אנחנו יכולים לגרום לכך שפחות חיות יסבלו

מלמדים אותנו שהפרה נותנת לנו חלב והתרנגולת נותנת לנו ביצים במסגרת כלשהי של יחסי גומלין, גם אם בפועל אנו גומלים להן במאסר

מאיר סוויסה | 11/12/2011 12:05

תגיות: זכויות בעלי חיים

זכויות בעלי-חיים זה נושא טעון. כולנו נגד התעללות בבעלי-חיים, ולעתים נדירות נפגוש אדם ששונא בעלי-חיים. ובכל זאת, בעלי החיים בחברה שלנו הם ללא ספק המגזר החלש ביותר, שעובר את הפגיעה הקשה ביותר. אחת הסיבות לכך היא שקל מאוד לפגוע בהם: הרי אין כמעט חוקים שמגנים עליהם, ואף קבוצה של בעלי-חיים אינה מקורבת לשלטון או יכולה להכריז על שביתה. יום אחד בשנה, ביום זכויות בעלי החיים, חשוב שנקדיש מחשבה לכך שגורלם מצוי לגמרי בידיים שלנו.

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

בלי חברתם של בעלי-חיים, חיינו היו כל-כך הרבה פחות מעניינים ומאושרים. חברינו הטובים ביותר, הכלבים, נותנים לנו אהבה ללא תנאי, שאצל בני אדם לרוב היא בגדר אידיאל לא ממומש. חתולים נותנים את אותה אהבה, גם אם יש להם את דרכם המיוחדת להביע אותה. מספר הכלבים והחתולים שמוצאים את מותם ברחוב או בודדים במכלאות הוא עצום, וברוב המקרים הממשלה והעיריות אינן עושות מספיק והאחריות נופלת על אזרחים או עמותות עם יכולת ותקציב להציל רק חלק קטן מהם. זה כמובן משמעותי מאוד עבור אותו מיעוט שזוכה לבית חם ואוהב, אבל הרוב עדיין סובלים ברחובות באופן שלעולם לא היינו רוצים שיקרה לחברינו הטובים.

כדאי לתרום

בעלי-חיים אחרים מגיעים למעבדות ועוברים ניסויים. קשה לקלוט שכלב, ממש כמו זה שקופץ עליכם בשמחה כשאתם חוזרים הביתה, כלוא עכשיו במעבדה ועובר התעללות מחרידה, רק כי הוא מהווה חומר מחקר זול. בחברה שלנו, היחס לבעלי החיים יכול להיות נוראי, גם לחיות שקרובות ללבנו.

אין ספק שבעלי החיים הסובלים מהפגיעה הקשה ביותר הם אלו המנוצלים בתעשיית הבשר. מגיל צעיר מכניסים לנו לראש שתרנגול הוא שניצל ופרה היא סטייק, וכשאנחנו גדלים אנחנו כל-כך רגילים לראות את המציאות בצורה הזאת, שקשה לנו להבין שבאופן בסיסי, פרה ותרנגולת אינן שונות מכלב וחתול – כמוהם גם הן נהנות לשחק, ללקק את גוריהן או לחבק את אפרוחיהן, וגם הן סובלות כשחותכים להן איברים בלי שום אלחוש או הרדמה (את המקור במקרה של התרנגולת, את הקרניים במקרה של הפרה).

מלמדים אותנו שהפרה נותנת לנו חלב והתרנגולת נותנת לנו ביצים במסגרת כלשהי של יחסי גומלין, גם אם בפועל אנו גומלים להן במאסר

עולם בכלוב במקרה של התרנגולת, או בצריבת מספר ובהפרדת העגל מאמו עם לידתו במקרה של הפרה. אנחנו כל-כך מורגלים לתמונות החווה הפסטורליות מספרי הילדים, עד כדי-כך שאפילו רוב האנשים שמעידים על עצמם כאוהבים חיות ומתנגדים לרוב צורות הפגיעה בהן, אינם מוכנים לעשות צעד קטן ולהימנע מאכילתם.

לפחות יום אחד בשנה, מגיע להם שנחשוב עליהם. כי כפי שאמר ג'ורג' ברנארד שואו, החטא הגדול ביותר כלפי בעלי החיים אינו ההתאכזרות כלפיהם אלא האדישות לגורלם. יום זכויות בעלי החיים שצוין אתמול (שבת), הוא זמן מתאים לחשוב איזה יחס אנחנו רוצים לתת להם במשך כל שאר ימי השנה.

אנחנו יכולים לגרום לכך שפחות חיות יסבלו: לקנות רק מוצרים שלא נוסו על בעלי-חיים, לאמץ כלב חסר בית ולא לקנות כלב גזעי (שגם יסבול ממחלות גנטיות), להחליף את הסטייק בחומוס או במנת עדשים (לא רק בשביל החיות, גם בשביל הבריאות שלנו), לתרום לאחת העמותות. זה בידיים שלנו.