מאיץ החלקיקים על סף גילוי "החלקיק האלוהי"
המדענים הכריזו כי בשורת ניסויים, הם התקרבו לאישור קיומו של החלקיק האחראי לחומר ביקום. הם מקווים לתשובה סופית עד הקיץ
החוקרים במתקן הענק שממוקם ליד ז'נבה זימנו סמינר מדעי מיוחד כדי להודיע על הממצאים, אחרי שבשנה האחרונה גרם מאיץ החלקיקים LHC להתנגשויות של יותר מ-300 טריליון פרוטונים זה בזה במאמץ לגלות את החלקיק המסתורי.
מאיץ החלקיקים בשווייץ צילום: אי-פי
דוברת פרויקט הגלאי "אטלס" במאיץ, המדענית פביולה ג'יאנוטי, הסבירה כי הניסויים הצליחו לצמצם את האזורים שבהם ככל הנראה קיים הבוזון היגס לתחום מצומצם באזורי האנרגיה הנמוכים, אולם הבהירה כי עדיין אי אפשר להכריז באופן ודאי על מציאת החלקיק.
גם אנשי הצוות השני של פרויקט CMS ציינו כי הם מצאו רמזים שיסייעו לקבוע את המסה של הבוזון היגס. "בין אם נאשר את זה באופן מוחלט או שנשלול בוזון היקס במסה נמוכה, הרי שאנחנו על סף שינוי משמעותי בהבנה שלנו של הטבע הבסיסי של החומר", אמרה ראש הצוות, ד"ר קלייר שפרד-תמיסטקלוס.
החלקיק, שרעיון קיומו הועלה לראשונה ב-1964 על ידי פיטר היגס מאוניברסיטת אדינבורו, לא זוהה מעולם ונחשב לאחת התעלומות הגדולות ביותר של עולם הפיזיקה. גילויו אמור לספק את החלק האחרון בפאזל המכונה "המודל הסטנדרטי", אשר מאגד את כל התיאוריות של הפיזיקה שמקובלות על העולם המדעי ומסביר כיצד החומר ביקום נוצר.
תוצר התנגשות הפרוטונים שעשוי להעיד על קיומו של הבוזון היקס.
צילום באדיבות פרויקט אטלס במאיץ החלקיקים
"לראשונה יש רמזים לקיומו של הבוזון היגס"
פרופסור עילם גרוס ממכון ויצמן, הממונה על החיפוש אחר החלקיק היגס בגלאי "אטלס" שבמאיץ LHC, אמר היום ל-nrg מעריב כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש רמזים קצת יותר מקלושים על קיומו של הבוזון היגס".
לדברי גרוס, הממצאים מלמדים כי ישנה הסתברות נמוכה של 1/5,000 כי התוצר שרואים בניסוי אינו קשור לבוזון היגס, ולכן ישנה אפשרות סבירה בהחלט כי אכן מדובר בחלקיק המדובר. עם זאת, המדענים עדיין אינם יכולים להכריז על כך באופן ודאי.
"אנו נמשיך לבצע את הניסוי באנרגיות גבוהות יותר וקצב התנגשויות גבוה יותר, ויש להניח כי לקראת קיץ 2012 נדע בוודאות אם מה שראינו הוא תנודה סטטיסטית (שגיאה-י"פ), או שהוא החלקיק האלוהי – הבוזון היגס", סיכם
גרוס.
מאיץ החלקיקים הגדול של CERN ממוקם 100 מטר מתחת לאדמה בגבול צרפת ושווייץ ואורך המנהרה המעגלית ההוא כ-27 קילומטר. הפרויקט החל את פעילותו בספטמבר 2008, אולם נאלץ להפסיק אחרי עשרה ימים בלבד בעקבות שורת תקלות קשות. עם זאת, מאז הוא חידש את עבודתו ורשם כמה הישגים בתחומי האנרגיה.
בין אלפי המדענים מרחבי העולם שפועלים בפרויקט נמצאים גם הנציגים הישראלים מקבוצת המחקר של אנרגיות גבוהות במכון ויצמן, העוסקת בחיפוש אחר החלקיק ה"אלוהי" כבר מ-1987. ביניהם, פרופ' עילם גרוס, פרופ' גיורא מיקנברג ואהוד דוכובני.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם