סיכול ממוקד במשכן הכנסת
"חוק ריבלין," שנועד למנוע מיו"ר הכנסת להתמודד לנשיאות הוא אישי וקטנוני. יש להפקיע את בחירת הנשיא מהח"כים, ולהעבירה לעם

כך, למשל, הצעת החוק להטיל תקופת צינון על יו"ר כנסת המבקש להתמודד על הנשיאות. הצעה דומה עמדה כבר על הפרק בעבר, והיא מועלית עתה שוב בידי ח"כ מרינה סולודקין מקדימה. בין אם חברתה לסיעה דליה איציק, יו"ר כנסת מצוננת לחלוטין הרואה עצמה מועמדת לנשיאות, עומדת מאחורי ההצעה ובין אם לאו, ברור כי מטרתה לעשות סיכול ממוקד ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין ולמנוע ממנו את האפשרות להתמודד על הנשיאות אחרי פרס.
זו הצעת חוק פסולה ולא הגיונית שדינה להיקבר באתר ההצעות ההזויות. ראשית, זהו חוק אישי, "חוק ריבלין," ואין זה מקובל או ראוי לחוקק חוק נגד או בעד אדם מסוים. חוקים הנוגעים לנושא תפקיד כלשהו חלים בדרך כלל רק על הבא אחריו. יש התקוממות מוצדקת למדי נגד "חוק גרוניס," שנולד רק כדי לאפשר לשופט אשר גרוניס להיבחר לנשיא בית המשפט העליון.
באותה מידה צריך להתקומם נגד "חוק ריבלין." שנית, ההנמקה של סולודקין הינה מגוחכת וכמעט ילדותית. היו"ר נמצא בעת כהונתו בקשר אינטנסיבי עם הח"כים, היא מנמקת, ולכן הצבעתם בבחירת הנשיא - כשהיו"ר הוא אחד המתמודדים לתפקיד - עלולה להיות "לא ניטרלית ולא אמיתית." כלומר, כל ח"כ יצביע על פי החשבון שיש לו עם היו"ר, לטוב או לרע.
נו, באמת. ואם שר או סתם ח"כ יהיו מועמדים לנשיאות, אין סכנה שהח"כים הבוחרים, המתבשלים איתם שנים בקלחת הפוליטית ומתחככים בהם במשכן הכנסת, יתחשבנו איתם? הדוגמה הבוטה ביותר היא האקטואלית ביותר: כאשר משה קצב התמודד מול שמעון פרס ב2000- ולמרבה הצער והבושה ניצח אותו, ולא היה בסביבה שום יו"ר כנסת לשעבר, היו אלה בחירות טהורות וענייניות, "ניטרליות ואמיתיות" במושגיה של סולודקין, לא כן? בשום פנים לא. גם שם היו התחשבנויות מכוערות, לא ענייניות, בעיקר כדי "לדפוק" שוב את פרס ה"לוזר."
אז אולי בכלל נטיל צינון על כל איש פוליטי המבקש להתמודד על הנשיאות, כי כל אחד כזה צבר אויבים ואוהבים בכנסת? ואולי נפסול פוליטיקאים מלכהן בתפקיד הרם והנכבד הזה ונעדיף נשיאים לא פוליטיים אלא ייצוגיים, מסוגו של פרופ' אפרים קציר?
שלישית, וזה העיקר: במקום להטיל סנקציה
אמנם עדיף לשנות את שיטת הממשל כך שיבוטל בכלל תפקיד הנשיא הייצוגי והסמלי, אבל כל עוד התפקיד קיים, ראוי להעביר את הבחירה לידי העם; לא בחירות כלליות שישביתו את המדינה ליום ויעלו הרבה כסף. זהו בזבוז מיותר ולא מוצדק; אלא בחירת הנשיא באמצעות גוף בוחר של אלפי אזרחים, שיהוו מדגם מייצג של כל המגזרים ושכבות האוכלוסייה. גוף שייקבע באופן מדעי בידי מומחים מקצועיים, בפיקוח ועדה של שופטים מבית המשפט העליון. וגוף כזה, אם ירצה, יוכל לבחור אפילו ביו"ר הכנסת לנשיא, בלי צינון ובלי חשש, וח"כ סולודקין תוכל להירגע - ושלום על ישראל.