שם קוד: לגיטימציה

ההכנות למבצע נוסף בעזה בעיצומן. בצבא עושים הכל כדי להימנע מדוח גולדסטון נוסף. השאלה היא מדוע הצבא לא נעזר בנשק לא קטלני

חנן גרינברג | 30/12/2011 5:00

תגיות: עזה,עופרת יצוקה,צה"ל,גולדסטון

שלוש שנים חלפו מאז יצא צה"ל למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, הלקחים נטמעו ברובם, ובצבא כבר אמרו לא פעם כי פעולה נוספת היא רק שאלה של זמן, ולפיכך ההכנות נמשכות כל העת. אם נניח לרגע בצד את הפן המבצעי, נגיע לסוגיה אחרת, בין אם היא קשורה לדוח גולדסטון ובין אם לאו, שבה מלחמה המערבת אזרחים היא מסובכת יותר, ועם כל הכבוד למטוסים ולטנקים, יש פה קרב על הלגיטימציה שצריך לנצח בו.

נתחיל מהחדשות הטובות. כדי ליישם את ההבנה שצה"ל נלחם בשטח אזרחי, נפתחו בבית הספר לממשל של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) קורסי הכשרה לקציני אוכלוסייה. למעלה ממאה קציני מילואים כבר השתלמו שם, ועשרות נוספים יוכשרו השנה. מדובר בקצינים בדרגות סגן עד רב סרן שלומדים על התשתיות האזרחיות באזורי הלחימה, פעילות הארגונים הבינלאומיים, הצרכים ההומניטריים ותכנים נוספים רבים.

בנוסף, הם משפרים את הערבית שבפיהם ולומדים להתמודד מול דילמות שעשויות להתרחש בשטח. תוכנית ההכשרה שפותחה בשיתוף זרוע היבשה, מעניקה לקצינים אלו, המשובצים ביחידות השונות החל מרמת הגדוד, אפשרות להיות הגורם המסייע למפקד בשטח להבחין בין אויב למי שאינו מעורב בלחימה.

עבור מפקדי הפלוגות במכללה לפיקוד טקטי מדובר בחלק בלתי נפקד מתוכנית הלימודים. "אי אפשר להתעלם מהשינויים במאפייני הלחימה", הסביר סגן אלוף גדעון שרב, המדריך הראשי של המכללה, "לכן הנושא הזה על כל גווניו מופיע כל הזמן - דרך תורת לחימה, דין בינלאומי, ניתוח דוח גולדסטון ודיונים סביב הלחימה של האמריקאים בעיראק ובאפגניסטן".

''עם כל הכבוד למטוסים ולטנקים, הקרב הוא על הלגיטימציה'' צילום: דובר צה''ל

הדילמה האזרחית

חניכי המכללה מנתחים למשל את האירוע שבגינו הועמדו שני לוחמי חטיבת גבעתי לדין לאחר שהורו לילד פלסטיני לפתוח תיקים החשודים כממולכדים. "אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שבסביבת לחימה יהיו אזרחים. גם אם זה תוצר של אויב שבאופן מכוון מכניס אותם פנימה, עדיין המחויבות שלנו היא לפעול באופן שיקטין את הפגיעה בהם", הוסיף שרב. בזרוע היבשה בצה"ל העיסוק בתחום הוא יומיומי, ובימים אלה מחדדים את הנהלים וממשיכים להציב קציני אוכלוסייה גם במסגרות מצומצמות יותר כמו הגדודים השונים. בכ-40 גדודים כבר הושלמה המשימה.

נוסף לכך, בצה"ל מבקשים להצמיד להם אמצעים מתאימים כגון מערכת כריזה, מצלמות וטלפונים, הכל כדי לשפר את יכולתם להרחיק מהשטח את מי שלא צריך להיות בו.

"ברור שמפקדים ניצבים בפני דילמה מאוד מורכבת בלחימה באזור שבו נמצאים אזרחים", אמר סגן אלוף שוקי שיין, ראש ענף מערכי סיוע ומפקדות במחלקת תורה ולחימה. "מג"ד שיעמוד במשימה המבצעית שלו, אבל יהיו לו גם עשרות אזרחים

שייפגעו, יהיה במצב שלא בטוח שהוא ניצח במובן של הלגיטימציה. היום זה חלק משדה הקרב. אותם קציני אוכלוסייה מקבלים מאיתנו את הכלים להתמודד מול מפקדים שלהוטים, מסיבה ברורה, להגיע להישג המבצעי שנדרש מהם".

סא "ל שיין מודה כי ייתכן שקרב כזה, במקום שכזה, יתעכב או יואט, לאור הצורך לבחון היטב במי ובמה פוגעים. "ככל שההכנה תהיה טובה יותר, ההבנה לקראת מה הולכים תהיה ברורה, ויחד עם עבודה משותפת מול קציני האוכלוסייה ניתן יהיה להתגבר על המכשול הזה". קצינים בצבא שעוסקים בנושא אמרו כי הם מתקשים להעריך אם ניתן להימנע בעימות הבא מדוח גולדסטון נוסף, לאור התחושה כי יהיו מי שימצאו את הדרך והסביבה למלא מאות עמודים שיפגעו בשם של צה"ל ומדינת ישראל. "ברור שזה מתסכל לקבל ביקורת כאשר אתה יודע שעשית מאמץ עליון להימנע מפגיעה באזרחים ולא אתה בחרת את שדה הקרב", אמר קצין בכיר, "אבל אל לנו לקחת את העניין הזה כמרכזי, עלינו לעשות עבור עצמנו את הדין והחשבון אם נהגנו נכון".

עינוי דין צבאי

החדשות הפחות טובות חושפות פער לא מבוטל שיש בין האופנים שבהם רואה הצבא את העניין והוא נוגע לשימוש, או ליתר דיוק לאי השימוש, בנשק פחות קטלני (נפ"ק) במהלך עימות באזור שבו נמצאים אזרחים. ". . . הלוחמים אינם מתאמנים באופן סדיר בהפעלתו... המפקדים אינם רואים את עצמם אחראים לנושא. מצב עניינים זה פוגע בכוחות הביטחון ובאזרחים הבלתי מעורבים החיים באזור העימות. ברוב המוחלט של המקרים גם נגרם למדינה ולצה"ל נזק תדמיתי גדול מאוד".

מי שכתב את הדברים החמורים הללו הוא סגן אלוף גיא זכר שטולץ, ראש תחום המרכיב האזרחי בלחימה במתפ"ש. המאמר שלו "הפעלת כוח מדורגת בעימות בסביבה אזרחית", שפורסם בכתב העת "מערכות", זכה באחרונה בפרס הרמטכ"ל על כתיבה צבאית.

בעברו, שימש סא"ל שטולץ כאחראי תחום הנפ"ק והפרות סדר במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ותפקידו הנוכחי, שנולד לאור לקחי מבצע "עופרת יצוקה", הוא לרכז את כל התחום האזרחי. מכאן שתפיסתו המוצגת במאמר נשענת על ניסיון רב והבנה של המצב המורכב. הוא סבור כי צה"ל צריך לאמץ בלחימה בסביבה אזרחית את השיטה של חיל הנחתים האמריקאי, קרי את היכולת לפעול באמצעות נפ"ק, אך מציין כי "תפיסה כזאת עדיין לא גובשה והוטמעה בצה"ל".

הוא הוסיף כי התפיסה המקובלת כיום בצה"ל היא שנשק פחות קטלני נועד אך ורק לפיזור הפגנות, וסבור כי "שימוש באמצעי זה יקטין את מספר הנפגעים הבלתי מעורבים בשטחים מאוכלסים, יגביר את הלגיטימיות של פעילות הצבאית במרחב העימות ויקנה יתרון לצה"ל, שבחלק מהמקרים ניתן להגדירו אסטרטגי". התפיסה של מחבר המאמר מציגה צורך שבצה"ל יהיו חייבים להגיע אליו כל עוד המלחמה הבאה תהיה בדרום לבנון או בעזה. האם זה יכביד על המפקדים, שיצטרכו בזמן אמת גם לבחור את הנשק, התשובה היא חיובית.

ואם כבר דנים בהתמודדות של לוחמים מול אויב בסביבה אזרחית, זה המקום להזכיר כי שני אירועים בולטים מ"עופרת יצוקה", עדיין תקועים במערכת אכיפת החוק. מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, אל"מ אילן מלכא, ממתין לחוות הדעת הרשמית של הפרקליטות הצבאית, באשר לאירוע בגינו נחקר. מלכא הורה להפציץ מבנה לאחר שלא ידע שבמקום אזרחים רבים. 21 איש נהרגו בתקיפה.

מקרה נוסף ממתין כבר למעלה משנה. לוחם מאותה חטיבה ממתין לפתיחת משפטו באשמת הריגה. קצינים בכירים בצה"ל זועמים על מה שהם מכנים "עינוי הדין" של הצבא. "שיבדקו, יחקרו, אבל לא ייתכן שחיילים וקצינים ייאלצו להמתין שנים באשר להחלטה. זה לא הוגן כלפי אותם אנשים שחירפו את נפשם, ומגיעה להם לפחות הזכות להבין איפה הם עומדים ואיך ניתן להתגונן", אמר קצין בכיר.