ראיון מיוחד עם הישראלי של הקדאפים
עיישה וסעדי ילדיו של קדאפי תובעים לעשות דין צדק עם רוצחי אביהם. לשם כך שכרו את עו"ד ניק קאופמן, ישראלי מירושלים. "אני אייצג אותם"
מותו של קדאפי היה ממש הוצאה להורג. אני, כמו רוב העולם המערבי, נגעלתי מהתמונות האלה. עיישה קיבלה את רצח אביה בצורה מאוד קשה. תחושת הצדק מניעה אותה. היא בטראומה מאז שידור התמונות הקשות של ההתעללות באביה. היא אפילו התאשפזה בבית חולים". השבוע הודיעה התביעה כי תשקול את הנושא ותעביר את החלטתה למועצת הביטחון של האו"ם.
עם עיישה קאופמן מתקשר באנגלית ובערבית. "הערבית שלי טובה כמו האנגלית שלה", הוא אומר. עם אחיה סעדי, שנמלט לניז'ר ומצא שם מקלט בעקבות פנייה של קאופמן, הוא משוחח בטלפון. "האנגלית שלו טובה. הוא חי באנגליה ובאיטליה וטייל הרבה בעולם. הוא מאוד עדין ומאוד מנומס, כשהוא פונה אלי הוא תמיד אומר מר קאופמן, תודה רבה, הוא פונה אלי מתוך כבוד לעבודה שאני עושה. הוא רואה מה אני עושה בשבילו ומודה לי".
העם הלובי שסבל עשרות שנים מהמשפחה הזאת בטח מודה לך קצת פחות.
"זה לא תפקידי לשפוט אותם. אני מתייחס אל כל הלקוחות שלי כמו אל בני אדם ונותן להם את הכבוד שמגיע להם. בעיני כל אדם הוא חף מפשע עד שמוכיחים אחרת".
עיישה קדאפי, 35, בתו היחידה של מועמר קדאפי, הגיעה לאלג'יריה בשיירה של שש מכוניות מרצדס מאובטחות בסוף אוגוסט 2011 יחד עם שני אחיה, מוחמד וחניבעל, ואמה, ספיה. בעלה, אחמד א-קהשי, קצין בצבא ובן דוד של אביה, נהרג ביולי יחד עם שניים משלושת ילדיהם, בהתקפה על מתחם המגורים של קדאפי. יום אחרי שהגיעה לאלג'יריה היא ילדה בת. בלוב היא השאירה מאחור אחוזה גדולה ברובע פשלום במזרח טריפולי, מוקפת בחומות גבוהות ובמאבטחים. תושבי האזור סיפרו לעיתונאים שעיישה מעולם לא החליפה מילה עם השכנים. שכנים שבתיהם גבלו באחוזה הצטוו להשאיר את חלונותיהם סגורים. כשאביה או טוני בלייר הגיעו לבקר אותה, כל דרכי הגישה לשכונה נחסמו.
במהלך ההתקוממות היא ברחה למלטה, אבל שבה לטריפולי והתבצרה באחוזה. היא סירבה לבקשת המסגד המקומי לחבר אותו לגנרטור החשמל שלה, כדי שתושבי האזור יוכלו להתפלל. תושבי האזור תיארו את האחוזה כ"בית של זונה". אפילו בבברלי הילס אין בתים כאלה, סיפרו לעיתונאים. שלוש קומות עם חדרי שינה ענקיים, מזרקות, בריכה פנימית, חדר כושר פרטי, מטבח ענק, מרפסת גדולה, חדר ארונות גדול, מאות
עיישה, שנולדה אחרי ארבעה בנים, הייתה הבת המפונקת של קדאפי. כשהייתה בת תשע חייה ניצלו בנס. היא ישנה לצדה של חנה, בתו המאומצת של קדאפי, כשכוחות ארצות הברית התקיפו את טריפולי. חנה נהרגה, עיישה ניצלה. היא עורכת דין שהייתה חברה בצוות ההגנה של סדאם חוסיין, עמדה בראש קרן הצדקה "ווא אטסימו" שהגנה על מונזאר א-זייד - שהשליך את הנעל על ג'ורג' בוש, והייתה שגרירת רצון טוב של האו"ם.
לפני 11 שנים דיברה בהייד פארק בזכות ה-IRA האירי. היא שמרה בקנאות על פרטיותה, אבל בראיון נדיר ל"סאנדיי טלגרף" הבריטי, באוקטובר 2010, הוכיחה חושים פוליטיים חדים כשאמרה שאביה גבר אמיתי שאף פעם לא משתנה, אדם של עקרונות, מאמין במטרות, מגן על העניים. "העתיד של לוב מאוד מבטיח, בהיר ואופטימי", אמרה, "לוב תופסת את המקום הראוי בקהילייה הבינלאומית, וכולם רוצים לקשור איתנו קשרים טובים".
בסוף אוגוסט היא ברחה כאמור לאלג'יריה. בגבול נאלצה השיירה להיפרד משומרי הראש שהביאה איתה מלוב וממרבית כספה. הם נלקחו לווילה מהודרת באזור הנופש קלוב דהפינס. 12 בני המשפחה מנותקים מהעולם. את ייפוי הכוח לקאופמן, כמה שורות בערבית עם צילום של תעודת הזהות ותמונתה - שנראית שונה מאוד מהאישה הזוהרת המוכרת בעולם המערבי - העבירה עיישה לקאופמן בדרך מחתרתית.
סעדי ועיישה קדאפי הגיעו לקאופמן באמצעות מכר קנדי. היא ביקשה מעורך הדין הישראלי שידרוש מבית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את מות אביה. קאופמן שלח מכתב לתובע, לואיס מורנו קמפו. "תמונות הזוועה של קדאפי ובנו מועתאסם שודרו בכל העולם וגרמו לסבל רגשי קשה ללקוחה שלי, עיישה", אומר קאופמן. "לא היא ולא מישהו אחר מהמשפחה קיבלו מידע על החקירה של הרצח. אני מכיר את מורנו קמפו ואת שיטות העבודה שלו, ואני אוכל לייצג את הלקוחה שלי שם בצורה טובה. היא מזועזעת ממה שעשו לאביה ולאחיה. מה שמניע אותה הוא תחושת הצדק".
ומה עם הצדק כלפי העם הלובי?
"אני לא מדבר איתם על זה. אני עורך דין שמטפל בעניינים נקודתיים. היא רוצה שמי שרצח את אביה ייתן את הדין. זה היה רצח ברוטלי".
קדאפי היה רוצח גדול יותר.
"אין שום הצדקה למה שקרה לקדאפי, שום הצדקה בכלל. מי שלא הזדעזע מזה הוא לא בן אנוש. עיישה סיפרה לי שהמורדים אפילו חיללו את הקבר של סבתא שלה כי חשבו שהיא יהודייה. יש שמועה כזו שקדאפי הוא יהודי".
לא אכפת לה שאתה ישראלי ויהודי?
"גם לעיישה וגם לאחיה אמרתי מיד שאני ישראלי והם אמרו שזה בסדר מבחינתם".
סעדי, בנו השלישי של מועמר קדאפי, הגיע לקאופמן בתחילת ספטמבר כשנמלט מלוב לניז'ר. "נתנו לו להיכנס לניז'ר לאחר פניות שהייתי מעורב בהן. הוא קיבל מעמד של פליט מטעמים הומניטריים בעקבות התכתבות ביני ובין גורמים בממשל בניז'ר. בינתיים הם לא מסגירים אותו. עכשיו אני מטפל במעבר שלו למדינה אחרת".
בתקשורת העולמית פורסם שחבורה של עבריינים בינלאומיים ניסתה להבריח אותו למקסיקו באמצעות מסמכים מזויפים.
"לא הייתה שום כוונה לזייף מסמכים. חיפוש מקלט ראוי לא מהווה עבירה פלילית. מה מצפים מהבן אדם, שיישב בלוב ויחכה שיהרגו אותו? הוא לא ניסה להגיע למקסיקו. בשביל מה לחיות במקסיקו? על פי המידע שפורסם בתקשורת הוא אמור היה לעבור לבית באזור נופש שליידי גאגא וקים קרדשיאן מבלות בו בקיץ. זה לא הגיוני. הוא נמצא בניז'ר ומודה לרשויות שהסכימו לקבל אותו".
סעדי, 38, נחשב לכבשה השחורה במשפחת קדאפי. הוא עמד בראש התאחדות הכדורגל הלובית והיה כדורגלן שהתחיל את הקריירה שלו בלוב. כשאוהדי בנגזי קראו לעברו קריאות גנאי, הוא הרס את האצטדיון המקומי. אחר כך עבר לאיטליה ושיחק בכמה קבוצות בליגה הראשונה שם. "כספי מדינה מימנו את הקריירה שלו כשחקן כדורגל", נכתב ב"ניו יורק טיימס" בפברואר השנה. לוב השקיעה מיליוני דולרים בקבוצות כדורגל איטלקיות.
ב-2003 הוחתם קדאפי השאפתן על ידי לוצ'יאנו גאוצ'י, הבעלים של קבוצת פרוג'ה. הרכש הטרי מיהר לשכור את אגדת הכדורגל דייגו מראדונה כיועץ ואת האצן בן ג'ונסון כמאמן אישי. גאוצ'י סיפר שסילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה ונשיא קבוצת הכדורגל מילאן, אמר לו שהחתמתו של קדאפי תסייע בבניית הקשרים בין לוב לאיטליה. המאמן סרסה קוסמי לא התלהב מבניית הקשרים בין שתי המדינות, והשאיר את קדאפי על הספסל. הבעיה נפתרה כשבבדיקת סמים התגלה בגופו החומר נאנדרולון והוא הושעה לשלושה חודשים. כשחזר, שיחק כמה דקות במשחק נגד יובנטוס. גם כשעבר לאודינזה ובמהשך לסמפדוריה העדיפו המאמנים לראות אותו על הספסל. ב"ניו יורק טיימס" נכתב שהאירועים הללו מלמדים על השחיתות של הכדורגל האיטלקי ועל העוצמה של הכסף הלובי.
כשלא ישב על הספסל קדאפי הסתובב בעולם במטוס פרטי, נע בין בתי מלון ומסיבות וחיפש הזדמנויות להשקעות נדל"ן. יש לו פנטהאוז יקר בטורונטו, ודוח דיפלומטי אמריקאי תיאר אותו כמי ששותה, מעשן ומבלה במסיבות. דפינקה מירצ'בה, רקדנית בולגרייה במועדון לילה פריזאי, סיפרה לפני כמה חודשים ל"דיילי מייל" הבריטי שהיא הייתה בת זוגו של סעדי. היא פגשה אותו ב-2004 במועדון לילה בפריז. הוא חיזר אחריה בלהט, קנה לה בגדים ותכשיטים בעשרות אלפי דולרים, לן איתנה בסוויטות יקרות בבתי מלון בפריז, נסע במכונית בוגאטי ווריון סגולה ששווה מיליון אירו והסתובב עם מזוודות של כסף. כשהן התרוקנו, הוא התקשר לשגרירות ושם חידשו לו את המלאי, סיפרה. הוא התעקש שיכנו אותו המהנדס סעדי, את ששת עוזריו הצמודים כינה משרתים ולעתים הכה אותם.
במהלך ההתקוממות התראיין כמה פעמים לסי-אן-אן ולרשת "אל-ערבייה", הציע לנהל משא ומתן בשם לוב עם נאט"ו והאו"ם, אמר שאביו מוכן לרדת מכיסאו וקרא לדיאלוג עם מועצת המעבר הלאומית, אבל על פי הבי-בי-סי, סעדי היה מעורב בדיכוי המפגינים. במארס הוא הגיע למחסום בבנגזי והורה לכוחות הצבא לירות על מפגינים לא חמושים. סעדי הכחיש. ב-11 בספטמבר הוא נמלט לניז'ר.
מורדים שפרצו לבית שלו בטריפולי מצאו שם כלובי ברזל. בכלובים הוא כלא חברים שהכעיסו אותו, סיפרו המורדים לתקשורת המערבית. ב-29 בספטמבר הוציא האינטרפול אזהרה אדומה נגד סעדי וביקש מהמדינות החברות בארגון לעצור אותו על לקיחת נכסים בכוח והפחדות בעזרת נשק מהתקופה שבה עמד בראש התאחדות הכדורגל הלובית.
"ממשלת הביניים מבקשת את הסגרתו של סעדי", אומר קאופמן, "והם ביקשו את ההסגרה שלו עוד לפני שהייתה להם מערכת משפט מתפקדת ולפני שהעולם הכיר בהם כישות ריבונית. החשדות כלפיו נתפרו כדי לרצות את זעם הציבור ואת אלה שמבקשים למחוק את הזיכרון של משפחת קדאפי. זאת האשמת שווא, על זה מבקשים צו מעצר? נו באמת. מהאינטרפול הייתי מצפה ליותר. היו גם שמועות שהוא היה מעורב ברצח מאמן נבחרת הכדורגל של לוב, אבל זה שקר קשה מאוד. בינתיים ניז'ר לא מסגירה אותו. הם מבינים שבלוב הוא לא יקבל משפט צדק".
על פי האו"ם והבי-בי-סי הוא הורה לירות על מפגינים.
"אף אחד לא טוען שסעדי קדאפי הרג מישהו. אלה טענות שווא שנועדו לבסס את ממשלת הביניים, שגם אנשיה ביצעו זוועות שאף אחד לא חוקר. התקשורת העוינת מפרסמת השמצות בלי לחקור אותן, אז אני מייצג אותו. הפכתי להיות הדובר שלו. כולם רוצים לראיין אותו ואת עיישה, אבל הם לא מוכנים וגם אני ממליץ להם לא להתראיין. הם במעמד של אורחים במדינות שבהן הם נמצאים, ורגישים למעמד הזה, שיכול להשתנות בן לילה. הם עלולים להיות מוחזרים ללוב, מדינה שלא תגלה כלפיהם רחמים".
מה אתה מרגיש אליהם?
"זו שאלה שאני לא עונה עליה. סעדי ועיישה הם לא הלקוחות הראשונים שלי. אני נותן להם שירות כמו שאני נותן לכל אדם אחר. בתחום הזה של המשפט הבינלאומי שום דבר לא מפליא אותך אצל הלקוחות שלך".
קאופמן, בן 42, נולד בליברפול. כשהיה בן שנתיים עבר לבירמינגהם. אביו עבד ככירורג בבית החולים המקומי. הוא למד משפטים בקיימברידג' ועבד במשרד עורכי דין בלונדון ובבירמינגהם. ב-1993 עלה לארץ, שירת בצבא בפרקליטות הצבאית והיה תובע בפרקליטות מחוז ירושלים. "אף פעם לא הייתי עורך דין טיפוסי", הוא אומר, "אני גאה בזה שלא קראתי אפילו לא פסק דין אחד של בית המשפט העליון מההתחלה עד הסוף. המשפט הפלילי הוא על אנשים, על החיים, צריך לזה שכל ישר, תחושת בטן טובה וחמלה, ואת זה לא תמצא הרבה פעמים בפסקי דין של בית המשפט העליון".
ב-2003 קיבל מינוי של תובע בבית הדין הבינלאומי בהאג, אבל אחרי שנתיים הסתכסך עם התובע הראשי של בית הדין, קמפומורנו, והמינוי שלו לא חודש. "היו בינינו חילוקי דעות על אחד התיקים. האווירה שם לא נוחה לישראלי".
למזלו, הוא אומר, זמן קצר אחרי שעזב את התביעה קיבל הצעה מז'אן פייר במבה, סגן נשיא קונגו לשעבר, להצטרף לצוות ההגנה שלו. במבה מואשם שלא מנע מחייליו להפוך את האונס לנשק המוני. משפטו עדיין לא הסתיים. קאופמן ייצג גם את קאליסט מבארושימאנה, פעיל במחתרת של פליטי הוטו שנעצר בפריז בעקבות דיווחים על אונס המוני של מאות נשים במחוז קיוו בצפון מזרח קונגו.
מבארושימאנה מואשם שהנהיג מפריז את מתקפת האונס. צו המעצר מייחס לו אחריות אישית לכל מעשי האונס שביצעה מחתרת ההוטו בקונגו מאז 2009. לפני שבועיים, עקב חילוקי דעות עם הלקוח שלו, עזב קאופמן את צוות ההגנה, ובכל זאת שמח לשמוע שמבארושימאנה שוחרר ממעצר בתחילת השבוע. "אני מקווה שהוא יתקשר אלי מפריז כדי להודות לי", אומר קאופמן.
הוא היה גם יועץ משפטי של קאינג גואק איב, מנהל בית הסוהר "טול סלנג" של תנועת החמר רוז' בקמבודיה. איב, שמכונה התליין של החמר רוז', הודה שהיה מעורב ברציחתם של 12 אלף בני אדם, הורשע בפשעים נגד האנושות ונידון ל-35 שנות מאסר. בארץ הוא מייצג את אלכסנדר צבטקוביץ, החשוד שהשתתף בטבח בסרברניצה, עיירה מוסלמית בבוסניה, ביולי 1995.
בשנים האחרונות מסתובב קאופמן בבית המעצר של האו"ם בהאג יותר מאשר במסדרונות בתי המשפט בירושלים. "שם אני רואה את רדובן קרודישיץ אוכל כדורי בשר ואומר לו בתיאבון, ואת צ'רלס טיילור שמספר לי שבערב הרב מגיע להדליק איתו חנוכייה".
מדובר בנשיא ליבריה שמואשם בליבוי מלחמת האזרחים בסיירה לאונה בשנות התשעים, בעידוד אונס, עבדות מינית, גיוס ילדים חיילים וגריפת רווח מיהלומי דמים.
"זה האיש. לפני שנתיים הוא התגייר. לפני שנה, בדיוק בחנוכה, יצאתי מאחת הפגישות שלי וראיתי אדם שחור עם כיפה על הראש בבית המעצר, אמרתי לו 'חג שמח, הנשיא טיילור', והוא אמר ששמע עלי. חזרתי לארץ ואז קאליסט התקשר ואמר לי שטיילור רוצה שאשיג לו מזוזה. אמרתי לעצמי'מה אני עושה, אם אשיג לו מזוזה והוא יורשע, הוא יבוא בטענות', אבל בסוף החלטתי לשלוח לו מזוזה שרב הביא לי ממאה שערים. העברתי לו את המזוזה באמצעות עורכי הדין שלו, כתבתי לו ברכה והסברתי לו איך תולים את המזוזה גם בצורה האשכנזית וגם בצורה הספרדית. לא ביקשתי ממנו כסף על המצווה, מפני שאין לו כסף".
מדובר כאן על הפושעים הגדולים בעולם.
"רובם לא אנסו או רצחו בעצמם אלא מואשמים שהיו אחראים למעשי הפשע. מבחינתי, הם אנשים כמו כל בן אדם אחר. חלק לא צריכים להיות בבית המעצר. הם בהחלט אנשים מרשימים, כריזמטיים, אני מבין למה הם היו פוליטיקאים מובילים. הם היו בעמדות כוח ונפלו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מארמונות פאר לבית מעצר אם כי בית מעצר קצת יותר אקסלוסיבי. לכל אחד יש חדר משלו, הם מבשלים יחד, יש להם תוכנית שיקום הולנדית עם שיעורי אמנות, מוזיקה ויוגה".
מה שאי אפשר להגיד על קרבנותיהם.
"זה לא תפקידי לשפוט אותם. אני לא רוצה להצטייר כאדם חסר רגש, אבל אני לא שופט את הלקוחות שלי".
אתה לא חושב שהעובדה שעורך דין ישראלי מייצג את הפושעים הגדולים ביותר בעולם היא עוד סיבה לניגוח ישראל?
"ממילא מקשרים את ישראל לכל דבר. קדאפי ומובארק הופיעו על גרפיטי עם מגן דוד. הערבים מזהים אותם עם הציונים. אצלי לא קיים המושג של'כל כלב ביג'י יומו', אף שיטת משפט לא מכירה בזה. כשבן אדם מרגיש שעשו לו חוסר צדק ומבקש עזרה, אני אייצג אותו. אין לי בעיה מצפונית בכלל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם