כמה יעלה להזיז עצים ותיקים? מיליוני שקלים
כמה יעלה להעתיק עץ ותיק ממקומו? הרבה מאוד כסף. העברת פיקוס בנגלי ממקווה ישראל תעלה, למשל, 2.5 מיליון שקל
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
פקיד היערות, ישראל גלון, מיתג את עשרת העצים היקרים ביותר בישראל, אשר אמורים להישמר במקומם. זאת למקרה שיווצר מצב בו יעלה הצורך בהעתקת עץ כזה ממקומו - צורך שיגרור תקציב גבוה.
כדי לקבוע את עלות העתקת העץ - נקבעו המחירים של העצים. בדרך כלל עלות העתקת עץ תהיה גבוהה מהערך שנקבע לו, מכיוון שבמקרים של העתקה - מדובר במבצע רחב מימדים כולל גיוס כלי עבודה כבדים, תכנון וביצוע מקצועיים, כולל הנפת העץ והנחתו על גבי משאית ההובלה.

את ערכם החליפי של העצים מחשבים על פי נוסחה בינלאומית. בשיטה זו מודדים את קוטר הגזע בגובה 1.3 מטר, ומחשבים את שטח החתך בסמ"ר בגובה זה. שטח זה הינו הבסיס למימדי העץ ולגילו. ערך העץ מורכב משלושה פרמטרים נוספים: ערך המין - תכונה הנקבעת על פי חשיבות העץ, אורך חייו ועוד; מיקום העץ; ומצב העץ: בריא, חולה, אומדן אורך חיים וכדומה.
עץ שקיבל ניקוד
העלות היקרה נובעת מתהליך הכנה ממושך, ומעלות הנפת העץ והובלתו. ערכים של עצים קטנים יותר - נמוך יותר. וכך לדוגמה, עץ שקוטר גזעו 0.5 מטר ומצבו טוב עלותו על פי הנוסחה בין 20 אלף שקל ל-40 אלף שקל. במקרים כאלה הערך החליפי הנו הערך של העצים שיינטעו בפרויקט או בסביבתו.

רשימת 13 העצים היקרים נבחרו מתוך סקר עצים בוגרים בישראל וחוות דעת של מספר מומחים:
◄פיקוס בנגלי במקווה ישראל: ערכו 2.5 מיליון שקל.
◄פיקוס השקמה בנתניה אום חאלד: ערכו 2.2 מיליון שקל.
◄אלה אטלנטית - בקעת קדש (נבי יושע): ערכו שני מיליון שקל.
◄שיזף מצוי, עין חציבה עיר אובות: ערכו 1.4 מיליון שקל.
◄פיקוס השקמה ביפו (ברחוב הרב מציהטלי) ערכו 758 אלף שקל.
◄פיקוס השקמה בגן יעקב ליד הבימה: ערכו 600 אלף שקל.
◄אלון מצוי צובא: ערכו 600 אלף שקל.
◄אלון התבור בקבר אבא חלפתא: ערכו 500 אלף שקל.
◄פיקוס השקמה בצומת חולון: העץ הועתק לפני חמש שנים בעלות של מעל מליון שקל. ערכו כיום 410 אלף שקל.
◄אקליפטוס המקור - צומת אור עקיבא: גיל העץ 100 שנה, ערכו 400 אלף שקל.
◄אדנסוניה מאוצבעת - (עץ הבאואב בעין גדי): ערכו 350 אלף שקל.
◄אקליפטוס לימוני ברחוב שפירא בפ"ת: בן 100 שנה, ערכו 270 אלף שקל.
◄אלון השעם בגן הבוטני במקווה ישראל: ערכו 240 אלף שקל.
בתוך כך, שרת החקלאות מקדמת בימים אלה את פקודת היערות לקריאה שניה ושלישית. מטרת החוק, שלא עודכן כבר 89 שנה היא להגדיר מחדש את התנאים והתהליך לעקירת עצים, כך שיגנו על יערות ארצנו כמו גם על העצים בתוך הערים.