הדשא של השכן: בקפריסין מנצלים את מי הגשם
בעוד אצלנו הכנרת מתייבשת ומי הגשמים מתנקזים לביבים, באי השכן נחפרו עשרות אגמים מלאכותיים לאגירת מי השיטפונות כך ששום טיפה לא הולכת לאיבוד
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מירקה, שלא הבינה מדוע דבריה ההגיוניים כל כך יצרו דממה מביכה בקרב קבוצת העיתונאים הישראלים, התנפלה על "האייטם" כמוצאת שלל רב והרחיבה: "בקפריסין אין אגמים טבעיים. נחפרו כאן עשרות אגמים מלאכותיים כדי לאגור את מי השיטפונות ולא לאפשר לשום טיפת גשם ללכת לאיבוד. מיום שקיבלנו את העצמאות ב-1960 ועד לפני שנה הם הספיקו לכל האי".
בקפריסין חיים כ-800 אלף אזרחים, וגם הם סובלים ממצוקת מים שהביאה את ממשלתם להקים מתקני התפלה ולהטיל לפני שנה גזרות חסרות תקדים, שבוטלו מאז, שלפיהן המים יסופקו רק פעם ביומיים. העובדה שבמשך 50 שנה הצליחו מי השיטפונות ומי התהום המועטים לקיים מדינה שלמה הציפה בי את המראות הכואבים של מי הגשמים הזורמים להם חורף אחר חורף ברחובותינו היישר אל תעלות ניקוז הביוב ומשם לים. גם תמונת הכנרת המתייבשת משאיבה מסיבית עדיין צורבת את הלב.
לפני שארגוני הסביבה הדגישו את החשיבות בבדיקת ההשלכות של הקמת מתקני ההתפלה הרבים והצפופים לאורך החוף, התקשינו במשך עשרות שנים להבין איך דווקא ישראל, שמייצאת את הפיתוחים החדישים ביותר בתחום המים, לא השכילה לנצל עד תום את מתנת הטבע הבראשיתית ולאגור את כל מי הגשמים.
מאגרי המים המלאכותיים בקפריסין
צילום: עדי חשמונאי
מערכת חורפית מאכזבת
קשה לאמוד את כמות מי הגשמים הנאספים במאגרים מלאכותיים בישראל. פרופ' יונה חן, מומחה למים ונשיא המכללה האקדמית תל-חי, אומר שכ-70% ממי הגשמים היורדים בשטחים הפתוחים נקלטים במאגרים. "המים הזורמים בערים לא נאספים כי הם מזדהמים מפיח המכוניות ומתעלות הניקוז. לאורך השנים התנהל ויכוח בין המומחים - והעלות הגבוהה של טיהור מי השיטפונות בערים הביאה לוויתור על הרעיון".
נציב המים לשעבר פרופ' דן זסלבסקי טוען לעומתו כי הוא מכיר רק שני מאגרים מלאכותיים בארץ לאיסוף מי שיטפונות בלבד, וכי יתר המאגרים הם דו-תכליתיים ומשמשים גם לאיסוף מי קולחין. פרופ' זסלבסקי טוען כי ההוצאה הכספית שתהיה למדינה אם תתפיל את מי
הקולחין עד הפיכתם לראויים לשתייה נמוכה מזו שמשולמת על התפלת מי ים, ובשימוש במי הקולחין גם הגידולים החקלאיים לא חשופים לסכנת זיהום אפשרית.
ממסמך שנחשף כחלק מתוכנית האב שמכינה בימים אלה רשות המים העריכו המדענים כי עד 2050 יירדו בהדרגה כ-15% מההיצע הטבעי של המים בעקבות השינויים האקלימיים, הן בהיקף הממטרים והן בנפח אידוי המים שייווצר מטמפרטורות גבוהות יותר. בזמן שישראל דוהרת אל עבר פתרונות של הדקה ה-90 הסתיימה לה עוד מערכת חורפית מאכזבת, היחידה שפקדה אותנו בחודש דצמבר. מפלס הכינרת עלה בשני ס"מ בלבד, אבל לפי קצב האידוי בחורף (חצי ס"מ ביום), תתאדה העלייה עד שהדיו תתייבש על נייר העיתון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם