פיתוח ישראלי: קפסולה שתנתח אותנו מבפנים
פיתוח של אוני' ת"א מסעיר את עולם המדע. גלולה זעירה עם מצלמה תשייט בתוך הגוף ותנווט ע"י המנתח. בין היתר, היא תוכל להבחין בין גידולים

"השלמנו בניית אבטיפוס של קפסולה אנדוסקופית זעירה ומתוחכמת מאוד", כך הודיע בשבוע שעבר צוות מדענים בראשותו של ד"ר גבור קושה, בן 39, ראש המעבדה לרובוטים ומערכות ביו-רפואיות בבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהאם לנשים ולילדים בבוסטון.
על פי הדיווח שנמסר לכתב עת מדעי, הקפסולה תכלול מצלמה זעירה ותהיה מסוגלת לבצע את המסע הפולשני בתוך גוף האדם בלא צורך בהליך כירורגי מסובך או בזמן החלמה ממושך.
כבר לפני כעשור פותחה בישראל מצלמה זעירה שהוכנסה לתוך קפסולה, הנועדה לבליעה, לשם אבחון מחלות במעי הדק. אלא שקפסולה זו לא נשלטה מבחוץ והציגה את פנים הוושט רק באופן חלקי. במעי הגס, למשל, התקשתה המצלמה לתפקד בשל מבנה הקפלים שלו, וגם בתריסריון הראתה תמונה חלקית.
הפיתוח של ד"ר קושה מתל אביב משדר גם הוא תמונות וידיאו מפנים הגוף, אך ייחודו הוא בהיותו נשלט מרחוק
למעשה, המנתחים יוכלו לנווט את הקפסולה האלחוטית ברמת דיוק מרבית כדי לאתר מטרה ספציפית בתוך הגוף - תוך שהם צופים בצילומיה בשידור חי. הקפסולה תיועד בהמשך אף להסעת תרופות לאתרי מטרה.

ד"ר קושה, חובב ספרות וסרטי מדע בדיוני ("הם נותנים השראה"), סיפר אתמול למעריב כי בשלב זה מתמקדת עבודת הפיתוח בשכלול מנגנון ההנעה של הקפסולה, שאמורה לשייט בתוך הגוף באמצעות השדה המגנטי שנפלט ממכשירי ה-MRI של בתי החולים.
בשלב ראשון מיועדת הקפסולה לאבחון ולטיפול בפגיעות, בפציעות פנימיות ובגידולים סרטניים בקיבה. אולם הכוונה היא שבשלב מתקדם יותר, כחלק מהדור השלישי של האנדוסקופים - המכשירים האופטיים לצפייה, לצילום ולטיפול באיברי הגוף הפנימיים - הגלולה האלחוטית תשתלב בניתוחי מוח.
"הרעיון הוא שבעת ניתוח, שתחילתו בהחדרת צינור (קנולה), תשוחרר מתוכו הקפסולה הזעירה והיא תנוע לאתר היעד, בחדר המוח שאליו רוצה הרופא להגיע, ושקודם לכן לא ניתן היה לעשות זאת", הסביר אתמול החוקר המפתח. "השימוש בגלולה החדישה לא ילווה באי-הנעימויות ובחוסר הנוחות הקיימים כיום בעת החדרת אנדוסקופ - הליך הכולל שימוש בחומרי הרדמה והרגעה הניתנים למטופל בתקופת ההתאוששות".
על פי הפרטים הטכניים שנמסרו לכתב העת המדעי, אורכה של הקפסולה לא יעלה על שני סנטימטרים ורוחבה יהיה חמישה מילימטרים. קצב תנועתה בתוך הגוף יהיה מספר מילימטרים לשנייה ויתבסס, כאמור, על אותות אלקטרוניים. תבנית התנועה שלה בגוף מזכירה שחייה, מאחר שיש לה שלושה זנבות המשמשים כמדחפים להנעה עצמית, ובאמצעותם ניתן יהיה לתמרן אותה ואף לסובבה לאחור.

