חוק רצח העם: טורקיה תחזיר השגריר מצרפת
אנקרה מיהרה להגיב בזירה הדיפלומטית, לאחר שהצעת החוק המגדירה את הכחשת רצח העם הארמני כעבירה אושרה בפרלמנט הצרפתי
רוב חברי הבית התחתון הצביעו בעד הצעת החוק, שקובעת עונש של שנת מאסר ו-45 אלף יורו קנס למכחישי השואה הארמנית. כעת תעבור ההצעה לדיון ולהצבעה בבית העליון – הסנאט – שם עדיין לא ברור אם היא תזכה לרוב.
התגובה הטורקית להצעת החוק הצרפתית, האוסרת את הכחשת שואת הארמנים, הייתה חריגה בחומרתה ואנקרה הודיעה על החזרת השגריר. "צרפת צריכה לחקור את ההיסטוריה העקובה מדם שלה עצמה", אמר ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן. "האספה הלאומית הצרפתית צריכה לשפוך אור על מה שאירע באלג'יריה וברואנדה".
קרע ביחסים בין המדינות? סרקוזי וארדואן. צילום: אי-פי-איי
כבר ביום שני שיגר ארדואן מכתב חריף לנשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שבו הזהיר שאם צרפת תאמץ את החוק שיעמוד מחר להצבעה בפרלמנט הצרפתי, יהיו לכך תוצאות חמורות "אני מקווה שהפרלמנט הצרפתי ייסוג מהטעות של ייצוג מסולף של ההיסטוריה וענישתם של אלה המכחישים את השקרים ההיסטוריים", אמר. "טורקיה תתנגד לניסיון המכוון, הזדוני והלא צודק הזה באמצעים דיפלומטיים מסוגים שונים"
גורמים בתוך טורקיה קראו בימים האחרונים להחרים סחורות מצרפת וחברות צרפתיות, ואילו שר האוצר הטורקי איים לבטל פסגה צרפתית טורקית לענייני שיתוף פעולה כלכלי שהייתה אמורה להתקיים בינואר, במקרה שהחוק יעבור.
הסוגיה כבר הביאה בעבר לחיכוך בין צרפת וטורקיה, כאשר כבר במהלך מערכת הבחירות לפני כארבע שנים הביע נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, תמיכה בהצעה דומה לזו שאושרה היום.
גם באוקטובר האחרון, במהלך ביקורו הרשמי הראשון בארמניה, קרא סרקוזי לטורקיה להכיר באחריותה לרצח העם הארמני. "רצח העם הארמני הוא עובדה היסטורית וצרפת מכירה בה", אמר. "עלינו להיות חזקים ולהישיר מבט אל ההיסטוריה".
עם העלאתה המחודשת של הצעת החוק על ידי חבר מפלגתו של סרקוזי, הגדיר אותה ראש הממשלה הטורקי "עוינת", והזהיר את סרקוזי כי לאישורה יהיו "השלכות חמורות על היחסים העתידיים בין טורקיה לצרפת".
הטורקים מכחישים את השואה
טורקיה מכחישה את טענת ההיסטוריונים בדבר השמדה שיטתית של כ1.5- מיליון ארמנים בין השנים.1918-1915 היא טוענת שבתקופת מלחמת העולם הראשונה התעורר עימות בין האוכלוסייה הארמנית, שהייתה ברובה נאמנה לרוסיה, לבני הלאום הטורקי, והוא התפתח לכלל מלחמת אזרחים. גם המספרים, אומרים הטורקים, מוגזמים.
אולם הגרסה המקובלת יותר על ידי היסטוריונים מדברת על רצח עם מכוון. הגורמים הלאומיים הקיצוניים בחוגי "הטורקים הצעירים", ששלטו בטורקיה אחרי הפלת הסולטן ב-1908, ראו בקשרים בין הארמנים לרוסיה, אויבתה של טורקיה במלחמה, הזדמנות להציג אותם כבוגדים.
מנהיגי הציבור והאינטלקטואלים נרצחו ביום אחד, 24 באפריל .1915 בשלב השני גויסו הגברים כדי "לסייע
במאמץ המלחמתי", אבל אז נורו או הועבדו למוות. הקשישים, הנשים והילדים הובלו ברגל לעבר סוריה ועיראק במדבר, ללא מזון ושתייה. מאות אלפים מתו בדרך מרעב ומצמא. אחרים נרצחו באכזריות על ידי הצבא.
הרטוריקה הטורקית ביחס לארמנים, גם בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, הייתה גזענית מאוד. טורקיה מעולם לא הביעה חרטה, באופן מוסדי, על ההתרחשויות. כמה מדינות בעולם מכירות בשואת הארמנים, בהן צרפת, אורוגוואי, ארגנטינה, צ'ילה, קנדה, לבנון, בלגיה, רוסיה, יוון ושווייץ.
ארה"ב דנה באפשרות להכיר ברצח העם, אבל דחתה אותה מסיבות אסטרטגיות. גם ישראל נמנעה מהכרה כזאת באופן מפורש בשל חשיבות הברית שהתקיימה בין ישראל לטורקיה עד לפני קצת יותר משנה. עמדת ישראל לא השתנתה למרות תקרית המרמרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם