מצרים: עליית האיסלאם מפחידה את הקופטים

המיעוט הנוצרי חושש לנוכח התחזקותם של הגורמים הקיצוניים בבחירות ורבים כבר רוצים לצאת המצרים. "כל המדינה תתמוטט"

ג'פרי פליישמן | 15/12/2011 13:33

תגיות: מצרים, נוצרים קופטים

הפחדים רוחשים כמו התפילות מתחת לצלבים בכנסיית מריה הבתולה. "כל המדינה תתמוטט", אומר שנודה נסרי. "אני מנסה להוציא את המשפחה שלי", מוסיף סמיר רעמסס. "זהו הזמן של האיסלאמיסטים", מסכם ג'ורג' סאיד. אלו ימים שבהם המיעוט הקופטי הנוצרי במצרים לא מוצא הרבה שלווה.

מועמדים איסלאמים שולטים בבחירות לפרלמנט, והמעטה הפטריוטי שאיחד את מצרים בהפלת חוסני מובארק מאוים על ידי מוסלמים אולטרה-שמרנים, שקולם מעורר המחלוקת דוכא במשך עשרות שנים על ידי המדינה.

נזיר קופטי נושא את דגל מצרים. צילום: אי-פי-אי

"המטרה שלנו היא להקים חליפות איסלאמית שבה שולטים חוקי השריעה", אמר השנה בטלוויזיה מוחמד זוגבי, מטיף סלפי קיצוני. "אם מצרים תהפוך לחליפות, המזרח התיכון ומדינות ערב ילכו בדרכנו. כל הנוער המוסלמי צריך לשאוף לבנות את החליפות הזאת, אפילו במחיר חייהם".

הקופטים צופים עכשיו בחרדה בקרב תיאולוגי ופוליטי ההולך ומסלים בין מפלגות מוסלמיות, שיקבלו קרוב לוודאי לפחות 60 אחוז מהמושבים בפרלמנט אחרי סיבוב הבחירות האחרון בינואר. "הדתיים שוחררו מהרצועה", אומר נסרי, רוקח המקווה ללכת בעקבות עשרות אלפי קופטים שעזבו את מצרים השנה. "מדובר בשלילת זכויות נשים, שלילת זכויות של קופטים-נוצרים. הם יעשו מאיתנו מיעוט יותר מובהק. זה יהיה כמו לחזור מאות שנים לאחור".

"איך הם יכולים לבקש זכויות?"

קופטים-נוצרים מהווים עשרה אחוזים מאוכלוסיית מצרים, המונה 82 מיליון בני אדם. הם חיו בדו-קיום יחסי עם המוסלמים במשך שנים. אבל אפילו לפני הפלת מובארק, הם סבלו מהתקפות שהלכו ונעשו קטלניות יותר על הכנסיות, כולל הפיצוץ באלכסנדריה והצתות בקהיר ובערים אחרות.

מאז הופל מובארק, הקופטים חשים מבודדים יותר. האחים המוסלמים הפכו במהירות לכוח הפוליטי המשמעותי ביותר במדינה. הם מנסים להרגיע את המצרים החילונים ואת המערב על ידי הדגשת נאמנותם לדמוקרטיה ולזכויות האזרח, ובמקביל מרחיבים את השפעת האיסלאם על הממשלה. אבל

הסלפים, שהיו בלתי פוליטיים במשך עשרות שנים, תובעים לקיים דיון מיידי בעניין הדת ואומר ים שהחוקה החדשה חייבת לשקף את הקוראן.

ואגדי גנאים, מטיף מוסלמי קיצוני פופולרי, ברח ממדינת המשטרה המצרית לפני שנים. הוא חי בארצות הברית ובמפרץ הפרסי והעביר נאומים מצולמים ומוקלטים שהדהדו בשכונות העוני של קהיר ובכפרים. עמדתו ברורה לחלוטין.

"אין דבר כזה דמוקרטיה. דמוקרטיה בנויה על כפירה", הוא אומר. "הנוצרים הצלבנים הם מיעוט ואי אפשר לעולם להשוות את זכויות המיעוט לרוב. איך הם יכולים לבקש זכויות כמו שלנו?".

"לא מרגיש אזרח שלם"

רטוריקה כזאת מבהילה קופטים כמו רעמסס, היושב על ספסל בחצר הכנסייה, על רקע הנילוס הנוצץ כמראה מעבר לעשב הביצות. קופטים מאמינים שמריה וישו התינוק ברחו לכאן כדי להימלט מרדיפות חיילי הורדוס. רעמסס, מורה למתמטיקה ואב לשני ילדים, מתכנן כעת את בריחתו ממולדתו. "נולדתי בקהיר", הוא אומר, "אבל כנוצרי אני כבר לא מרגיש כאזרח שלם".

מפגינים קופטים צילום: אי-פי

הוא מיישר את העניבה הצהובה שלו ומבריש את שרוולי חולצתו המגוהצת. הוא פוחד שהסלפים יאסרו על בניית כנסיות ויכפו חינוך איסלאמי בבתי הספר.

"כולם פוחדים, לא רק הקופטים", הוא אומר. "עובדי ענף התיירות, בנקאים, סוחרי עתיקות. אף אחד לא יודע מה הדתיים יעשו. האחים המוסלמים מנסים להרגיע את המצב. הם מדברים על סובלנות. אבל אנחנו צריכים לפחד".

סאיד , סוחר מכוניות משומשות, פחות חרד. הוא מעדיף לחשוב על הטווח הארוך. הוא מאמין שהעולם הערבי לא ינטוש את הנוצרים. הוא גם יודע שהמועצה הצבאית השלטת, שהחליפה את מובארק ותישאר בתפקידה עד לבחירת הנשיא ביוני, מתנגדת לסדר היום של המוסלמים הקיצוניים ומתכוונת לפקח על חיבור החוקה, כך שלא תיטה יתר על המידה לכיוון החוק האיסלאמי.

הוא מספר על תנ"ך שצף במורד הנילוס ונשטף לחוף ליד הכנסייה לפני עשרות שנים. "בזמנים קשים", הוא אומר, "אנחנו מחכים לאות שינחם אותנו".