ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

"אי אפשר למנוע את כל מקרי הרצח במשפחה"

במרכזים למניעת אלימות במשפחה טוענים שרשויות הרווחה עושות את עבודתן נאמנה, אבל יודעות שלא תמיד אפשר למנוע את המקרים

הרצח וההתאבדות השניים תוך שבוע בקריית ארבע ובקריית מוצקין העלו מחדש את השיח העוסק בטיפול רשויות הרווחה והמשטרה במשפחות בהן דווח בעבר על מקרי אלימות מצד הגבר כלפי בת זוגו, והסתיימו בטרגדיה כאשר הילדים נותרים יתומים מאב ואם, וממשיכים בחייהם עם הטראומה שבחלק מהמקרים היו עדים לה במו עיניהם.

- חשד בקריית מוצקין: ירה בגרושתו והתאבד
- חשד לרצח והתאבדות בקריית ארבע

מכריהם של בני הזוג טוויטו בקרית ארבע אמרו לאחר שנודע להם כי אב המשפחה, גבי, רצח את פרודתו מזל והתאבד, כי במשך שנים דווחו מקרי אלימות בין בני הזוג, ונשמעו טענות כי הרשויות לא עשו מספיק כדי להגן על האם והילדים. לדברי אנשי הרווחה ביישוב, בני הזוג טופלו במשך שנים ארוכות, מה שלמרבה הצער לא מנע את הרצח המזעזע, שהותיר שבעה ילדים שחלקם כבר הוצאו למסגרות משפחתיות אחרות, יתומים.

"אי אפשר למנוע את כל מקרי הרצח, אבל פנייה של קורבן אלימות לרשויות וטיפול נכון של רשויות הרווחה והמשטרה בגורמי סיכון שזוהו בעוד מועד, עשויות בהחלט לסייע במניעת הרצח הבא", אומרת העובדת הסוציאלית דורית בר דוד, מנהלת המרכז העירוני למניעה וטיפול באלימות במשפחה במערכת השירותים החברתיים של עיריית חיפה, המתמחה בטיפול באלימות בין בני זוג.

לדבריה, ומבלי להיכנס לפרטי המקרה האחרון בקרית ארבע, "בתוך ההתנהלות המשפחתית יש כמה גורמי סיכון שצריך לשים אליהם לב, למרות שבמקרים מסוימים יהיה ניסיון לטשטש את זה. במשפחות בהן הייתה אלימות בעבר, הנושא של פרידה כואבת לצד רגשות קנאה ונגישות לנשק הוא שילוב מסוכן, אנו תמיד אומרים לאישה ההולכת לקראת פרידה להיזהר וכיצד לנהוג במצבים מסוימים, ואם היא תקפיד לשמור על עצמה ועל כללים מסוימים יש סיכוי טוב למנוע פגיעה קשה".

רשויות הרווחה עושות מספיק כדי למנוע מקרים טראגיים כמו שראינו בשבוע שעבר?
"סנכרון המערכות – רווחה, משטרה, בתי המשפט – מאד חשוב. אנחנו יודעים לעקוב אחרי מקרי אלימות במשפחה מידי יום, לנתח כל דיווח הכי מינורי גם אם האישה אומרת בביקור התקופתי ש'הכל כרגיל'.

המרכזים למניעת אלימות של משרד הרווחה ושל הרשויות המקומיות נותנות מענה במצבי חירום, מבצעים הערכת מסוכנות של הבעל ושל האישה, אנחנו מחפשים

את גורמי הסיכון ובמקרים שזה נדרש גם ממליצים לנפות למשטרה, ואם האישה לא רוצה להתלונן אנחנו מייעצים לה לצאת למקלט לנשים מוכות, כותבים דו"חות מפורטים וכותבים דו"חות על מנת לקדם אכיפה. כמובן שהוצאת צווי הגנה במקרים של בני זוג נורמטיביים השומרים על החוק יעזרו, אבל לא לאלו שנמצאים בקצה ואינם שומרים על החוק".

כיצד מטפלים בילדים שנותרו יתומים במקרים כאלו, חלקם, כמו במקרה האחרון מצאו את הוריהם ללא רוח חיים?
"יש חשיבות עצומה לטיפול בילדים מיד לאחר המקרה, אנחנו מעבדים יחד איתם את הטראומה, עוזרים להם לבצע ויסות של הרגשות שהצטברו אצלם, מסייעים להם למצוא מחדש את המקום הבטוח עבורם. מחקרים בעבר מצאו שאלימות עלולה לעבור לדור הבא כאשר אותם ילדים מתבגרים ומקימים משפחה משלהם, אם בעקבות הטראומה שחוו מאלימות בין הוריהם, ואם לאחר שזה היה המודל לחיקוי שלצידו הם גדלו, ולכן החשיבות הגדולה בטיפול האינטנסיבי בהם".

אילו תהליכים הם יעברו לאחר שהיו עדים למקרה כה חמור?
"הטיפול בטראומה אצל הילדים שחוו מקרה כזה תלוי בחוסן הנפשי של אותו ילד כפי שנבנה עד המקרה, כאשר כל ילד גם באותה משפחה יכול להתנהג אחרת ולחוות את הטראומה בצורה שונה. הילד, שייתכן ובמשך שנים היה עד לאלימות בתוך המשפחה, צפוי להיות מבולבל מאד, יפעיל מנגנוני הכחשה במקרים מסוימים, יהיה לו קשה לעבד את מה שבאמת לא ניתן לעכל כמעט ללא עזרה.

הוא יקבל סיוע מיידי בניסיון לדובב אותו, לשמוע ממנו מה ראה, במטרה לגשר בין החששות שלו לבין המציאות, אבל זו דרך מאד ארוכה לעשות. עם זאת, מניסיוני אני יודעת שניתן באמצעות טיפול ומענה נכון לחיות עם החוויה הקשה אבל לא לשחזר אותה, ישנם דרכים למנוע מאותו ילד לגדול ולחזור לחיות בדרך של אלימות, אותה הוא חווה מהוריו".

לדברי בר דוד, בעוד מקרי הרצח המזעזעים מגיעים לכלי התקשורת וזוכים לסיקור נרחב, כ-150 אלף נשים מוכות בין אם באלימות פיזית או מילולית חוות את המציאות הזו מידי יום, וברשויות הרווחה פועלים ככל שביכולתם ובסמכותם לסייע לאותן נשים להבין שהן בסיכון, גם אם הן לא מודעות לכך.

"יש הבדל גדול מאד בין חיזור לבין קנאה שהופכת בקלות לאובססיבית, ולצידה אנחנו רואים איומים, קנאה הרסנית, תלותיות מוחלטת, עשרות טלפונים ביום ומעקבים, ולמעשה השלטת טרור מצד בן הזוג. העובדים הסוציאליים, בעיקר אלו העוסקים במניעת אלימות במשפחה אבל לא רק הם, שומעים כל הזמן על חוויות קשות של אלימות נפשית, למשל, שקשה להאמין לעיתים שהיא קורית.

אם זו אישה שחוזרת הביתה וצריכה להראות לבעל כרטיסיית אוטובוס כדי שיאמין לה שלא 'הסתובבה', או ארוחה משפחתית עם הילדים שהופכת להיות אירוע קשה מאד בגלל איזו מילה שמישהו אמר, ומאחר ורוב הגברים האלימים במשפחתם הופכים כלפי חוץ להיות משפחה נורמטיבית, לעיתים קשה לאתר את הסיכון מבלי שהאישה תבוא ותספר על כך לרשויות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...