"קשה לומר אם המינוים לעליון מאוזנים או לא"
השופט בדימוס יעקב טירקל אומר כי הבחירה בארבעת השופטים החדשים היא יותר מגוונת ממאוזנת. "אנו לא מה השקפותיהם הפוליטיות
אורי שהם היה שנים רבות במערכת המשפט הצבאית, ולכן יש לו דגש חזק על הצד הפלילי. ברק-ארז באה מהאקדמיה, וממה שניתן להתרשם מכתיבתה ומהרצאותיה היא מבטיחה. מדובר באישה עם ראש, שלא תתקשה להסתגל לתחומי משפט שבהם לא עסקה בעבר".
עם זאת, מבהיר טירקל, "אינני חושב שנטיותיה כאשת אקדמיה מוכרחות להשתקף בפסיקתה. ייתכן מצב שאיש אקדמיה הביע השקפות שונות שבעקבותיהן הוא הצטייר כאקטיביסט למשל, ואחר כך על כס המשפט הוא משתנה לגמרי.
השופט נעם סולברג תויג כימני. האם מינויה של ברק-ארז נועד לאזן אותו?
"התקשורת ניסתה להדביק תוויות שאינני בטוח שהן מדויקות. העובדה שמישהו גר במקום מסוים, עדיין לא אומרת שיש לו השקפות כאלה או אחרות. התבטאויות כאלה הן מעשה מכוער ואסור שזה יהיה. לכן ממילא קשה לומר אם מדובר במינוי מאוזן או לא. אם מישהו חושב שסולברג ימני כי הוא גר באזור מסוים, האם זילברטל הוא נניח שמאלני?".
ברק-ארז בת 47 ותכהן בעליון 23 שנים. האם לא מדובר במינוי מוקדם מדי?
"מינוי בגיל כזה הוא אכן חריג. מאז המינוי של אהרן ברק, שלמה לוין ושלי במינוי זמני לעליון, לא היה כדבר הזה. בעיניי, זה טוב מאוד ששופט יכהן כל כך הרבה זמן. יש יתרון בכך שלשופט יש מספיק זמן כדי ללמוד ולהיכנס לעיסוק המיוחד הזה. מתוך 38 שנותיי כשופט, רק 10 שנים כיהנתי בעליון. אם הייתי יושב זמן רב יותר בעליון, לא הייתי משתעמם ומתייגע מכך".
הגיל הממוצע של שופטי העליון יירד עתה ל-56. האם הדבר ישתקף גם בפסיקתם?
"אני לא חושב שתהיה לכך השפעה על הפסיקה, שכן הגיל הוא אינו מה שמשנה. כאשר שופט מצטרף למערכת, בוודאי לבית המשפט העליון, הוא נכנס לתוך קולקטיב מסוים והוא ממשיך עם המסורת והמורשת של אותו קולקטיב. מבחינה זו, לא משנה אם השופט מבוגר יותר או פחות. נוטים לחשוב שאדם צעיר מבחינה נפשית בנוי יותר למהפכות, אבל האפשרות או הרצון ליצור מהפכות אינם תלויים בהכרח בגיל, לעיתים זה דווקא הפוך".
מה עמדתך ביחס להצעות החוק האחרונות בנוגע למערכת המשפט?
"בעיניי, החוק שביטל את הדרישה ליתרת כהונה של 3 שנים לנשיא העליון ("חוק גרוניס") היה תיקון רצוי, שכן המגבלה הזאת לא הייתה טובה. אומרים שזה חוק פרסונלי, אבל זה לא יותר פרסונלי מהתיקון שהכניס דניאל פרידמן וקבע את הדרישה הזו. התקשורת, מטעמיה, לא עשתה מזה עניין אז ולא כינתה את החוק על שם השופטים שייהנו ממנו או ייפגעו ממנו.
"לגבי הצעת החוק שנגעה לדרך בחירת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, אינני רואה פסול בעצם ההצעה וברצון שיהיה בוועדה נציג לקואליציה בלשכה ונציג לאופוזיציה. אולי זה אפילו רצוי. ראיתי טעם לפגם בשני עניינים. הראשון הוא הרצון לבטל את בחירת נציגי הלשכה בוועדה שהייתה רק לפני זמן קצר. מאוד לא רצוי שמבטלים בחירת נציגים של גוף כלשהו".
לא רצוי? היועץ המשפטי וינשטיין פסק חדמשמעית שזה לא חוקי.
"אני לא בטוח שאפשר לומר שזה לא חוקי. אני לא בטוח שזה כל כך חד וחלק, למרות עמדת היועץ המשפטי. גם ראיתי טעם לפגם בכך שכל המהומה התרחשה זמן קצר לפני בחירת השופטים. שינויים כאלה יש לעשות מתוך ראייה לרחוק ולא בהסתכלות לטווח הקרוב. כל העניין לא היה כזה מסעיר אילולא ניפחה זאת התקשורת. כעיקרון, מאוד לא רצוי להכניס שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בוודאי לא לעתים קרובות. המבנה הנוכחי קיים מ-1953 ופועל היטב".
כאדם דתי, איך אתה רואה את תופעת הדרת הנשים? האם הטיפול בה צריך להיעשות בכלים משפטיים?
"כל הנושא הזה מגעיל, בלי קשר לשאלה אם אדם הוא דתי או לא. לא צריכות להיות תופעות כאלה. בצעירותי בתנועת הנוער דברים כאלה לא עלו בכלל על הדעת. אני מקווה שמי שגורם לזה הוא באמת מיעוט שולי חסר חשיבות. באשר לשאלה איך לטפל בזה, זה אולי מפתיע לשמוע זאת דווקא משופט, אבל אינני חושב שטיפול בכלים של ענישה - לא רק בנושא זה אלא בכל נושא שהוא - הוא הטיפול היעיל ביותר. הטיפול הכי נכון הוא בחינוך. גם צריכה להיות כאן תגובה של דמויות חינוכיות בקרב החוגים שמתוכם יוצאים הפרחחים שעושים את התופעות האלה".
גיל: 77 • מקום מגורים: ירושלים • נשוי ואב לשתי בנות • בנו ברוך נפטר מסרטן בגיל 14, ומאז שינה טירקל את שמו ל"יעקב אבי ברוך" • תפקידים קודמים: כיהן כשופט במשך 38 שנים, בהן 10 שנים בבית המשפט העליון • עמד בראש הוועדה לבדיקת אירועי משט ה"מרמרה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם