הפרד ומחול: ההצגה של מכבי ת"א
למכבי, לבלאט, לשחקנים שלו, וגם לאוהדים מגיע קרדיט על אתמול. במובנים מסוימים, השואו של המחצית השנייה הרשים יותר מההצגות של העונה שעברה. עכשיו חייבים להביא רכז ולנצל את נקודת הפתיחה המצוינת שהקבוצה ייצרה בגבורה

חגיגות על הספסל הצהוב, אתמול בנוקיה. מגיע להם קרדיט צילום: דני מרון
לוודא שכולם אצלו, ולהשמיד את הראיות. ליתר ביטחון. לפני שמישהו יתלהב ויעלה בדעתו שבהצגה מול הטורקים נפתרו הבעיות המהותיות.
צריך להפריד. למכבי, לבלאט, לשחקנים שלו, וגם לאוהדים מגיע קרדיט על אתמול. במובנים מסוימים, השואו של המחצית השנייה הרשים יותר מההצגות של העונה שעברה.
בלי קשר ליכולת האומללה של הטורקים, קבוצה שכל עוד אינה משחקת נגדך, כואב לראות אותה זורקת לפח כל-כך הרבה כישרון. ועדיין, זה לא טריוויאלי לטפס בעשר דקות מטראומת השבועות האחרונים אל האופי שמכבי מצאה אתמול. בטח אחרי מינוס עשר מוקדם, שאם נהיה הוגנים, נבלם בשלשה בלתי אפשרית של בלו.
אבל עוד לפני שוויאצ'יץ' כמעט שבר את הטבעת, הכל התחיל בסמית' וחבריו שייצרו הגנה קבוצתית שלא נראתה בהיכל בערך מאז שפרקינס נפצע. והנה משהו שאפשר ורצוי לקחת הלאה - אם אפשר, יחד עם התובנה ששוב קורים דברים טובים כשבורשטיין מקבל קרדיט. בטח בתקופות בהן התקפה חושבת אינה הצד הכי חזק בסגל.
מאמצע הרבע השלישי היה הרבה יותר מנחמד, אבל פחות משמעותי לעיצוב מחדש. כמובן שאם בלו ופניני מצאו את עצמם אתמול, וימשיכו לקלוע זה קריטי.
אבל הבליץ של המחצית השנייה היה אירוע נסיבתי. זרימה של אנרגיה
והתפוצצות מנטלית יותר מפתרון לטווח ארוך. בשביל זה יש לבלאט חודש. להביא רכז ולנצל את נקודת הפתיחה המצוינת שקבוצתו ייצרה בגבורה, למרות הנסיבות, בכל משחק בית קריטי, כדי לבנות משהו אחר לטופ.