סמל הסטטוס החדש: ב-מ-וו לכל פקיד
בעקבות לחץ ציבורי, החליטה הממשלה לצמצם את מספר מכוניות היוקרה שמחזיקים הפקידים הבכירים, אבל הם מצאו דרכים לעקוף את זה
הממשלה הסינית לא מפרסמת נתונים, אבל מומחי רכב מקומיים מעריכים שהמדינה מבזבזת מדי שנה 15 מיליארד דולר על צי מכוניות היוקרה של הפקידים הבכירים שלה. ומה הפלא, כשהאאודי A6 היא הרכב החצי רשמי של המפלגה הקומוניסטית?
לפי ההערכות, נעות היום בכבישי סין יותר מ-100 אלף מכוניות אאודי A6, כש-20 אחוז מהן בבעלות ממשלתית. מחירן, אגב, נע בין 50 ל-100 אלף דולר, תלוי בגודל המנוע וברמת האבזור. "שחיתות על גלגלים היא תיאור מדויק של התופעה", אומר וונג יוקאי, מרצה בבית הספר לממשל בבייג' ינג שנאבק כבר שנים ברכישות הראוותניות של בכירי הממשל.
באוגוסט האחרון נחנך אתר אינטרנט בשם "מתנגדים למכוניות שרד יקרות", ובו העלו גולשים רבים צילומים של רכבי ממשלה יקרים. בניגוד לפקידי הממשלה שמעדיפים את ה-A6, ניכר מגלישה באתר שאצל השוטרים הלהיט הגדול הוא דווקא רכבי השטח. בעיר הדרומית גואנז'ו צולמו, למשל, שוטרים שנוסעים בדגם שטח של מרצדס, ואילו במחוז הצפון-מזרחי ג'ילין צולמו שוטרים עם פורשה קאיין.
"מה הפלא שאין כסף לקנות אוטובוסים להסעות הילדים", כתב אחד הגולשים באתר שהתמרמר על הצפיפות בהסעות התלמידים אשר הובילה בחודשים האחרונים לכמה אסונות קשים. אולם את עיקר הרוגז מעוררים כלי הרכב עם לוחיות הזיהוי הצבאיות. "לשם מה הצבא זקוק לרכבי ספורט? זה יעזור להם להסתער מהר יותר כשתפרוץ מלחמה? " תהה גולש אחר.
ולמי שהיה ספק, כלי הרכב הנוצצים לא משמשים את אנשי הממשלה וכוחות הביטחון רק לצורכי עבודה. הגולשים העלו לאתר החתרני צילומים של כלי רכב המורידים ילדים בבתי ספר, בקניונים ובאתרי נופש משפחתיים. "אי אפשר למצוא הוכחות לסוגים אחרים של שחיתות, כמו אנשים שמקבלים שוחד כספי, אבל את העניין הזה אפשר לראות בקלות", מספר הפעיל מגואנז'ו שייסד את האתר.
רן ג'יאנמין, מרצה מאוניברסיטת צינגואה בבייג'ינג, אומר שרכבי היוקרה הם תוצר מערכת התגמולים שהקימה המפלגה הקומוניסטית בשנות ה-40 עבור ראשי המפלגה. "לפי כללי המערכת, ברגע שפקיד כלשהו מגיע לדרגה מסוימת, הוא צריך לקבל תגמולים כמו מכוניות, ובעבר-גם בתים", מסביר רן. "השיטה הזאת היא שהובילה לצי העצום של רכבי הממשלה".
אף שבתיאוריה אמור רכב השרד לשמש את הבכירים בעבודתם, רובם מתייחסים אל רכבם כאל רכב פרטי ומתעלמים מהתקנות שאמורות להגביל את השימוש ברכב לשעות העבודה. "הבכירים הסינים לא מבדילים בין שימוש לצורכי עבודה לשימוש פרטי", מציין רן. אם לא די בכך, הם נוהגים לשכור נהגים ומוציאים קבלות פיקטיביות על דלק ועל תיקונים, כשאת הכסף שהם מקבלים בחזרה מהמדינה הם משלשלים לכיסם.
לנוכח הביקורת הגוברת, מנסה כעת הממשלה בבייג'ינג להעלים את כלי הרכב הראוותניים ביותר. בממשלה עובדים על ניסוח תקנות חדשות שיגבילו את מחיר כלי הרכב ל-11 אלף דולר, יגבילו את גודל המנוע ויצמצמו את מספר הדרגים שזכאים לרכב ולנהג
אבל יוזמות קודמות להגבלת רכישות מכוניות הפאר נכשלו, משום שהפקידים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות. כך למשל, רבים קונים רכב מדגם יקר, מסירים את הסימונים שלו ומדביקים במקומם סמלים של דגמים זולים יותר.
האן צ'או, המוכר חלקי חילוף של אאודי בשוק בדרום בייג'ינג, מספר שלאחרונה מכר לפקידים מעיר מצפון לבייג'ינג 100 סמלי אאודי A6 למנוע שני ליטרים, כדי שיוכלו להסוות את העובדה שהם נוסעים בדגם עם נפח מנוע גבוה מהמותר.
"רוב האנשים רוצים לקנות סמלי מכונית כדי שיחשבו שהם נוסעים ברכב מפואר יותר מזה שבו הם נוסעים, אבל רק פקידי הממשלה מחפשים לקנות סמלים של דגמים זולים יותר", מספר הסוחר. הסמלים, הוא מוסיף, עולים 20 יואן כל אחד (כשלושה דולרים). אולם לדבריו, הפקידים דרשו לקבל קבלות שלפיהן שילמו על כל סמל 120 יואן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם