אושר: פרטי נחקרים לא ייחשפו במשך יומיים
הכנסת אישרה את תיקון חוק בתי המשפט, לפיו כל עוד לא הוגש כתב אישום נגד חשוד, פרטיו לא יפורסמו ב-48 השעות הראשונות למעצרו

מעצר חשודה. השמות לא יפורסמו במשך 48 צילום: אריק סולטן
החוק החדש מתיר עם זאת פרסום שמות נחקרים רק במקרים שהפרסום דרוש לצורך חקירה או לצורך אזהרת הציבור, ובמקרים בהם בית המשפט התיר פרסום או בהסכמת החשוד. כלי התקשורת יוכלו להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש את הסרת איסור הפרסום באותן 48 שעות מתחילת החקירה.
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שהיתה בין המתנגדים, אמרה כי "החוק החדש יהפוך את מדינת ישראל למדינה היחידה שמטילה צנזורה שרירותית על הליכים בחקירות פליליות, ופוגעת אנושות בשלטון החוק, בחופש העיתונות, ובזכות הציבור לדעת".
לדבריה "החוק הוא תעודת ביטוח לחיפוי וטיוח של פרשיות שחיתות של אישי ציבור שסרחו, והוא יקל על מי שמבקש לשבש ולטייח חקירות נגד אנשי ציבור בכלל, ועבירות מין בפרט". עוד אמרה כי באמצעות חוק כזה אפשר היה למנוע פרסום מוקדם על חקירה נגד הנשיא לשעבר קצב.
"מניעת נזק על פני העניין הציבורי"
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שהציג את החוק, הסביר כי על פי המצב החוקי, אין כיום מגבלה לאסור את פרסום שמו של חשוד. בית המשפט יכול אומנם, על פי בקשת החשוד, לאסור את פרסום שמו במידה וזה עלול לגרום לו נזק חמור ובמידה שבית המשפט סבור שיש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום.
ח"כ רותם הסביר עוד כי כאשר הפרסום נעשה באופן מיידי אין בידי החשוד זמן לפנות לבית המשפט, וכך למעשה נשללת
ממנו האפשרות למנוע את פרסום שמו. "יש לזכור כי פעמים רבות מדובר במצבים בהם החשדות דלים ביותר או מוטעים, אך פרסום שם החשוד ופרטי החשדות עלולים להביא לנזק בלתי ניתן לתיקון, אף אם החשדות יופרכו לאחר מכן", ציין.
עוד הוסיף ח"כ רותם כי "יש לזכור כי במקרים רבים מדובר בחשוד שהוא אדם פרטי שאינו מוכר לציבור ולכן אין תועלת מיוחדת בחשיפת פרטיו, אך הנזק שייגרם לאותו חשוד בסביבתו הקרובה יהיה משמעותי וקשה".