כשמדובר באתיופים, כולם שותקים

גזענות כלפי הקהילה האתיופית רחוקה מלהיות סקסית ולכן לא נוכל למצוא "ישראלים זועמים" ששוטפים את קריית מלאכי, בה החליטו שלא למכור לנו דירות

אפרת ירדאי | 9/1/2012 19:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פעם אחר פעם נחשפת הגזענות של החברה הישראלית בתקשורת כאילו הייתה זו הפעם הראשונה שאתיופים הם קורבן לגזענות מכוערת ואלימה. המקרה האחרון שנחשף בקריית מלאכי היה כאשר ועדי הבניינים התארגנו וקבעו פה אחד שלא ימכרו דירות לאתיופים.

זהו מקרה שעבורנו האתיופים הוא עניין של יום יום, מקרה שמזכיר לנו שגם אחרי קיץ של מחאה חברתית, גזענות נגד אתיופים לא מעניינת אף אחד - לא אזרחים שאינם אתיופים, לא חברי כנסת למעט חבר הכנסת שלמה מולה, "האתיופי", ולא את ארגוני החברה האזרחית.

איפה חברי הכנסת החברתיים, ראש הממשלה, שר הרווחה, שרת הקליטה, שר החינוך, "לוחמי" הצדק מהצד השמאלי של המפה? המאבק נגד החרדים הפך לכל כך סקסי עד שזומנה ועדה ומסיבת עיתונאים בשיתוף טניה רוזנבליט וכולם למדו את המילה "הדרה" כאילו הייתה שגורה בשפה היומיומית מאז ומתמיד.

הגזענות כלפי אתיופים רחוקה מלהיות סקסית ואינה מצטלמת טוב ולכן לא נוכל למצוא "ישראלים זועמים" ששוטפים את קריית מלאכי או לראות את ראש הממשלה מגנה בחריפות את המקרה.
האם סולידריות מתקיימת רק בין "אחים" לצבע העור?

האם צריך "תג מחיר אתיופי" או דם שיישפך כדי שהגזענות נגד אתיופים תעלה על סדר היום? שהרי בכל יום רגיל שבו אין כתבות סנסציוניות בחדשות ערוץ 2, משרד החינוך ממשיך בפופוליזם להפלות תלמידים ממוצא אתיופי, משרד הקליטה ממשיך למנוע מאתיופים בחירה בדיור, והעיריות מקטלגות נוער אתיופי כ"נוער מצוקה", והנה רק לפני שבועיים התאבד חייל אתיופי שסבל מהצקות על רקע גזעני. מדוע על זה לא שמענו בערוץ 2?

מרגע הגעתם של העולים מאתיופיה הם ספגו גילויי גזענות מכל כיוון אפשרי: מהרבנות, ממשרד

הקליטה, מהמשטרה, מהעיריות, ממערכת החינוך, בשכונות, בדיור, בתעסוקה, ומאזרחי ישראל - אשכנזים ומזרחים כאחד. כיום, 30 אחוז מה"אתיופים" הם ילידי הארץ, אך הגזענות פוגעת בכל מי שמוצאו אתיופי באופן שווה.

ארגוני החברה האזרחית דוממים, מחאות האתיופים נשארות בקרב הקהילה. האם סולידריות יכולה להתקיים רק בין "אחים" לצבע העור? המקרה האחרון מלמד אותנו שהגזענות היא החולי הקשה ביותר של החברה שלנו. אנחנו שומעים הרבה על גזענות נגד ערבים בישראל, אבל זוהי לא הגזענות היחידה.

לא נותר לנו אלא להמשיך להילחם בתופעה

אילו מנהלי בתי הספר הגזעניים היו נותרים ללא מימון, אם היה קם קול זעקה ברגע שהובהר שמשרד הקליטה מאפשר לעולים חדשים לקנות דירה רק ברחובות מסוימים, אם מישהו היה מתייחס לזריקות שקיבלו נשים אתיופיות עולות חדשות כדי שלא יביאו לעולם עוד ילדים אתיופים, ואילו התקשורת הייתה מדווחת על כל זה בהרחבה, אולי היו ביטויי הגזענות היומיומיים פחות בוטים כי אנשים היו מבינים מה ראוי ומה לא ראוי, וכי גזענות מקומה לא בחברה נאורה.

מדוע במדינה ששואפת להיות דמוקרטית חבר הכנסת האתיופי הוא היחיד שמגנה את הגזענות? מדוע הארגונים ה"אתיופים" הם היחידים שעוסקים בגזענות כלפי אתיופים? מדוע האתיופים הם היחידים שנלחמים על זכויותיהם?

לא נותר לנו האתיופים, אלא להמשיך להילחם בתופעה הזו עד חורמה ולהמשיך לקוות שהמלחמה הזו לא תהיה שלנו בלבד. זוהי מלחמה על פניה של החברה הישראלית שנוגעת לכל אזרח בישראל.

ביום שלישי בשעה 15:00 תתקיים הפגנת מחאה בשכונה בר יהודה נגד הגזענות בקריית מלאכי ונגד הגזענות בישראל בכלל. כולם מוזמנים.

הכותבת היא דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים