות ארוכה מתמיד ליד הנהג. בעת שהוא מחפש את הקוד המתאים (במקרה הטוב), לוחץ על כפתור האישור ולעתים אף גובה כספים – שהרי אי אפשר להטעין את הכרטיס באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט – יש לנוסעים שפע של זמן להתרשם מאישיותו המלבבת.

אם כן, בחודש של שימוש ברב-קו נחשפתי, כמו מאות אלפי נוסעים אחרים, לחוסר יעילות משווע, לבלבול כללי בקרב הנהגים ולטעויות שאיכשהו נזקפו תמיד לחשבוני. כל אלה הובילו אותי למסקנה הבלתי נמנעת כי צאצאיהם של חכמי חלם שליוו את ילדותי עומדים מאחורי הרפורמה.

עכשיו צאו וראו כמה חריפים הם ב"חלם": אלמלא היו טורחים לסבך כל פעולה שקשורה בכרטיס החדש, בוודאי היינו ממשיכים בחיינו בנוחות ולא עוצרים להתפעל מהצעצוע האלקטרוני החדש שנפל בחלקנו. כעת, כשעלינו לוודא מדי נסיעה שהנהגים חייבו אותנו בסכום מדויק ולעמוד בתור ארוך מתמיד כדי לעלות לאוטובוס, אין סיכוי שנשכח את הטובה שעשו עמנו כשהכניסו את המערכת החדשה לשימוש. אכן, לא בכדי נפוצו האגדות על אודות בינתם הבלתי נדלית. כל שנותר לנו, נוסעי התחבורה הציבורית, לעשות, הוא להודות על שזכינו ליהנות מתחייתם ולפלל שיישארו בחיינו לתמיד.