מבצע אנטילופה: צה"ל נגד אוכלות העשבים
בצה"ל החליטו לייבא אנטילופות מאפריקה לנוכח המוניטין שלהן כזוללות עשב. האנטילופות, מצדן, אכן התגלו כעובדות רס"ר משקיעניות, אבל תוך כדי זה גם התרבו בקצב מסחרר והפכו למטרד. עכשיו מחפשים מה לעשות איתן
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
החיה הגדולה, המשתייכת למשפחת הפריים ושוקלת בין 700 ל-800 ק"ג, יכולה לאכול כ-60 ק"ג עשב ביום. האנטילופות הראשונות הגיעו לארץ מאפריקה לפני כמה עשרות שנים ושכנו בעיקר בגני חיות, אולם לפני שבע שנים, כאמור, גילו בצה"ל את העובדה שהן אוכלות עשב במהירות ובכמויות עצומות, וכך, כמו כל אזרח ישראלי טוב, גם הן נדרשו להצטרף למאמץ המלחמתי.
תחילה הן הסתובבו רק בבסיסי ענק, בעיקר של חיל האוויר וחיל התחמושת. אל"מ עופר גורלינסקי, מפקד מרכז תחמושת דאז, התמוגג בשנת 2005 מהחיילות החדשות שלו בשיחה עם מעריב. "האנטילופות הן ממש מגרסה מהלכת על ארבע", אמר, "הן פוחדות מבני אדם, כך שאין חשש שאחת מהן תחדור לבסיס ותפגע בחיילים. מצד שני, אנחנו שומרים על איכות הסביבה ולא פוגעים בשרשרת המזון על ידי ריסוס בחומרים מסוכנים. הן מתרבות במהירות ויש לנו עכשיו ממש עדרים שלמים, שבקרוב נפזר אותם בבסיסים נוספים".
היום , למרבה הצער, מתבר שאל"מ גרולינסקי מיהר להתלהב. האנטילופות הצבאיות, שאכן מתרבות בקצב מסחרר, יוצרות פיצוץ אוכלוסין בבסיסי צה"ל, וכעת כולם שם שוברים את הראש בשאלה מה לעשות עם החיה המיוחדת, כשאחת האופציות היא הוצאתן לפנסיה מוקדמת ופרישתם משירות צבאי.
אנטילופות. מגרסה מהלכת על ארבע
צילום: ראובן קסטרו
שקשקתי מפחד
בתחילת הפרויקט, הצלחתן של האנטילופות הצה"ליות הייתה מסחררת. האנטילופות גרו במרחבים ענקים, אכלו לשובע וניקו לחלוטין את השטח מעשבייה. לא היה יותר צורך בחומרי הדברה ובחיילים שינכשו את העשב. אלא שעם השנים התברר שלאנטילופות יש עוד תכונה פורייה, תרתי משמע: ריבוי טבעי מהיר במיוחד, שגורם לכך שבמקום עשרות אנטילופות צבאיות, שהיו בעדר המקורי, יש עכשיו כמה מאות, ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל בוחנים דרכים להתמודדות עם המצב החדש.
"קצב הריבוי הטבעי שלהן הוא מטורף, הן פשוט לא נחות ומתרבות בקצב", מסביר קצין באט"ל, "נכון להיום, יש בסיסים שבהם הן עובדות טוב ויש כאלה שבהם לא מרוצים מהן". בצוות שהוקם למציאת הפתרון נכללים גם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד
החקלאות ומשרד הביטחון. בין הפתרונות שנבחנים כעת: הפרדה בין הזכרים והנקבות, עיקור האנטילופות או החלפתם ב"כלי נשק" לא פחות יעיל - עיזים. "בסיס צבאי יכול להכיל חלק קטן מהם, אבל יותר מדי זאת כבר בעיה", מוסיף הקצין, "הצבא לא יכול להחליט דברים כאלה על דעת עצמו, ולכן יש את הועדה המשותפת".
בחלק מהבסיסים גם התקבלו תלונות כנגד החיה הענקית על כך שהיא מבהילה את החיילים או קופצת לכביש שמעבר לגדר הצבאית. "זה הדבר הכי מפחיד בעולם", אומרת י', חיילת המשרתת באחד מהבסיסים במרכז הארץ, שעושה שימוש באנטילופות לצורך ניקוי עשבים. "יום אחד הסתובבתי לי בבסיס, בדרכי לש"ג, ופתאום אחת מהן התייצבה מולי והסתכלה עליי במבט מוזר. שקשקתי מפחד ופשוט התיישבתי על האדמה עד שהיא תלך".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שהות האנטילופות בבסיסי צה"ל תורמת לפתירת בעיית ריבוין הטבעי באתרים סגורים, בשמורות טבע ובפינות חי, וכן תורמת לדילול צמחיה פראית ומניעת שריפות. האנטילופות שוהות בבסיסים כחלק מפרויקט משותף של רשות הטבע והגנים ושל צה"ל. על מנת לפתור את בעיית הריבוי הטבעי בבסיסים, נעשית בצה"ל בימים אלה, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ועם הרשות הטבע והגנים, עבודת מטה למען גיבוש פתרון הבעיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם