כוח רצון: חגורה שחורה עם טרשת נפוצה

עשר שנים לאחר שאובחנה מחלתה, החלה עינת מילר ללמוד קרב מגע. לפני כשבוע עברה את המבחן לחגורה שחורה: "עד שייגמר לי הכוח"

יונתן הללי | 4/1/2012 7:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשעינת מילר מבנימינה לקתה בטרשת נפוצה לפני 17 שנה, היא חשבה בעיקר על הישרדות. בשבוע שעבר היא הדהימה את כולם כשקיבלה חגורה שחורה בקרב מגע.

עינת מילר באימון
עינת מילר באימון  צילום: מורן מעיין
מילר, בת 39, נשואה לעדי ואם לשניים, ענבר בת 11 ועומר בן 13 וחצי, הגיעה לתחום הספורט הזה בזכות בנה. "הוא היה בחוג קרב מגע במתנ"ס", היא מספרת. "פשוט ניגשתי למדריך שלו, אילן פדלון, וסיפרתי שאני חולה בטרשת נפוצה. הוא אמר:'בואי ננסה'".

בשנה האחרונה הובילה מילר את המאבק להכנסת התרופה החדשה לטרשת נפוצה, "גילניה", לתוך סל התרופות. תרופה זו ניטלת בבליעה. לטרשת נפוצה תופעות מגוונות המשתנות מחולה לחולה. המחלה יכולה להתבטא בקשיים בראייה, בדיבור ובאיברים אחרים. "אצלי הבעיה היא ברגליים ובשיווי המשקל", אומרת מילר.

ולמרות זאת, לפני כשבע שנים בחרה מילר דווקא בקרב מגע שמצריך הרבה עבודת רגליים ושיווי משקל. מאז היא עוברת אימונים מפרכים ומגיעה להישגים.

המטרה הבאה: דאן 4, אחת הדרגות הגבוהות ביותר

מעבר לקשר המיוחד שיצרה עם בנה בעקבות הצטרפותה לספורט הזה, מילר חשבה שנכון עבורה להיות טובה בקרב מגע. "פחדתי שאם אקלע לצרה, רגליי לא יוכלו לשאת אותי ולא אצליח לברוח", היא מספרת. "התחלתי ללמוד קרב מגע כי ידעתי שלבעוט רגליי יכולות בהחלט. לא ויתרתי לעצמי בגלל המחלה ובעזרת דחיפה מהמדריך זה התחיל לתפוס תאוצה".

בשבוע שעבר היא קיבלה חגורה שחורה בטקס קטן ומרגש במעמד ראש מועצת בנימינה אורי דיסטניק. היא בקושי צעדה אל המזרן שעליו עברה את המבחן לקבלת החגורה, אבל ברגע שהתחילה בתצוגת התכלית אי אפשר

היה אפילו לנחש שהיא סובלת מטרשת נפוצה. הכל תוצאה של רצון ברזל ועבודה קשה באימונים במתנ"סים בבנימינה וביישוב השכן זכרון יעקב.

המחלה לא עושה לה הנחות: היא נאלצת לעבוד מהבית במשרה חלקית, אבל מקפידה להתאמן בכל ערב. והחגורה השחורה, היא אומרת, היא רק תחנה בדרך למטרה האמיתית: דאן 4, אחת הדרגות הגבוהות ביותר.

מצבה הרפואי לא משתפר. "בשנים האחרונות אני לא מצליחה לעשות אימון של שעה בלי לנוח באמצע", היא מגלה. "זה משתנה מאימון לאימון, ואני לא יודעת מתי ייגמר לי הכוח, אבל אני ממשיכה".

החלום - לאמן אנשים עם מוגבלויות

הבוחנים הקלו עליה מעט. "בדרך כלל בחינה לחגורה חומה ולחגורה שחורה נעשית מול ועדה מקצועית ולא מול המאמן האישי", היא מסבירה. "זו בחינה שעושים פעם אחת, ולי חילקו אותה לשלוש פעמים. אבל לא ויתרו לי בדרישות המקצועיות".

"המתנ"ס ביישוב שלנו מאפשר לכל אחד להשתלב במגוון פעילויות", מסביר ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אלי אבוטבול. "בהישגיה עינת מוכיחה שהנפש חזקה מן הגוף".

לפני חודשים אחדים סיימה מילר קורס מדריכים לקרב מגע, והחלום שלה הוא לאמן אנשים עם מוגבלויות. "העברתי כבר שיעור אחד כמדריכה בנופש של האגודה לחולי טרשת נפוצה לקבוצת אנשים ש-80 אחוז מהם היו על כיסאות גלגלים", היא מספרת, "וזו הייתה הצלחה בלתי רגילה. מנכ"לית האגודה כבר ביקשה ממני לשריין את הזמן לשנה הבאה ".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים