"המשפחה הלוחמת" תזכה בפרס בגין
אפרים ושושנה בלוט מנווה צוף יקבלו פרס על תרומתם לציונות. הסיבה: שישה מבני המשפחה משרתים כקצינים קרביים בסדיר ובמילואים
אפרים ושושנה בלוט. "הילדים ספגו חינוך ערכי"
בעוד שבועות ספורים יקבל א' דרגות אלוף משנה וימונה למפקד של אחת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון. א', נשוי ואב לארבע בנות, נפצע במבצע "עופרת יצוקה" בעת שפיקד על גדוד צנחנים. כעבור כמה ימים בבית החולים חזר להוביל את חייליו.
הבאים בתור הם עמיחי, בן 32, מפקד פלוגה בצנחנים (במיל') ; ח', בן 31, סיים לפני שלוש שנים תשע שנות שירות בתפקיד מיוחד. כיום הוא עובד כמדריך בחברה אזרחית; נתנאל, בן 28, סגן מפקד פלוגת חי"ר במילואים לאחר שביצע את אותו התפקיד בשירותו הסדיר בסיירת אגוז; א', בן 27, קצין מודיעין בצנחנים; וי', בן 24, המכונה בפי כל "פיצי" ומשרת כמפקד צוות בסיירת אגוז.
"מידה שווה של דאגה וגאווה"
במשפחת בלוט מתגלגלים עשרות סיפורים מההווי הצבאי. דווקא האח הצעיר א' סבל כתוצאה מקשריו המשפחתיים. סרן א' שימש כסגן מפקד פלוגה ביחידה שעליה מפקד כיום אחיו הגדול, סא"ל א'. כאשר האח הגדול מונה למפקד היחידה, נאלץ א' הצעיר לעבור לגדוד 101 של הצנחנים.
על כל ההמולה הצבאית משקיפים ההורים, אפרים ושושנה בלוט, עולים מארצות הברית
שהחליטו להתיישב בהתנחלות נווה צוף מסיבות אידיאולוגיות. לדעת האב, למקום שבו גדלו יש חלק בהחלטה של ילדיו לשרת כלוחמים קרביים, "נוסף על כל החינוך הערכי שהילדים ספגו בבית".
האם מגדירה את תחושותיה כלפי שירותם של הבנים כ"מידה שווה של דאגה וגאווה. לאורך השנים הקפדתי לסמוך על הקב"ה וגם על שיקול הדעת של הילדים עצמם ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם