סיכול ממוקד במשכן הכנסת

"חוק ריבלין‭,"‬ שנועד למנוע מיו"ר הכנסת להתמודד לנשיאות הוא אישי וקטנוני. יש להפקיע את בחירת הנשיא מהח"כים, ולהעבירה לעם

אברהם תירוש | 14/12/2011 13:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הנשיא שמעון פרס חי וקיים, ברוך השם, ומתפקד היטב - יש אומרים טוב מדי - והכל מאחלים לו עד 120 ויותר עם זאת, מתחת לפני השטח כבר רוחשת ההתמודדות על ירושתו. מועמדים מטעם עצמם כבר תופרים חליפות, נערכים למאבק בדרכים שונות ומשונות, ואפילו מנסים לחסל יריבים בשלב מוקדם.
ריבלין, חוק קטנוני
ריבלין, חוק קטנוני פלאש 90

כך, למשל, הצעת החוק להטיל תקופת צינון על יו"ר כנסת המבקש להתמודד על הנשיאות. הצעה דומה עמדה כבר על הפרק בעבר, והיא מועלית עתה שוב בידי ח"כ מרינה סולודקין מקדימה. בין אם חברתה לסיעה דליה איציק, יו"ר כנסת מצוננת לחלוטין הרואה עצמה מועמדת לנשיאות, עומדת מאחורי ההצעה ובין אם לאו, ברור כי מטרתה לעשות סיכול ממוקד ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין ולמנוע ממנו את האפשרות להתמודד על הנשיאות אחרי פרס.

זו הצעת חוק פסולה ולא הגיונית שדינה להיקבר באתר ההצעות ההזויות. ראשית, זהו חוק אישי, "חוק ריבלין‭,"‬ ואין זה מקובל או ראוי לחוקק חוק נגד או בעד אדם מסוים. חוקים הנוגעים לנושא תפקיד כלשהו חלים בדרך כלל רק על הבא אחריו. יש התקוממות מוצדקת למדי נגד "חוק גרוניס‭,"‬ שנולד רק כדי לאפשר לשופט אשר גרוניס להיבחר לנשיא בית המשפט העליון.

באותה מידה צריך להתקומם נגד "חוק ריבלין‭."‬ שנית, ההנמקה של סולודקין הינה מגוחכת וכמעט ילדותית. היו"ר נמצא בעת כהונתו בקשר אינטנסיבי עם הח"כים, היא מנמקת, ולכן הצבעתם בבחירת הנשיא - כשהיו"ר הוא אחד המתמודדים לתפקיד - עלולה להיות "לא ניטרלית ולא אמיתית‭."‬ כלומר, כל ח"כ יצביע על פי החשבון שיש לו עם היו"ר, לטוב או לרע.

נו, באמת. ואם שר או סתם ח"כ יהיו מועמדים לנשיאות, אין סכנה שהח"כים הבוחרים, המתבשלים איתם שנים בקלחת הפוליטית ומתחככים בהם במשכן הכנסת, יתחשבנו איתם? הדוגמה הבוטה ביותר היא האקטואלית ביותר: כאשר משה קצב התמודד מול שמעון פרס ב‭2000-‬ ולמרבה הצער והבושה ניצח אותו, ולא היה בסביבה שום יו"ר כנסת לשעבר, היו אלה בחירות טהורות וענייניות, "ניטרליות ואמיתיות" במושגיה של סולודקין, לא כן? בשום פנים לא. גם שם היו התחשבנויות מכוערות, לא ענייניות, בעיקר כדי "לדפוק" שוב את פרס ה"לוזר‭."‬

אז אולי בכלל נטיל צינון על כל איש פוליטי המבקש להתמודד על הנשיאות, כי כל אחד כזה צבר אויבים ואוהבים בכנסת? ואולי נפסול פוליטיקאים מלכהן בתפקיד הרם והנכבד הזה ונעדיף נשיאים לא פוליטיים אלא ייצוגיים, מסוגו של פרופ' אפרים קציר?

שלישית, וזה העיקר: במקום להטיל סנקציה

של צינון על יו"ר הכנסת, צריך להטיל סנקציה של הקפאה על חברי הכנסת כולם. דהיינו, להפקיע מידיהם את בחירת הנשיא. זה יפתור את כל הבעיות האמיתיות והמדומות שיש בבחירתו בידי הח"כים, גם את אלה של הגברת סולודקין, וימנע אינטריגות, לכלוכים וביזיונות.

אמנם עדיף לשנות את שיטת הממשל כך שיבוטל בכלל תפקיד הנשיא הייצוגי והסמלי, אבל כל עוד התפקיד קיים, ראוי להעביר את הבחירה לידי העם; לא בחירות כלליות שישביתו את המדינה ליום ויעלו הרבה כסף. זהו בזבוז מיותר ולא מוצדק; אלא בחירת הנשיא באמצעות גוף בוחר של אלפי אזרחים, שיהוו מדגם מייצג של כל המגזרים ושכבות האוכלוסייה. גוף שייקבע באופן מדעי בידי מומחים מקצועיים, בפיקוח ועדה של שופטים מבית המשפט העליון. וגוף כזה, אם ירצה, יוכל לבחור אפילו ביו"ר הכנסת לנשיא, בלי צינון ובלי חשש, וח"כ סולודקין תוכל להירגע - ושלום על ישראל.  

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים