אלכסנדר הקטן: הג'יפה בערבי הנחל
הנחל מוצג כאטרקציה תיירותית, גשר צבים אופנתי ומסלולי ריצה ואופניים, אבל מגע עם המים המזוהמים עלול להזיק למבקר יותר מאשר הטבילה בירקון שזכו לה הספורטאים האוסטרלים במכבייה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אבל אלה דברים בטלים. מבקר המדינה יצא בשבוע שעבר בדוח מכמיר לב על מצבם של 31 נחלי ישראל. 20 שנה בערך אחרי שהחלה מניעת החורבן המוחלט שלהם, המבקר סבור שיידרשו 100 שנה לשיקום הנחלים, אם הטיפול בהם יימשך בקצב הנוכחי. המצב טוב יותר מאי פעם, אבל ביחס לפעולות שמדינות אחרות נוקטות כדי לשקם את הנחלים שלהן, ישראל איטית מדי והמהלכים שנעשים נועדו בעיקר לתת לציבור הרגשה טובה, אף שהמציאות בשטח לא מרנינה.
נחל אלכסנדר למשל נמכר לציבור כנחל משוקם, אבל במציאות הוא רחוק מאוד מההגדרה הזאת. אמנם נבנו שם פארק מבקרים מוצלח שמושך אליו אלפי מבקרים בסופי שבוע ויש בו פינות נעימות, גשר צבים אופנתי ומסלולים לריצה ולרכיבה על אופניים, אבל גם השיקום הנופי והפרס הבינלאומי שקיבל מאוסטרליה לא יכסו על הנזק שייגרם אם מישהו יבוא במגע עם המים. מצבו יהיה חמור בהרבה מזה של הספורטאים האוסטרלים שנפלו מגשר המכבייה לנחל הירקון.
הגענו ביום ראשון בבוקר לגדת הנחל, בירידה מכביש 4, לא באזור התיירותי שלו, מלווים בד"ר שריג גפני, אקולוג של מקווי מים מתוקים מבית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין. במקור היה נחל אלכסנדר רחב, רדוד ומפותל עם צמחיית גדות לאורכו. המים
הסדרת הניקוז ויישור הנחל הרוויחו שטחים חקלאיים בקיבוצים ובמושבים סביב, אבל הפכו את הנחל לאומלל. בישראל יש רק שתי רשויות נחל מוסדרות - הירקון והקישון, שלהן ראייה מקיפה של האינטרס סביב הנחלים. לעומת זאת, בנחל אלכסנדר עדיין שולטות רשויות ניקוז, שמתמקדות במניעת הצפות.
מבט לא בוחן מדי של המים ושל צבעם לא משאיר מקום לתהיות - שחורים, שומניים, עם קצף עשיר כמו של בירה אמסטל. בתקופה הזאת של אוקטובר-דצמבר מצב המים בנחל מחמיר, כי מוזרם אליהם אויב ידוע בשם עקר - פסולת מתעשיית שמן הזית הפלסטינית מנחל שכם. בפסולת הזיתים יש תרכובות רעילות של פנולים שחורים שהורסות את המערכת האקולוגית הפגועה ממילא. כשהעקר מצטבר בכמויות יש לבנות סכר עפר ולשאוב אותו למאגר, וכשהוא מתמלא, צריך לחכות שהגשם יזרים את העקר לים, אשר בעצמו מזדהם ממנו.
כיוון שרשות הניקוז בנחל אלכסנדר לא סופרת כל כך את מצב המים, ד"ר גפני מציג לנו אורח לא רצוי - האמברוזיה, צמח רע עם קני שורש שפולש כשמפנים לו את הדרך, שכבר השתלט על גדותיו של הנחל. לאורך הנחל התפתחו בימיו הטובים צמחי גדה כמו קנה מצוי, ערבות, שיח אברהם והרדופים אשר הגנו על המים מהשפעות סביבתיות מהשדות הסמוכים כמו חומרי דישון. אבל כיוון שהצמחים האטו את זרימת המים, רשות הניקוז דואגת לשלוח חוליית מכסחים שמחסלת אותם ומזמינה את הופעת האמברוזיה ויקינטון המים, עוד מכה עולמית: צמח שמתפתח ויוצר שכבה אטימה מעל המים, שלא מאפשרת חדירה של חמצן אליהם והופכת אותם לרעילים.
מובן שכסף הוא שם המשחק. למועצה האזורית עמק חפר תודעה סביבתית מפותחת, ובמשפחות רבות בתחומה מפרידים בין כמה וכמה סוגי פסולת, אבל כשמדובר במצבו של הנחל העובר בתחומה מעדיפים שם להציגו כאטרקציה תיירותית, בעודו מפגע אקולוגי קשה. במתח המתמיד בין איכות הסביבה לבין האוצר, שצריך לספק משאבים, נדרש עכשיו מפעל טיהור שפכים ייעודי באזור נחל שכם, שיידע לטפל בתרכובות השומניות, ימנע את הזרמת העקר ויפסיק לייצר תלות באירוע גשם שלרוב לא יגיע.
אז כשבנחל אלכסנדר מציגים בגאווה את צבי הים, תזכרו שהם שם למרות המים, ולא בגללם. מדובר בבעלי חיים שמסוגלים לשרוד בתנאי מים קשים, אולי בזכות משחטות בשר באזור שזרקו פגרים במשך שנים למי הנחל והפכו את הזוחלים האלה לפוטנציאל טוב לסדרה "הישרדות" בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם