בן ארי עתר נגד אי ההעמדה לדין של זועבי
חבר הכנסת הגיש העתירה נגד החלטת היועמ"ש שלא להעמיד לדין את הח"כית שהשתתפה במשט הטורקי וביקש לפתוח התיק מחדש
מיכאל בן ארי: "יש בהחלטת היועמ"ש עיוות מהותי". צילום ארכיון: יגאל לוי
בן ארי טוען כי החלטת היועץ המשפטי סותרת את דברי פרקליט המדינה, מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות ובכירים נוספים – שקבעו דברים נחרצים באשר לקיומן של עבירות חמורות, ראיות וסמכויות שיפוט מחוץ למים הטריטואריאליים של ישראל.
בעתירה נכתב: "יש בהחלטת היועץ המשפטי עיוות מהותי והיא נוגעת בחוסר סבירות קיצוני ויש בה שורה של תחלואים ופגמים". עוד נכתב כי מדינת ישראל לא יכולה לדבר בשני קולות, "ודאי לא כשעל הפרק סגירת תיק של מעורבים בפעולות טרור ואלימות נגד חיילי צבא הגנה לישראל".
בן גביר ובן ארי מציינים כי לאחר שהודיע וינשטיין כי זועבי וסלאח לא יועמדו לדין, הם פנו אליו במכתבים בדרישה לקבל את הנימוקים לכך, אולם לא קיבלו מענה.
"הדין עם זועבי וסלאח שונה"
"השאלה במסגרת עתירה זו", נכתב, "האם החלטתו של וינשטיין לוקה בחוסר סבירות קיצוני או עיוות מהותי. האם בהחלטתו יש סיכון לפגיעה בערכי היסוד של המשפט והמוסר הליבראלי, האם ההחלטה נוגדת לתחושה פנימית וכללית של צדק – לטעמנו, התשבה לכך היא חיובית".
לדברי השניים, עצם ההשתפות בפעילות שאורגנה על ידי גוף שהוכרז כארגון טרור הינה עבירה חמורה, גם אם המשתתף לא לקח חלק פעיל ותקף גם הוא את החיילים. בעניינם של סלאח
וזועבי מצויין בעתירה, "יש למדינה ראיות הקושרות אותם לפעילות אלימה נגד חיילי צה"ל אף בצורה אקטיבית".
"בעוד שחרדים שהיו נוכחים באירועי אלימות שונים (הגם שלא ביצעו בפועל מעשי אלימות) נשפטו, ובעוד מתיישבים מיהודה ושומרון שנטלו חלק בהפגנות שונות שבהן נרשמו התפרעויות (על אף שבפועל לא תקפו), הועמדו לדין, הדין עם זועבי וסלאח הוא שונה וגורם לפגיעה קשה בעקרון השוויון המחייב התערבות של בית המשפט", נכתב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם