טיפול שורש: לפני השריפה הבאה בכרמל

שנה אחרי אסון הכרמל, החורש המוכה עדיין מתאושש המומחים אומרים ששריפה היא לא בהכרח דבר רע לטבע, שנטיעת אורנים אינטנסיבית רק מגבירה את הסכנה ושהזמן עושה את שלו - אבל רק אם ליער יש שהות להשתקם בין שריפה לשריפה

אביעד פוהורילס | 30/12/2011 9:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דוח מבקר המדינה על השריפה בכרמל, שכולם יודעים שיהיה חמור, והאזכרה הטעונה במלאות שנה לה לקחו אותנו השבוע אל מעלה ההר הפצוע בואך עיקול המוות וקיבוץ בית אורן, שהתקבעו בו סמלי אסון הטבע הזה.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

בהסתכלות על היסטוריית השריפות בכרמל מאמצע שנות ה-70 ניכרת עלייה במספרן ובעיקר שריפות גדולות על שטח גדול מ-1,000 דונם. ב-35 השנים האחרונות היו בישראל כ-1,000 שריפות בשנה, והשטח השרוף הוא במצטבר 37 אלף דונם. לשם קבלת פרופורציה, השריפה בכרמל בדצמבר לפני שנה השתרעה על שטח ענק של 25 אלף דונם, והיא הגדולה ביותר שתועדה בישראל.
צילום: מקס ילינסון
אורן צעיר בכרמל המתאושש. בישראל פוחדים להשתמש בשריפות מבוקרות צילום: מקס ילינסון

ב-30 השנים האחרונות נרשמו בכרמל 600 שריפות, 10 מתוכן גדולות, חלק מהן חזרו על עצמן באותם מקומות ובהפרשי זמן קצרים - תופעה שמשפיעה על קצב ההתאוששות של הקרקע ושל הצמחייה במקום. מפתיע מעט אבל צילומי אוויר מ-1945 מלמדים שהכרמל אז היה חשוף פחות ומיוער פחות בהשוואה להיום, והיו בו בעיקר נקודות התיישבות ושדות.

את הסיור באזור בית אורן ערכנו עם נעמה טסלר, שבחנה בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת השריפות החוזרות על מערכת הקרקע והצומח בשטח. טסלר סיימה את הפרויקט שלה לפני השריפה האחרונה, אבל הסתמכה על 4 שריפות גדולות: ב-1989, ב-1983 ‏(5,100 דונם), ב-1999 ‏(1,200 דונם‏) וב-2005 ‏(1,500 דונם‏).

תוצאות הבדיקות של החומר האורגני מעידות על קשר מובהק בין חומרת השריפה לבין השתקמות הקרקע. בעקבות שריפה וטמפרטורות גבוהות מתרחשים בקרקע שינויים כימיים ופיזיים. התמורות הכימיות כוללות שינוי בכמות החומר האורגני והשפעה על מחזורי הזרחן, הפחמן והחנקן ועל המוליכות החשמלית; התמורות הפיזיות נוגעות למבנה הקרקע, למרקם שלו ולהיווצרות שכבה אשר בגלל אפר השריפה והשמנים דוחה מים וגורמת לגלישתם הלאה במקום שקיעתם הטבעית באדמה.

בשריפות חמורות מידת הפגיעה במערכת

האקולוגית רבה יותר וקצב ההשתקמות איטי יותר. משך הזמן בין השריפות הוא קריטי לשיקום המערכת, וככל שהוא גדול יותר נדרש לשטח זמן קצר יותר להשתקם. המערכת לעולם לא משתקמת במלואה לאחר שריפות חוזרות בגלל מחסור מלחים בקרקע ומשום שהצמחייה בה משתנה ופוחתת.

בעיקר מושפע מן השריפה החלק העליון של הקרקע, והשנה הראשונה שלאחר השריפה היא מכריעה כיוון שעד שהצומח משתקם הקרקע נותרת חשופה להשפעות אקלימיות ‏(רוחות וקרינת שמש‏) ולמחסור בחומרים אורגניים, ואלה מאטים תהליכים המתרחשים בקרקע. מובן שכמות החומר האורגני שנותרת בקרקע מושפעת מהתכונות הטופוגרפיות של האזור, מחומרת השריפה ומכמות החומרים האורגניים שהיו בקרקע טרם שריפה, וישנו קשר לשריפות קודמות.

מין מתפרץ

אנחנו עומדים מתחת לרכסים של הר אלון והר אלה. לפני שנה התפשטה האש בפחות מ-5 שעות מעוספיא עד לכאן. האפיק בתוך הנחל שרוף ואנו דורכים על אדמה ועל חומר אורגני שנסחף מהמדרון בגלל חולשתה של האדמה. ניכר כי חלק מהאורנים השרופים הוסרו כדי למנוע נפילה שלהם על המטיילים באזור. האחרים עומדים מתים אך זקופים ונראה שייפלו בלי הפרעה בתוך חצי שנה עד שנה.

ההתחדשות ניכרת גם באזורים הפגועים. אחרי שנה היער מתחדש באלונים, באלות מסטיק, בלוטם מרווני ובלוטם שעיר. המדענים אומרים שהטבע יודע לשקם את עצמו, ומול עמך ישראל, שבאינסטינקט הראשוני אחרי השריפה ביקש לרוץ לשתול עצים, התוכניות מדברות דווקא על דילול האורנים למניעת השריפה הבאה.

האורנים מולנו מתים, אבל בחום גבוה האצטרובל שלהם נפתח ומפזר באזור זרעים שמחדשים את צמיחתו, וכמו שהתנסח פרופ' גידי נאמן מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה באורנים, האורן הוא "צמח מתאבד" שלעתים זקוק לשריפה כדי לחדש את הדור הבא. לפי נאמן, הדבר היחיד שיכול לערער על הקביעה שלטבע אין בעיה עם שריפות ודרושות לו 30 שנה לכל היותר להתחדש ולחזור לעצמו - הוא השריפות שפוגעות בתכיפות באותו המקום. "אם עוד 5 שנים תהיה שוב שריפה בכרמל, לא יהיו יותר אורנים אלא צמחים כמו אלונים ואלות. שריפה היא לא דבר רע לטבע, אלא אם כן היא הורגת בני אדם ופוגעת ברכוש".

נאמן טוען שבישראל פוחדים להשתמש בשריפות מבוקרות כפי שנעשה כבר מזמן בצרפת, בספרד ובקליפורניה. שם יש מכבי אש ייעודיים לשריפות יער, שבקיץ מכבים שריפות ובחורף בונים חיץ ומחוללים שריפות ביערות כדי שבשריפה הבאה תרוץ האש על הקרקע ולא תתפשט לצמרות. מה שכן, מתעודד נאמן, בישראל למדו שאחרי שריפה לא נוטעים אורנים.

האורן הוא מין מתפרץ. שבוע אחרי השריפה ההיא ירד גשם חזק בכרמל, וליד אורן מת אחד אפשר לראות 12 אורנים זעירים ברדיוס של מטר. מספירות שנעשו עולה כי 6,000 אורנים בממוצע צמחו על כל דונם כאן בשנה האחרונה. לפחות מחציתם ימותו מהתייבשות או מתחרות עם חבריהם על משאבי מזון.

יקוב מקלדה, פקח ומטפל ראשי בחי בר שכבר 40 שנה מנסה להציל את מה שנשאר, אומר שהכל בידי בני האדם: "מדורות, מנגלים, שריפת גזם, סיגריות שנזרקות מהחלון והצתות. יש אנשים שלא מלכלכים, אבל אוספים את האשפה עם שיפודי העץ לתוך שקיות ניילון ותולים אותן על העץ; בבוקר אנחנו מוצאים חזירים ודורבנים מתים עם שיפודים נעוצים להם בגרון".

אנחנו נוסעים לכיוון אוניברסיטת חיפה בואך נחל קלח. במורדות הדרומיים של נחל גלים עד למטה, לשכונת דניה ולטירת הכרמל, המראה התנ"כי של הכרמל נראה מצולק בכתמי השריפות שהתחוללו לאורך השנים האחרונות. אפשר לראות בדרך שלקחי שריפות העבר לא הוטמעו לגמרי ולהבחין בצפיפותם הנוראה של האורנים שצמחו מחדש ומבשרים על אובדנם באירוע האש הבא. ‏

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מי בסביבה

צילום: SXC

אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי יוצאים למסע ירוק ומחפשים סביבה טובה

לכל הכתבות של מי בסביבה

עוד ב''מי בסביבה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים