מי לא הוזמן לטקס למבצע שלמה? העולים
בצפת ציינו 20 שנה למבצע בו הועלו אלפי יהודים מאתיופיה אבל לא הזמינו את חתני השמחה לאירוע. בקהילה זעמו: "מדובר בחוסר רגישות"

"עשיתי סידורים בעיר ועברתי במקרה ליד בית יגאל אלון. ראיתי שם מאות עולים חדשים מאתיופיה. שאלתי'מה קורה פה', ואז אמרו לי שזה טקס לציון 20 שנה למבצע שלמה", סיפר אתמול יצחק שיפרוא, גבאי בית הכנסת של הקהילה האתיופית בצפת שעלה לארץ במבצע שלמה בשנת 1991.
"נכנסתי לאולם וגיליתי שאין שם אף אחד מעולי מבצע שלמה. ראיתי את ראש העיר ואת כל המכובדים ושאלתי'למה לא הזמנתם אותנו? למה לא אמרתם שיש כנס כזה? למה יש כאן רק עולים חדשים שהגיעו לאחרונה לארץ?' ביקשתי לעלות ולספר על המבצע, אבל לא נתנו לי אפשרות לדבר".
שפירוא הפגוע, שנחשב אחת הדמויות הבולטות בקהילת עולי מבצע שלמה שהשתקעו בצפת, סיפר על האירוע לחבריו, ובתוך שעות ספורות הפך הנושא לשיחת היום בקרב הקהילה האתיופית הוותיקה בצפת.
"זה עלבון לקהילה שלנו שלא הוזמנו לטקס שבא לציין את העלייה שאנחנו עלינו בה", אמר אתמול יעקב טוסנגאו שהגיע לצפת במבצע שלמה במאי 1991. "יפה מאוד שמציינים את העלייה שלנו, אבל מדובר באבסורד ובחוסר רגישות שלא חשבו שהיה ראוי שגם נציגים מהעלייה שמדברים עליה יהיו נוכחים".
בשנת 1985 הופסק מבצע משה, המבצע הראשון להעלאת עולי אתיופיה, בשל דליפת מידע על המבצע החשאי לעיתונות. באתיופיה ובסודן נותרו קרוב ל-15 אלף יהודים, ומשפחות רבות נותרו חצויות כשחלק מבני המשפחה הספיקו לעלות לישראל ואחרים נשארו באתיופיה. במאי 1991 יצאה ישראל במבצע צבאי חשאי נוסף להצלתם. בתוך 34 שעות הועלו לארץ למעלה מ-14 אלף יהודים מאתיופיה ב-30 מטוסים ולימים קיבל המבצע ההיסטורי את השם "מבצע שלמה".
"האירוע
"היה חסר שנציג מאותה עלייה שמדברים עליה יספר על הקליטה שלו בישראל. אני לא בטוח שמישהו מהעולים שנכחו בכנס הבין בכלל מה רוצים ממנו ועל מה מדברים".
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "דבר הכנס פורסם במודעות ברחבי העיר ובעיתונות המקומית. לא היו הזמנות פרטניות. כל מי שרצה יכול היה להגיע, אבל צריך לזכור שגם האולם היה מלא מפה לפה. יש בבית יגאל אלון 800 מקומות ישיבה, והאולם צר מלהכיל את כל מי שביקש להשתתף בכנס".